שלום לך עידו, וברוך הבא לקהילה
שלנו שמתחילה להתגבש כאן. כדי ליישם את הרוח של תקשורת מקרבת במשפחה, מאוד מומלץ ללמוד את המודל של מרשאל רוזנברג, ולהתחיל להתאמן לדבר בבית לפי המרכיבים שלו. אם כל המשפחה לומדת לדבר לפי המודל, ואפילו אם רק אחד מחברי המשפחה מחליט לעשות זאת, וגם מכניסים לתוך היחסים אלמנטים חשובים של תקשורת מקרבת - לדוגמא: זמנים לביטוי עצמי ולאמפתיה, זמן לחיבור ולבילוי משותף מחוץ לסיטואציה של המצב הקיים, וזמן לדיבור על היחסים (דיבור לפי המודל, שיש בו תצפיות במקום האשמות לדוגמאף ודיבור על צרכים ורגשות שמסתיים בבקשות לדיאלוג) - בסופו של דבר כל הפעולות הללו מובילות לחיבור ולתקשורת טובה. מאוד ממליצה לך להתעניין בנושא, כי אני רואה מהמקום שבו אני נמצאת הרבה מאוד אנשים שנעזרים בתקשורת מקרבת לפתרון אי-הבנות בתוך המשפחה וזה עושה עבורם הבדל מהותי בחיים. וכמובן אני מזמינה אותך לקחת חלק כאן בפורום, ולאט-לאט להבין את המודל ואת הרוח שלו. ממליצה לך כהתחלה, לקרוא את הקישור הזה שהיה כאן לפני מספר ימים ובו אנשים שכבר חיים תקשורת מקרבת מספרים על סיטואציות שעשו בהן שימוש לפי המודל. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=687&msgid=75172118 כמה מילות רקע - בדיבור לפי תקשורת מקרבת יש ארבעה מרכיבים: תצפית - אומרים משהו שאנחנו רואים, קרוב ככל האפשר לאוביקטיבי (בלי פרשנות עד כמה שאפשר ובלי האשמה) רגש - אומרים מה שאנחנו מרגישים. צורך - מדברים על הצורך שלנו בקשה - מבקשים משהו מהצד השני מזמינה אותך לנסות בקריאת הסיפורים בקישור הנ"ל, לזהות את ארבעת המרכיבים האלו, ולראות איך התקבל המשפט כמשפט נקי מהאשמה ומדרישה שהניע לפעולה. ואשמח לשמוע את דעתך על הדברים,
