שלום לכולם
אספר את סיפורי... אני בן 22 הבכור. יש לי עוד 3 אחים ואחות בהתאמה. אח בן 20 בצבא. אח בן 17 אח בן 16 אחות בת 8 עם אחי בן ה20 אין לי קשר בכלל ועד היום אין לזה סיבה. כשהיינו קטנים 12-13 היינו רבים על כל מיני שטויות כמו כולם. מוזיקה גבוהה אני עכשיו אתה אח"כ וכל השאר...ולאבא שלי היו פתרונות אכזריים במיוחד האחרון שבהם היה לשלוח כל אחד לחדרו ושאנחנו לא נדבר יותר ואם נדבר אז כך וכך וכך....אנחנו כמובן עשינו זאת ולא דיברנו, הזמן עשה את שלו ולמדתי בפנימייה ככה שבין כה וכה בקושי הגעתי הביתה ושהייתי מגיע לא היינו מדברים...לא יושבים אחד ליד השני,,פשוט שום כלום. אחרי זה בגיל 18 שעזבתי את הבית וגם הצבא בכלל כמעט שלא ראיתי אותו. עכשיו הוא בצבא וככה כל אחד הלך לדרכו. ראוי לציין כי עם שאר המשפחה אני בקשר טוב ואיתו זה פשוט לא זה. אני מרגיש שאני לא יכול ללכת ולהתחיל לדבר כאילו לא קרה כלום...בכל זאת לא דיברנו 10 שנים. וזה לא קל. מי שלא היה בסיטואציה כזאת פשוט לא מבין. אני מניח כשאתחתן וגם הוא...נוכל להתגבר על הכלום הזה שנוצר. זהו.פשוט סיטואציה לא נעימה שקשה לי לפתור. אשמח לתגובות.
אספר את סיפורי... אני בן 22 הבכור. יש לי עוד 3 אחים ואחות בהתאמה. אח בן 20 בצבא. אח בן 17 אח בן 16 אחות בת 8 עם אחי בן ה20 אין לי קשר בכלל ועד היום אין לזה סיבה. כשהיינו קטנים 12-13 היינו רבים על כל מיני שטויות כמו כולם. מוזיקה גבוהה אני עכשיו אתה אח"כ וכל השאר...ולאבא שלי היו פתרונות אכזריים במיוחד האחרון שבהם היה לשלוח כל אחד לחדרו ושאנחנו לא נדבר יותר ואם נדבר אז כך וכך וכך....אנחנו כמובן עשינו זאת ולא דיברנו, הזמן עשה את שלו ולמדתי בפנימייה ככה שבין כה וכה בקושי הגעתי הביתה ושהייתי מגיע לא היינו מדברים...לא יושבים אחד ליד השני,,פשוט שום כלום. אחרי זה בגיל 18 שעזבתי את הבית וגם הצבא בכלל כמעט שלא ראיתי אותו. עכשיו הוא בצבא וככה כל אחד הלך לדרכו. ראוי לציין כי עם שאר המשפחה אני בקשר טוב ואיתו זה פשוט לא זה. אני מרגיש שאני לא יכול ללכת ולהתחיל לדבר כאילו לא קרה כלום...בכל זאת לא דיברנו 10 שנים. וזה לא קל. מי שלא היה בסיטואציה כזאת פשוט לא מבין. אני מניח כשאתחתן וגם הוא...נוכל להתגבר על הכלום הזה שנוצר. זהו.פשוט סיטואציה לא נעימה שקשה לי לפתור. אשמח לתגובות.