שלום לכולם
במקרה היום גילית את הפורום וכנראה שזו ההגדרה המתאימה למה שתמיד חשבתי. אף פעם לא נמשכתי מינית לבחור אך הייתי ועדיין מוקפת בחברות שפועלות מינית ושמרבות לספר לי על זה כי עושה רושם שאני מאוד בעניינים כי אין לי בעיה לדבר על זה כל עוד זה לא קשור אליי. כשיצאתי לפני כמה זמן היה מבחר דיי גדול של בחורים ובדרך כלל הייתי מחפשת מישהו שיפה בעניי כי זה הדבר שיכול למשוך אותי למישהו בלי שמכירים תחילה. כשראיתי מישהו שמצא חן בעניי חיצונית לא יכולתי לדמיין את עצמי אפילו מנשקת אותו מה שפעם אוליי היה קצת. הגעתי למסקנה עם עצמי שכנראה שאני צריכה ממש להכיר את הבן אדם ולאהוב את האופי שלו ממש ממש כדי שאני הרצה איזה שהוא מגע איתו, אבל גם זה בסימן שאלה, כי זה רק "יכול להיות". (כשמדובר ביחסי מין מלאים) לכן מה שמראים בתלויזיה יכול מאוד לבלבל ולגרום להרמת גבה שאוליי משהו לא כמו כולם. מה שכן אני דיי שלמה עם זה. עברתי את השלב של לחשוב שאני אוליי לסבית כי אם אני לא השמכת לגברים אז בנות זו האפשרות היחידה שלי להבין את העניין. אז אחריי כעסים על עצמי במיוחד אחריי השיחות עם החברות שמספרות לי על המשיכות שלהין ועל הבחורים הבנתי שזה כנראה העניין ומיצידי זה בסדר כי ככה אני, אני לא רואה בזה שום בעיה. מה שכן אני אשמור את זה לעצמי ולמי שכמוני כי מיניות לא תופסת חלק בחיים שלי וככה זה היה תמיד. הייתי רוצה לדעת מה עבר עליכם? ומתי הגעתם למסקנה? והכי חשוב האם אתם שלמים עם זה?
במקרה היום גילית את הפורום וכנראה שזו ההגדרה המתאימה למה שתמיד חשבתי. אף פעם לא נמשכתי מינית לבחור אך הייתי ועדיין מוקפת בחברות שפועלות מינית ושמרבות לספר לי על זה כי עושה רושם שאני מאוד בעניינים כי אין לי בעיה לדבר על זה כל עוד זה לא קשור אליי. כשיצאתי לפני כמה זמן היה מבחר דיי גדול של בחורים ובדרך כלל הייתי מחפשת מישהו שיפה בעניי כי זה הדבר שיכול למשוך אותי למישהו בלי שמכירים תחילה. כשראיתי מישהו שמצא חן בעניי חיצונית לא יכולתי לדמיין את עצמי אפילו מנשקת אותו מה שפעם אוליי היה קצת. הגעתי למסקנה עם עצמי שכנראה שאני צריכה ממש להכיר את הבן אדם ולאהוב את האופי שלו ממש ממש כדי שאני הרצה איזה שהוא מגע איתו, אבל גם זה בסימן שאלה, כי זה רק "יכול להיות". (כשמדובר ביחסי מין מלאים) לכן מה שמראים בתלויזיה יכול מאוד לבלבל ולגרום להרמת גבה שאוליי משהו לא כמו כולם. מה שכן אני דיי שלמה עם זה. עברתי את השלב של לחשוב שאני אוליי לסבית כי אם אני לא השמכת לגברים אז בנות זו האפשרות היחידה שלי להבין את העניין. אז אחריי כעסים על עצמי במיוחד אחריי השיחות עם החברות שמספרות לי על המשיכות שלהין ועל הבחורים הבנתי שזה כנראה העניין ומיצידי זה בסדר כי ככה אני, אני לא רואה בזה שום בעיה. מה שכן אני אשמור את זה לעצמי ולמי שכמוני כי מיניות לא תופסת חלק בחיים שלי וככה זה היה תמיד. הייתי רוצה לדעת מה עבר עליכם? ומתי הגעתם למסקנה? והכי חשוב האם אתם שלמים עם זה?