שלום לכולם!
האמת שאני לא יודע מה להגיד, איך להתחיל. אז ככה, אני גיי, ואני בן 18. בנוסף, אני קורא את הפורום בימים האחרונים וראיתי כמה הודעות של מצטרפים חדשים, אז החלטתי שגם אני. אין לי שום ניסיון מיני לא עם בנות ולא עם בנים, למקרה שתהיתם, ואני עדיין בשלב הפינטוזים, וכן - עמוק בתוך הארון ואני לא חושב שאני אצא משם בתקופה הקרובה, אבל בזמן האחרון פגשתי אדם שגרם להתחיל להרהר על כך ברצינות. אבל לפני זה, קצת על מה שעבר עלי מאז שהבנתי שאני גיי. זה קרה בגיל 13 בתחילת ההתבגרות המינית. כבר אז הבנתי שאני שונה. הפתרון היה פשוט אז - כשתגדל זה יסתדר. כמובן, שגדלתי, אבל זה לא הסתדר. לאחר מכן התחלתי להבין שבנים ממש עושים לי את זה וכלפי בנות - ... אפילו לא טיפה אחת של טסטוסטרון. בכיתה י´ התאהבתי באחד מהכיתה (משהו שהחזיק למשך 3 שבועות ואז נרגע), אבל כמובן המשכתי לשמור על איפוק לוחץ (האמת, שאני לא מבין מה משך אותי אליו מלכתחילה...). החיים המשיכו להתנהל בסבבה עד לצו ראשון. המאבחנת בריאיון היתה די קשוחה איתי. רק שתבינו, אני בכלל לא נראה גיי - בדיבור שלי סטרייטי, ההליכה סטרייטית, הלבוש, הכל מלבד המחשבות. הבעייה היתה שהתחלתי קצת להזיע שהיא שאלה שאלה תמימה אם יש לי חברה. במבט לאחור כל מה שהייתי צריך להגיד זה כן. אבל התבלבתי וכנראה "הפללתי את עצמי" - והיא שאלה אותי אחרי זה אם היו לי מחשבות על בנים. בשלב זה תפסתי קור רוח והכחשתי נמרצות ... פיו. אבל הריאיון הזה גרם לי טראומה די רצינית (למעשה, המונח "טראומה" מציין פגיעה ע"י גורם פיסיקלי, כך שזה לא כל-כך מדוייק, אבל למי אכפת...). בכל מקרה, המקרה גרם לי לחשוב ולהתחלת תהליך של בניית מחסומים פסיכולוגיים, כי התחלתי לפחד שהגיי בשתוכי מתחיל להשתלט עלי ועוד מעט הוא ידלוף החוצה... אז התחלתי לעבוד על עצמי - אתה חייב לחשוב יותר על נשים, להסתכל יותר על בנות וכו´ זה כמובן לא ממש עבד, אולי היתרון היחיד של זה שעכשיו אני יודע שאם אני אשכב עם אישה אני איכשהו אצליח להעמיד את הזין,אבל חוץ מלהביא אותי למצבים דכאוניים על-סף ההתאבדות, לא ממש הצלחתי להפוך את האוריינטציה המינית (איזה יופימיזם). לא מזמן התחלתי אוניברסיטה (כן, אני בעתודה...) ועברתי לגור במעונות, ופגשתי בחור (23), שנדלקתי עליו כמעט מיידית (למעשה פגשתי עוד חתיך אחד, אבל ישר ראיתי עליו שהוא סטרייט). משהו בבחור גרם לי להמשך אליו בצורה כמעט... מאגית. זה לא שהוא איזה חתיך עולמי, וכבר פגשתי בחורים מושכים, ואפילו מושכים בצורה א-סטרייטית, אבל הבחור הזה היה כמו מגנט מהלך. פחדתי שאם אני אתחיל להסתכל עליו אני לא אוכל להפסיק. וזה עוד לא הסוף, מסתבר שהוא שובץ בתור השותף שלי לחדר (!!!). האינסטינקט הראשוני שלי כראיתי אותו בחדר היה מה שאני קורא סופר-סטרייט מווד. מיד הנמכתי לעצמי ציפיות, "הוא בטח סטרייט ואתה סתם טועה", חשבתי. התחלתי לדבר איתו - דברים בסגנון מה אתה לומד, מה עשית בצבא וכו´ וכו´, והמצב נעשה מסובך מרגע לרגע. א) צורת דיבור מחשידה (קצת נשית, אבל ממש קצת) ב) ביישנות קצת בלתי-רגילה ג) הבחור ממש רזה [אבל לא עם עצמות בולטות או משהו]. ד) כשחזרתי מהמקלחת לחדר (עם מגבת בלבד) ראיתי אותו קורא איזו חוברת בלי לזרוק עלי אפילו מבט, לעומת זאת - הוא התלבש במקלחת. האמת היא שאני לא יודע מה לעשות, ולחשוב שאנחנו הולכים להיות שותפים שנה שלמה (לפחות!). איך אני אדע אם הוא גיי? או סטרייט? ואולי הוא גיי מאוד מתוסבך שפוחד מהמיניות שלו ורמיזות יכולות לפגוע בו? מקווה שתוכלו לעזור לי... נ.ב.: בצ´אטים אני מופיע בכינוי spike
