N E T A 2005
New member
שלום לכולם
קראתי את הספר שיחות עם אלוהים וחלק מהדברים דיברו אליי.שאר הדברים ניראו לי פשוטים מידיי.בכל מקרה אני עכשיו "בהתלבטות" אם להאמין באלוהים או לא.קשה לי להרגיש את אלוהים,לעיתים אני יכולה באמת להכנס לזה ולהרגיש את אלוהים בכל מקום,אבל אח"כ אני חושבת שזה סתם הדמיון,ובאמת ניראה לי שזה סתם הדמיון. אני יכולה להזדהות עם הקטע של האמונה,וכדיי שזה באמת יבוא מעצמך צריכה להיות האפשרות שזה לא יהיה כך מבחינת המציאות..החופש הזה נותן באמת ערך לדברים ושהם יבואו מתוך עצמך,ושאתה בחרת בהם. בנוסף הבנתי שיש דברים שמרגישים ולא משנה כמה מילים אתה נותן להם,ההרגשה היא ההרגשה והיא מנוגדת להגיון.בן אדם אחר יכול להגיד לבן אדם שני "כואב לי" אבל אם הוא לא התנסה בכאב מתוך עצמו,הוא פשוט לא יכול להבין על מה מדובר. ובכלל דברים לא יכולים להיות במקרה.למי שיש מודעות פסיכולוגית קשה לו לחשוב על אפשרות שהדברים הם סתם כך.זה פשוט לא יכול להיות. בכלל כל הקטע של התת-מודע עוזר לי להבין שיש דברים מעבר.מי שהתעמק בנושא מבין על מה אני מדברת. ומהצד השני-אני דיי חושבת שזה שטויות.אוקיי,גם אם יש ישות חובקת-כל שרוצה בטוב,הריי אם יש אפילו את הספק והקל שבקלים שהיא לא קיימת,אז למה להאמין בכלמקרה?רק בגלל שזה עושה הרגשה טובה,ואלוהים יודע איזה הרגשה נפלאה של משמעות זה עושה כשאנחנו מאמינים! אבל אני לא מבינה למה להסתמך על משהו עד הסוף ולהחליט בבטחון שזה זה?הריי שום דבר לא בטוח. והריי בוודאי אם רוצים אפשר למצוא נימוקים סותרים נגד קיומו של אלוהים.ואם אפילו יש סיכוי קטן שבקטנים שזה לא נכון(אולי להכל יש הסבר אחר לגמרי שעוד אף אחד לא חשב עליו)אז למה סתם להאמין? הרבה אנשים זונחים את הרצון להגיע לאמת וחקירה אובייקטיבית שלה ונשענים על הדבר רק כי זה עושה הרגשה טובה וזה מסדר את החיים לגמרי. ועוד משהו-בכלל לא הבנתי את הקטע עם יהדות.איך אפשר להגיד על עם אחד שהוא נבחר?הריי כל האנשים בעולם יש להם מכנה משותף. לפי דעתי התנ"ך זה אוסף של כתבים שנאסף,ואנשים האמינו כי הם היו חייבים לתת פירושים לדברים.. אז היה איזה משהו שגרם למיים להיות קצת אדומים,ואז אנשים אחריי שעבר זמן ניפחו את זה ועשו מיזה סיפור(מיתוס?)ואז זה נהפך למכת דם.וכולי. ולמה אלוהים היום לא מראה את עצמו?אם אני באמת אראה,אני יאמין.מה הקשר לחופש בחירה כאן?אם אני לא ארגיש את זה ממשי במציאות,איך זה יכול להיות קיים בשבילי?למה שזה לא הדימיון או השקר? הריי אם משהו צריך לבוא מעצמך,אז אסור לו להיות קיים בחוץ.הוא צריך להיות רק חצי קיים..כי אם הוא היה קיים בחוץ,אז זה לא היה מה-עצמי שלך. אבל אז זה לא שקר? מה אתם חושבים?!?תגידו מה שבא לכם,אשמח לכל תשובה,תודה רבה מראש!!
