שלום לכולם.
שלום לכולם. היום גיליתי שיש פורום ישראלי לאוריגמי. ושיש מרכז ישראלי לאוריגמי. ושיש כנסים שנתיים. ושיש אחד עוד חודש. ושג'ון מוטרול מגיע. ואת כל זה גיליתי ביום אחד. אבל למה בעצם שזה יפתיע אותי? האם זה שישראל היא מדינה קטנה? לא זה לא זה, יש דברים הרבה יותר אזוטרים מאוריגמי בארץ שיש להם לא מעט אוהדים (חובבי סנפלינג בניינים, קוני דיסקים של שלוה ברטי, אוהדי יוקנעם עילית, לוחשים לסוסים, מדברים עם נמלים וכ"ו), ואלה לא מפתיעים אותי שיש להם פורומים באינטרנט. אז למה בכל זאת הופתעתי מהאוריגמי? הרי בדיעבד זה ברור מאליו שיהיה מרכז ופורום וכ"ו. כנראה כי אצלי אוריגמי תמיד נקשר למשהו אינדיבידואלי שעושים לבד, שלא כמו מוסיקה, כדורגל, בדמינטון ורוגבי. טוב, מספיק לדבר עם עצמי. שמי אודי ססר, אני פסיכיאטר ומוסיקאי בן 35, אני מתעסק עם אורגימי כ-30 שנה, התחלתי כמו רבים וטובים מבני דורי בסדרה המתורגמת של רוברט הרבין בהוצאת לידורי (אוריגמי 1-4) והכל היה טוב וחביב. ואז בגיל 10 קניתי (טוב אבא שלי קנה לי) את Origami for the Enthusiast של ג'ון מונטרול והכל השתנה. האוריגמי עלה מספר דרגות לדגמים שעד היום הם מבחינתי הם קלסיקה – החרגול, הפגסוס, העש. האוריגמי החל ממש להידמות ליצורים עצמם. בהמשך השנים קניתי עוד (לא מעט) ספרים של מונטרול, את רוב הספרים של Lang (כולל האחרון המדהים), את הספרים של בריל, של אנגל, של קסהרה, של יושינו איסיי, של קירשנבאום, ועוד. אבל תמיד תהיה לי נוסטלגיה למונטרול, וזאת למרות שהאחרים יותר מתוחכמים, מאתגרים ומסובכים, וזאת מפני שמשהו בדגמים שלו "חי". אז זהו. שוב, שלום לכולם. נב. מישהו בארץ קיפל את ה-Black Forest Cuckoo Clock של לנג? סתם סקרנות...
שלום לכולם. היום גיליתי שיש פורום ישראלי לאוריגמי. ושיש מרכז ישראלי לאוריגמי. ושיש כנסים שנתיים. ושיש אחד עוד חודש. ושג'ון מוטרול מגיע. ואת כל זה גיליתי ביום אחד. אבל למה בעצם שזה יפתיע אותי? האם זה שישראל היא מדינה קטנה? לא זה לא זה, יש דברים הרבה יותר אזוטרים מאוריגמי בארץ שיש להם לא מעט אוהדים (חובבי סנפלינג בניינים, קוני דיסקים של שלוה ברטי, אוהדי יוקנעם עילית, לוחשים לסוסים, מדברים עם נמלים וכ"ו), ואלה לא מפתיעים אותי שיש להם פורומים באינטרנט. אז למה בכל זאת הופתעתי מהאוריגמי? הרי בדיעבד זה ברור מאליו שיהיה מרכז ופורום וכ"ו. כנראה כי אצלי אוריגמי תמיד נקשר למשהו אינדיבידואלי שעושים לבד, שלא כמו מוסיקה, כדורגל, בדמינטון ורוגבי. טוב, מספיק לדבר עם עצמי. שמי אודי ססר, אני פסיכיאטר ומוסיקאי בן 35, אני מתעסק עם אורגימי כ-30 שנה, התחלתי כמו רבים וטובים מבני דורי בסדרה המתורגמת של רוברט הרבין בהוצאת לידורי (אוריגמי 1-4) והכל היה טוב וחביב. ואז בגיל 10 קניתי (טוב אבא שלי קנה לי) את Origami for the Enthusiast של ג'ון מונטרול והכל השתנה. האוריגמי עלה מספר דרגות לדגמים שעד היום הם מבחינתי הם קלסיקה – החרגול, הפגסוס, העש. האוריגמי החל ממש להידמות ליצורים עצמם. בהמשך השנים קניתי עוד (לא מעט) ספרים של מונטרול, את רוב הספרים של Lang (כולל האחרון המדהים), את הספרים של בריל, של אנגל, של קסהרה, של יושינו איסיי, של קירשנבאום, ועוד. אבל תמיד תהיה לי נוסטלגיה למונטרול, וזאת למרות שהאחרים יותר מתוחכמים, מאתגרים ומסובכים, וזאת מפני שמשהו בדגמים שלו "חי". אז זהו. שוב, שלום לכולם. נב. מישהו בארץ קיפל את ה-Black Forest Cuckoo Clock של לנג? סתם סקרנות...