האמת שאני לא יודע מה להגיד, איך להתחיל. אז ככה, אני גיי, ואני בן 18. בנוסף, אני קורא את הפורום בימים האחרונים וראיתי כמה הודעות של מצטרפים חדשים, אז החלטתי שגם אני. אין לי שום ניסיון מיני לא עם בנות ולא עם בנים, למקרה שתהיתם, ואני עדיין בשלב הפינטוזים, וכן - עמוק בתוך הארון ואני לא חושב שאני אצא משם בתקופה הקרובה, אבל בזמן האחרון פגשתי אדם שגרם להתחיל להרהר על כך ברצינות. אבל לפני זה, קצת על מה שעבר עלי מאז שהבנתי שאני גיי. זה קרה בגיל 13 בתחילת ההתבגרות המינית. כבר אז הבנתי שאני שונה. הפתרון היה פשוט אז - כשתגדל זה יסתדר. כמובן, שגדלתי, אבל זה לא הסתדר. לאחר מכן התחלתי להבין שבנים ממש עושים לי את זה וכלפי בנות - ... אפילו לא טיפה אחת של טסטוסטרון. בכיתה י´ התאהבתי באחד מהכיתה (משהו שהחזיק למשך 3 שבועות ואז נרגע), אבל כמובן המשכתי לשמור על איפוק לוחץ (האמת, שאני לא מבין מה משך אותי אליו מלכתחילה...). החיים המשיכו להתנהל בסבבה עד לצו ראשון. המאבחנת בריאיון היתה די קשוחה איתי. רק שתבינו, אני בכלל לא נראה גיי - בדיבור שלי סטרייטי, ההליכה סטרייטית, הלבוש, הכל מלבד המחשבות. הבעייה היתה שהתחלתי קצת להזיע שהיא שאלה שאלה תמימה אם יש לי חברה. במבט לאחור כל מה שהייתי צריך להגיד זה כן. אבל התבלבתי וכנראה "הפללתי את עצמי" - והיא שאלה אותי אחרי זה אם היו לי מחשבות על בנים. בשלב זה תפסתי קור רוח והכחשתי נמרצות ... פיו. אבל הריאיון הזה גרם לי טראומה די רצינית (למעשה, המונח "טראומה" מציין פגיעה ע"י גורם פיסיקלי, כך שזה לא כל-כך מדוייק, אבל למי אכפת...). בכל מקרה, המקרה גרם לי לחשוב ולהתחלת תהליך של בניית מחסומים פסיכולוגיים, כי התחלתי לפחד שהגיי בשתוכי מתחיל להשתלט עלי ועוד מעט הוא ידלוף החוצה... אז התחלתי לעבוד על עצמי - אתה חייב לחשוב יותר על נשים, להסתכל יותר על בנות וכו´ זה כמובן לא ממש עבד, אולי היתרון היחיד של זה שעכשיו אני יודע שאם אני אשכב עם אישה אני איכשהו אצליח להעמיד את הזין,אבל חוץ מלהביא אותי למצבים דכאוניים על-סף ההתאבדות, לא ממש הצלחתי להפוך את האוריינטציה המינית (איזה יופימיזם). לא מזמן התחלתי אוניברסיטה (כן, אני בעתודה...) ועברתי לגור במעונות, ופגשתי בחור (23), שנדלקתי עליו כמעט מיידית (למעשה פגשתי עוד חתיך אחד, אבל ישר ראיתי עליו שהוא סטרייט). משהו בבחור גרם לי להמשך אליו בצורה כמעט... מאגית. זה לא שהוא איזה חתיך עולמי, וכבר פגשתי בחורים מושכים, ואפילו מושכים בצורה א-סטרייטית, אבל הבחור הזה היה כמו מגנט מהלך. פחדתי שאם אני אתחיל להסתכל עליו אני לא אוכל להפסיק. וזה עוד לא הסוף, מסתבר שהוא שובץ בתור השותף שלי לחדר (!!!). האינסטינקט הראשוני שלי כראיתי אותו בחדר היה מה שאני קורא סופר-סטרייט מווד. מיד הנמכתי לעצמי ציפיות, "הוא בטח סטרייט ואתה סתם טועה", חשבתי. התחלתי לדבר איתו - דברים בסגנון מה אתה לומד, מה עשית בצבא וכו´ וכו´, והמצב נעשה מסובך מרגע לרגע. א) צורת דיבור מחשידה (קצת נשית, אבל ממש קצת) ב) ביישנות קצת בלתי-רגילה ג) הבחור ממש רזה [אבל לא עם עצמות בולטות או משהו]. ד) כשחזרתי מהמקלחת לחדר (עם מגבת בלבד) ראיתי אותו קורא איזו חוברת בלי לזרוק עלי אפילו מבט, לעומת זאת - הוא התלבש במקלחת. האמת היא שאני לא יודע מה לעשות, ולחשוב שאנחנו הולכים להיות שותפים שנה שלמה (לפחות!). איך אני אדע אם הוא גיי? או סטרייט? ואולי הוא גיי מאוד מתוסבך שפוחד מהמיניות שלו ורמיזות יכולות לפגוע בו? מקווה שתוכלו לעזור לי... נ.ב.: בצ´אטים אני מופיע בכינוי spike
