שלום לכולם

מצב
הנושא נעול.
שלום לכולם

שלום לכולם
אני חושבת שהיה יכול להיות לי הרבה יותר קל (אולי) אם הייתי מוצאת אתכם קצת קודם...אז אני מצטרפת. במקרה מקרי בהחלט נכנסתי הבוקר לפורומים השונים של פוריות ומאז אני עוברת בין ההודעות שותה כל מילה. יש לי בן (מדהים).זכינו בו לאחר מאמצים רבים. IVF + איקסי היה מנת חלקנו מס' רב של פעמים עד שהגענו למנוחה ולנחלה. היום הוא בן 6. זה לא יאמן איך הזמן טס. כבר שנתיים ימים אני מנסה לאסוף את עצמי ולאגור כוחות לנסיונות נוספים, כולכן יודעות (יודעים) לאיזו סחרחרה רגשית והורמונלית צריך להתכונן...ואני לא מצליחה להביא את עצמי למקום הזה. היום קראתי (בפורומים) על הגזירות הממשמשות ובאות ועד עכשיו אני המומה מהעוול העצום העומד להתרחש ובעיקר מזה שמה שמניע אותי עכשיו (ובדחיפות!!) להתחיל טיפול נוסף זה לא החוסן והמוכנות הרגשית אלא הפניקה מהגזירה הכלכלית שאם ותתממש אז בני היחיד, ככל הנראה ישאר כזה. הלב נצבט. אז בכיתי. שבוע שעבר הילד ביקש הסבר יותר מפורט מבדרך כלל, למה אין לו אחים,הסברתי לו שיש לנו בעיה רפואית ואנחנו מנסים כמיטב יכולתנו. בשיא התמימות הוא עדכן אותי: "מה הבעיה ניסע לכותל ונטמין פתק!" קלי קלות (לא ברור מאיפה בא לו הרעיון אבל הלוואי שזה כ"כ פשוט.). אני מתנצלת על ההתנפלות... בכל מקרה, שתהיה שנה טובה ופוריה לכולנו. תמר
 
ברוכה הבאה , ולזמן קצר

שלום לכולם
אני חושבת שהיה יכול להיות לי הרבה יותר קל (אולי) אם הייתי מוצאת אתכם קצת קודם...אז אני מצטרפת. במקרה מקרי בהחלט נכנסתי הבוקר לפורומים השונים של פוריות ומאז אני עוברת בין ההודעות שותה כל מילה. יש לי בן (מדהים).זכינו בו לאחר מאמצים רבים. IVF + איקסי היה מנת חלקנו מס' רב של פעמים עד שהגענו למנוחה ולנחלה. היום הוא בן 6. זה לא יאמן איך הזמן טס. כבר שנתיים ימים אני מנסה לאסוף את עצמי ולאגור כוחות לנסיונות נוספים, כולכן יודעות (יודעים) לאיזו סחרחרה רגשית והורמונלית צריך להתכונן...ואני לא מצליחה להביא את עצמי למקום הזה. היום קראתי (בפורומים) על הגזירות הממשמשות ובאות ועד עכשיו אני המומה מהעוול העצום העומד להתרחש ובעיקר מזה שמה שמניע אותי עכשיו (ובדחיפות!!) להתחיל טיפול נוסף זה לא החוסן והמוכנות הרגשית אלא הפניקה מהגזירה הכלכלית שאם ותתממש אז בני היחיד, ככל הנראה ישאר כזה. הלב נצבט. אז בכיתי. שבוע שעבר הילד ביקש הסבר יותר מפורט מבדרך כלל, למה אין לו אחים,הסברתי לו שיש לנו בעיה רפואית ואנחנו מנסים כמיטב יכולתנו. בשיא התמימות הוא עדכן אותי: "מה הבעיה ניסע לכותל ונטמין פתק!" קלי קלות (לא ברור מאיפה בא לו הרעיון אבל הלוואי שזה כ"כ פשוט.). אני מתנצלת על ההתנפלות... בכל מקרה, שתהיה שנה טובה ופוריה לכולנו. תמר
ברוכה הבאה , ולזמן קצר
אין על מה להתנצל,בשביל זה אנחנו כאן. אני מאוד מבינה לליבך, בנותי גם כן בנות 6 והזמן בהחלט טס. גם אני חוזרת שוב לטיפולים, לאחר הפסקה של שנה ומחשבות על ויתור, ומה שהאיץ את הענין זה הפחד מהגזירות. אבל רציתי לשתף ולספר שאתמול עשיתי את בדיקות הדם השגרתיות לפני IVF וממש שמחתי כשהאחות דקרה אותי. הרגשתי שיצאתי לדרך ושבעצם אני שלימה עם זה. אז פשוט צריך לקפוץ למים שיהיה לך בהצלחה
 
ברוכה הבאה ובהצלחה!