קראתי את הספר שיחות עם אלוהים וחלק מהדברים דיברו אליי.שאר הדברים ניראו לי פשוטים מידיי.בכל מקרה אני עכשיו "בהתלבטות" אם להאמין באלוהים או לא.קשה לי להרגיש את אלוהים,לעיתים אני יכולה באמת להכנס לזה ולהרגיש את אלוהים בכל מקום,אבל אח"כ אני חושבת שזה סתם הדמיון,ובאמת ניראה לי שזה סתם הדמיון. אני יכולה להזדהות עם הקטע של האמונה,וכדיי שזה באמת יבוא מעצמך צריכה להיות האפשרות שזה לא יהיה כך מבחינת המציאות..החופש הזה נותן באמת ערך לדברים ושהם יבואו מתוך עצמך,ושאתה בחרת בהם. בנוסף הבנתי שיש דברים שמרגישים ולא משנה כמה מילים אתה נותן להם,ההרגשה היא ההרגשה והיא מנוגדת להגיון.בן אדם אחר יכול להגיד לבן אדם שני "כואב לי" אבל אם הוא לא התנסה בכאב מתוך עצמו,הוא פשוט לא יכול להבין על מה מדובר. ובכלל דברים לא יכולים להיות במקרה.למי שיש מודעות פסיכולוגית קשה לו לחשוב על אפשרות שהדברים הם סתם כך.זה פשוט לא יכול להיות. בכלל כל הקטע של התת-מודע עוזר לי להבין שיש דברים מעבר.מי שהתעמק בנושא מבין על מה אני מדברת. ומהצד השני-אני דיי חושבת שזה שטויות.אוקיי,גם אם יש ישות חובקת-כל שרוצה בטוב,הריי אם יש אפילו את הספק והקל שבקלים שהיא לא קיימת,אז למה להאמין בכלמקרה?רק בגלל שזה עושה הרגשה טובה,ואלוהים יודע איזה הרגשה נפלאה של משמעות זה עושה כשאנחנו מאמינים! אבל אני לא מבינה למה להסתמך על משהו עד הסוף ולהחליט בבטחון שזה זה?הריי שום דבר לא בטוח. והריי בוודאי אם רוצים אפשר למצוא נימוקים סותרים נגד קיומו של אלוהים.ואם אפילו יש סיכוי קטן שבקטנים שזה לא נכון(אולי להכל יש הסבר אחר לגמרי שעוד אף אחד לא חשב עליו)אז למה סתם להאמין? הרבה אנשים זונחים את הרצון להגיע לאמת וחקירה אובייקטיבית שלה ונשענים על הדבר רק כי זה עושה הרגשה טובה וזה מסדר את החיים לגמרי. ועוד משהו-בכלל לא הבנתי את הקטע עם יהדות.איך אפשר להגיד על עם אחד שהוא נבחר?הריי כל האנשים בעולם יש להם מכנה משותף. לפי דעתי התנ"ך זה אוסף של כתבים שנאסף,ואנשים האמינו כי הם היו חייבים לתת פירושים לדברים.. אז היה איזה משהו שגרם למיים להיות קצת אדומים,ואז אנשים אחריי שעבר זמן ניפחו את זה ועשו מיזה סיפור(מיתוס?)ואז זה נהפך למכת דם.וכולי. ולמה אלוהים היום לא מראה את עצמו?אם אני באמת אראה,אני יאמין.מה הקשר לחופש בחירה כאן?אם אני לא ארגיש את זה ממשי במציאות,איך זה יכול להיות קיים בשבילי?למה שזה לא הדימיון או השקר? הריי אם משהו צריך לבוא מעצמך,אז אסור לו להיות קיים בחוץ.הוא צריך להיות רק חצי קיים..כי אם הוא היה קיים בחוץ,אז זה לא היה מה-עצמי שלך. אבל אז זה לא שקר? מה אתם חושבים?!?תגידו מה שבא לכם,אשמח לכל תשובה,תודה רבה מראש!!