שלום לכולם
אני חושבת שהיה יכול להיות לי הרבה יותר קל (אולי) אם הייתי מוצאת אתכם קצת קודם...אז אני מצטרפת. במקרה מקרי בהחלט נכנסתי הבוקר לפורומים השונים של פוריות ומאז אני עוברת בין ההודעות שותה כל מילה. יש לי בן (מדהים).זכינו בו לאחר מאמצים רבים. IVF + איקסי היה מנת חלקנו מס' רב של פעמים עד שהגענו למנוחה ולנחלה. היום הוא בן 6. זה לא יאמן איך הזמן טס. כבר שנתיים ימים אני מנסה לאסוף את עצמי ולאגור כוחות לנסיונות נוספים, כולכן יודעות (יודעים) לאיזו סחרחרה רגשית והורמונלית צריך להתכונן...ואני לא מצליחה להביא את עצמי למקום הזה. היום קראתי (בפורומים) על הגזירות הממשמשות ובאות ועד עכשיו אני המומה מהעוול העצום העומד להתרחש ובעיקר מזה שמה שמניע אותי עכשיו (ובדחיפות!!) להתחיל טיפול נוסף זה לא החוסן והמוכנות הרגשית אלא הפניקה מהגזירה הכלכלית שאם ותתממש אז בני היחיד, ככל הנראה ישאר כזה. הלב נצבט. אז בכיתי. שבוע שעבר הילד ביקש הסבר יותר מפורט מבדרך כלל, למה אין לו אחים,הסברתי לו שיש לנו בעיה רפואית ואנחנו מנסים כמיטב יכולתנו. בשיא התמימות הוא עדכן אותי: "מה הבעיה ניסע לכותל ונטמין פתק!" קלי קלות (לא ברור מאיפה בא לו הרעיון אבל הלוואי שזה כ"כ פשוט.). אני מתנצלת על ההתנפלות... בכל מקרה, שתהיה שנה טובה ופוריה לכולנו. תמר
ברוכה הבאה ובהצלחה!
 

ריקי בש

New member
תמר היקרה!

שלום לכולם
אני חושבת שהיה יכול להיות לי הרבה יותר קל (אולי) אם הייתי מוצאת אתכם קצת קודם...אז אני מצטרפת. במקרה מקרי בהחלט נכנסתי הבוקר לפורומים השונים של פוריות ומאז אני עוברת בין ההודעות שותה כל מילה. יש לי בן (מדהים).זכינו בו לאחר מאמצים רבים. IVF + איקסי היה מנת חלקנו מס' רב של פעמים עד שהגענו למנוחה ולנחלה. היום הוא בן 6. זה לא יאמן איך הזמן טס. כבר שנתיים ימים אני מנסה לאסוף את עצמי ולאגור כוחות לנסיונות נוספים, כולכן יודעות (יודעים) לאיזו סחרחרה רגשית והורמונלית צריך להתכונן...ואני לא מצליחה להביא את עצמי למקום הזה. היום קראתי (בפורומים) על הגזירות הממשמשות ובאות ועד עכשיו אני המומה מהעוול העצום העומד להתרחש ובעיקר מזה שמה שמניע אותי עכשיו (ובדחיפות!!) להתחיל טיפול נוסף זה לא החוסן והמוכנות הרגשית אלא הפניקה מהגזירה הכלכלית שאם ותתממש אז בני היחיד, ככל הנראה ישאר כזה. הלב נצבט. אז בכיתי. שבוע שעבר הילד ביקש הסבר יותר מפורט מבדרך כלל, למה אין לו אחים,הסברתי לו שיש לנו בעיה רפואית ואנחנו מנסים כמיטב יכולתנו. בשיא התמימות הוא עדכן אותי: "מה הבעיה ניסע לכותל ונטמין פתק!" קלי קלות (לא ברור מאיפה בא לו הרעיון אבל הלוואי שזה כ"כ פשוט.). אני מתנצלת על ההתנפלות... בכל מקרה, שתהיה שנה טובה ופוריה לכולנו. תמר
תמר היקרה!
איך שאני מבינה על מה את מדברת... בני היחיד והמשגע הוא היום בן 7 ובכיתה א', ילד די בוגר שמזמן שאל אותי את השאלות האלה ולפני כיומיים בעודנו עומדים בחנות, הסתכל על תינוק שהיה לידנו ושוב שאל אותי: נו, אמא מתי יהיה לנו תינוק? מכל חבריו בכיתה, חוץ מילד אחד נוסף שגם הגיע בעקבות טיפולים, לכולם יש אחים ואחיות אז זה די מציק לו וכואב לי לשמוע את השאלות האלה אבל אין מה לעשות. אנו חייבות להסביר להם עד כמה שהאוזן הצעירה שלהם מסוגלת לקלוט ולקוות שאכן יהיה בסדר. בהצלחה, בשורות טובות וחג שמח, שנה טובה !! ריקי
 
הייתי בסרט הזה זה כואב

שלום לכולם
אני חושבת שהיה יכול להיות לי הרבה יותר קל (אולי) אם הייתי מוצאת אתכם קצת קודם...אז אני מצטרפת. במקרה מקרי בהחלט נכנסתי הבוקר לפורומים השונים של פוריות ומאז אני עוברת בין ההודעות שותה כל מילה. יש לי בן (מדהים).זכינו בו לאחר מאמצים רבים. IVF + איקסי היה מנת חלקנו מס' רב של פעמים עד שהגענו למנוחה ולנחלה. היום הוא בן 6. זה לא יאמן איך הזמן טס. כבר שנתיים ימים אני מנסה לאסוף את עצמי ולאגור כוחות לנסיונות נוספים, כולכן יודעות (יודעים) לאיזו סחרחרה רגשית והורמונלית צריך להתכונן...ואני לא מצליחה להביא את עצמי למקום הזה. היום קראתי (בפורומים) על הגזירות הממשמשות ובאות ועד עכשיו אני המומה מהעוול העצום העומד להתרחש ובעיקר מזה שמה שמניע אותי עכשיו (ובדחיפות!!) להתחיל טיפול נוסף זה לא החוסן והמוכנות הרגשית אלא הפניקה מהגזירה הכלכלית שאם ותתממש אז בני היחיד, ככל הנראה ישאר כזה. הלב נצבט. אז בכיתי. שבוע שעבר הילד ביקש הסבר יותר מפורט מבדרך כלל, למה אין לו אחים,הסברתי לו שיש לנו בעיה רפואית ואנחנו מנסים כמיטב יכולתנו. בשיא התמימות הוא עדכן אותי: "מה הבעיה ניסע לכותל ונטמין פתק!" קלי קלות (לא ברור מאיפה בא לו הרעיון אבל הלוואי שזה כ"כ פשוט.). אני מתנצלת על ההתנפלות... בכל מקרה, שתהיה שנה טובה ופוריה לכולנו. תמר
הייתי בסרט הזה זה כואב
אני רוצה להגיד לך שגם לי הילדה אמרה ללכת לכותל. והלכתי אחרי חודש מטיפול ניכנסתי להריון. לא יודעת אם יש קשר. אני בעצמי יש לי מוקפאים ואני לא מוצאת כוחות ללכת להחזרה. כי יש לי תינוקת בת שנה.
 

העין ה 3

New member
שלום, תמרה, וברוכה הבאה!

שלום לכולם
אני חושבת שהיה יכול להיות לי הרבה יותר קל (אולי) אם הייתי מוצאת אתכם קצת קודם...אז אני מצטרפת. במקרה מקרי בהחלט נכנסתי הבוקר לפורומים השונים של פוריות ומאז אני עוברת בין ההודעות שותה כל מילה. יש לי בן (מדהים).זכינו בו לאחר מאמצים רבים. IVF + איקסי היה מנת חלקנו מס' רב של פעמים עד שהגענו למנוחה ולנחלה. היום הוא בן 6. זה לא יאמן איך הזמן טס. כבר שנתיים ימים אני מנסה לאסוף את עצמי ולאגור כוחות לנסיונות נוספים, כולכן יודעות (יודעים) לאיזו סחרחרה רגשית והורמונלית צריך להתכונן...ואני לא מצליחה להביא את עצמי למקום הזה. היום קראתי (בפורומים) על הגזירות הממשמשות ובאות ועד עכשיו אני המומה מהעוול העצום העומד להתרחש ובעיקר מזה שמה שמניע אותי עכשיו (ובדחיפות!!) להתחיל טיפול נוסף זה לא החוסן והמוכנות הרגשית אלא הפניקה מהגזירה הכלכלית שאם ותתממש אז בני היחיד, ככל הנראה ישאר כזה. הלב נצבט. אז בכיתי. שבוע שעבר הילד ביקש הסבר יותר מפורט מבדרך כלל, למה אין לו אחים,הסברתי לו שיש לנו בעיה רפואית ואנחנו מנסים כמיטב יכולתנו. בשיא התמימות הוא עדכן אותי: "מה הבעיה ניסע לכותל ונטמין פתק!" קלי קלות (לא ברור מאיפה בא לו הרעיון אבל הלוואי שזה כ"כ פשוט.). אני מתנצלת על ההתנפלות... בכל מקרה, שתהיה שנה טובה ופוריה לכולנו. תמר
שלום, תמרה, וברוכה הבאה!
אכן, יותר קל לעבור טיפולים כשיש את הפורום הזה. כל מי שהתנסתה בטיפולים ללא הפורום ובטיפולים עם הפורום רואה את ההבדל העצום. אני עברתי הרבה מחזורי IVF ללא הפורום, ואין לי ספק שמאז שיש לי את הפורום זה הרבה יותר קל. ההרגשה שיש מי שמבין אותך ומרגיש כמוך. הרי גם אם חברות קרובות יודעות מה אנחנו עוברות, זה עדיין לא אומר שהן מבינות. הן לא מבינות איך זה להכנס לשרותים שבועיים אחרי הביוץ ובכל ניגוב "למות" מפחד שמא... אפילו אם לא עברנו טיפול. הן לא יודעות איך זה ללכת ברחוב, לראות אישה עם תינוק בן שנה-שנתיים ובטן של חודשים מתקדמים ולהרגיש איך הבטן נקרעת מבפנים. לעולם אי אפשר להבין את הכאב הזה עד שלא חשים אותו. כמו שתמי אמרה לך, קפצי למים ויהיה בסדר. אנחנו כאן בשבילך. שנה טובה ופוריה
 
תודה לכולכן!

שלום לכולם
אני חושבת שהיה יכול להיות לי הרבה יותר קל (אולי) אם הייתי מוצאת אתכם קצת קודם...אז אני מצטרפת. במקרה מקרי בהחלט נכנסתי הבוקר לפורומים השונים של פוריות ומאז אני עוברת בין ההודעות שותה כל מילה. יש לי בן (מדהים).זכינו בו לאחר מאמצים רבים. IVF + איקסי היה מנת חלקנו מס' רב של פעמים עד שהגענו למנוחה ולנחלה. היום הוא בן 6. זה לא יאמן איך הזמן טס. כבר שנתיים ימים אני מנסה לאסוף את עצמי ולאגור כוחות לנסיונות נוספים, כולכן יודעות (יודעים) לאיזו סחרחרה רגשית והורמונלית צריך להתכונן...ואני לא מצליחה להביא את עצמי למקום הזה. היום קראתי (בפורומים) על הגזירות הממשמשות ובאות ועד עכשיו אני המומה מהעוול העצום העומד להתרחש ובעיקר מזה שמה שמניע אותי עכשיו (ובדחיפות!!) להתחיל טיפול נוסף זה לא החוסן והמוכנות הרגשית אלא הפניקה מהגזירה הכלכלית שאם ותתממש אז בני היחיד, ככל הנראה ישאר כזה. הלב נצבט. אז בכיתי. שבוע שעבר הילד ביקש הסבר יותר מפורט מבדרך כלל, למה אין לו אחים,הסברתי לו שיש לנו בעיה רפואית ואנחנו מנסים כמיטב יכולתנו. בשיא התמימות הוא עדכן אותי: "מה הבעיה ניסע לכותל ונטמין פתק!" קלי קלות (לא ברור מאיפה בא לו הרעיון אבל הלוואי שזה כ"כ פשוט.). אני מתנצלת על ההתנפלות... בכל מקרה, שתהיה שנה טובה ופוריה לכולנו. תמר
תודה לכולכן!
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה