שלום לכולם!

אילת441

New member
שלום לכולם!

רק עכשיו גיליתי את הפורום הזה, ואני מקווה להפוך לשותפה פעילה בו בזמן הקרוב...
נציג את עצמי קצת: אני אילת, בת 19 עוד מעט, מנגנת בכמה כלים, בוגרת מגמת מוזיקה, ובקרוב מתחילה ללמוד מוזיקולוגיה. בתור התחלה יש לי שאלה: ביום שני הקרוב (26.6) יש לי מבחן כניסה למחלקה למוזיקולוגיה בבר אילן, ורציתי לדעת אם יש פה מישהו שלומד שם ויכול לתת לי קצת מידע עליו. חוצמזה יש לי כמה מושגים שאני אשמח לקבל הגדרה מדוייקת שלהם (אני אפרט אותם אם אני אראה שאתם מגיבים...) תודה מראש!
 

dombi7

New member
את יכולה להסתכל....

באתר אחר שאני משתתף בו, יש שמה גם מישהו ששאל את אותה שאלה כי הוא גם נבחן לבר אילן השנה ויש לנו מישהו באתר שלמד שמה ומתכוון להמשיך שמה שנה הבאה. אז הנה הקישור לשרשור:
 

SHEX

New member
אנחנו מגיבים../images/Emo95.gif

אז את יכולה לשים רשימת מושגים, ואנחנו נשתדל לעזור לך לפרש אותם.
 

אילת441

New member
אז ככה...

אלה מושגים שאני מכירה, פשוט אני לא יודעת איך להגדיר אותם בצורה מדוייקת, ואני מפחדת שבדיוק עליהם אני אפול במבחן: דיסוננט - קונסוננט - סולם דיאטוני - סולם פנטטוני - תדירות - גוון - אם אני אזכר בעוד אני אוסיף... תודה
 

fireballgames

New member
תשובות...

דיסוננס/קונסוננס - שאלה שקשה לענות עליה. עד לפני 300 שנה התשובה הייתה ברורה: קונסוננסים מושלמים - פרימה זכה , אוקטבה זכה וקווינטה זכה (בסדר הזה) קונסוננסים לא מושלמים - טרצה גדולה , סקסטה קטנה , טרצה קטנה , סקסטה גדולה. דיסוננסים (מהקלים עד החריפים ביותר) - קוורטה זכה , סקונדות , ספטימות , כל המוגדלים ומוקטנים ובמיוחד הטריטון. סולם דיאטוני - כל סולם אשר בו 7 צלילים ומתנהג לפי הקודים הטונאלים: מג'ור (יוני) , מינור טבעי (אאולי) , מינור הרמוני ,מינור מלודי וכל המודוסים הנגזרים מהם. סולם פנטטוני - סולם בעל 5 צלילים , הנפוץ ביותר הוא הפנטטוני המינורי: דו , מי במול , פה , סול , סי במול. תדירות - מספר הפעמים שגלי הקול חוזרים על עצמם בשנייה , לדוגמא מיתר הרוטט 440 פעמים בשנייה , מפיק לה קונצרטנטי (440 HZ ). גוון - אחד המאפיינים של הצליל, לצליל 4 מאפיינים : גובה (תדירות) , עוצמה (ווליום) , משך וגוון. הגוון נקבע לפי עוצמת הצלילים העליים OVERTONES() ההסבר לצלילים עליים קצת יותר מסובך. בהצלחה יונתן אה , ומה תודה? תתפשטי!
 

רז ל

New member
לא ידעתי שקוורטה

לא ידעתי שקוורטה נחשבה כדיסוננטית. תמיד חשבתי שזהו מרווח מושלם... יש לזה סיבה מיוחדת?
 

dombi7

New member
אוברטונים

הסיבה של הצלילים העיליים, אם משמיעים דו מאוד נמוך אפשר לשמוע את הצלילים הכלולים בתוכו וזה מה שבעצם נותן לו גוון מיוחד. ובצעם באוסף האוברטונים של דו, אין פה. יש פה# יש מיb אבל אין פה. כלומר קוורטה. מה שגרם שלקביעתו בתור דיסוננט. זה כמו האקורד המז'ורי שהוא הסיבה שכל כך אהבו אותו בתקופה הקלאסית, כי ניסו לחזור לטבע, והאוברטונים הרי זה הטבע, זה מה שאלוהים ברא ולכן ראו בו (במז'ור) את השלמות. (האוברטונים הראשונים של דו הם - דו, דו, סול, דו, מי, סול וזה כמובן האקורד המז'ורי) מאותה סיבה, באוברטונים אין קוורטה, לכן זה דיסוננטי.
 

רז ל

New member
אתה אומר שיש פה דיאז

אבל פה דיאז זה טריטון...אז הוא כן אובר טון אבל הוא הכי דיסוננס. הם היו מוזרים לפני 600 שנה.
 

dombi7

New member
לא אמרתי שזה הכלל לדיסוננס...

אמרתי שהסיבה האישית של הקוורטה להיות דיסוננס הוא בגלל שהוא לא מופיע באוברטונים. טריטון הוא דיסוננס בגלל אי הימצאותו בקונטקסט הסולמי. כלומר אם זה דו-פה#, אז זה לא בסולם, לכן זה נשמע ביזארי כששומעים אותו. אם זה סי-פה זה אותו סיפור, כי בסולם זה פה# ולא פה. חוץ מזה תכונה אחרת של דיסוננס היא הרצון להיפתר לקונסוננט. ולאונרד ברנשטיין הגדול היטיב לכתוב את אחד משיריו המוכרים "Maria" בסרט west side story כשהוא מתחיל מטריטון ופתר אותו מיד בעלייה אל הקווינטה. אגב אני וחבר שלי ראינו במיסה בסי מינור של באך לא מזמן שבאחד הפרקים מהקרדו, מופיעה המילה מריה, ושמה באך משתמש בטריטון!!! אנחנו נשארנו פה פעור שברנשטיין בעצם לא המציא את זה. מה שמבסס את האמרה שבאך פשוט המציא את כל המהלכים שקיימים.
 

dombi7

New member
אני חושב שזה תלוי

באיזה הקשר הקוורטה משומשת... בשני מקרים מסויימים היא תשאף את הטרצה של הסולם. שני המקרים הללו הם במצב של V ספטאקורד, לא משנה מה ההפיוך שלו, אבל אם לדוגמא ניקח סול-סי-רה-פה, אז הפה שהוא הספטימה, חייבת לרדת ולכן היא תלך למי. באותו מצב גם הVII בספטאקורד או במצב רגיל. סי-רה-פה-לה (b) שני האקורדים הנוספים שאפשר למצוא בהם קוורטה זה ב-II וב- IV. והאקורדים האלה הואיל והם סאב דומיננטות, אין להם כיוון אחד, והם יכולים להמשיך לכל מיני דרגות אחרות. כך שבדרגות האלה לפה אין ממש כיוון. לא כמו V שאחריה חייבת לבוא I אלא אם כן אתה רוצה להפתיע ולהכניס VI... אבל אם אתה מתכוון בכלליות, בלי שום קשר סולמי, אז לדעתי זה מושך יותר למטה מאשר למעלה לקווינטה, כי משיכה של חצי טון יותר חזקה מאשר של טון שלם. אבל בזה אני לא הכי בטוח... אני מדבר רק מאינסטינקט.
 

fireballgames

New member
לא מדוייק

הסיבה העיקרית שקוורטה היא AVOID היא בגלל שזהו המרווח היחיד שבו העילי נחשב פיתרון. אין לזה קשר לצלילים עליים אלא להפף לצלילים תחתיים כאשר מנגנים דו ופה מעליו , נוצרת ההרגשה שהפה הוא הפתרון ולא הדו. ליתר פרוט קרא על פיסיקאי'מתמטיקאי בשם פורייה. forrier
 

dombi7

New member
התאורייה של צלילים תחתיים

שרמו הוא הראשון שדיבר עליה היא די מופרכת עם כל הכבוד למלחין. הוא ניסה להראות שהמינור קיים כדי להגיד שהוא גם בא מהטבע, אבל זה כל כך מופרך שמאוד קשה להאמין שדבר כזה קיים. כשאתה תצליח לשמוע את הצלילים התחתיים מדו תקרא לי...
 

fireballgames

New member
אלי בנאקוט

ישמח להדגים לך עם 2 סקסופונים זה לא קשור למוסיקה זה קשור לפיסיקה. התאבכות גלים וכו... אל תזלזל לפני שחקרת.
 
אתה בטוח לגבי הגוון?

כי למדתי שגוון מורכב גם מספקטרום הרמוני (ככה קוראים לעוצמות של האוברטונים, אאל"ט), אבל גם מעוד הרבה דברים כמו הזמן שלוקח לצליל להתייצב, atack אאל"ט (בסקסופון למשל הרבה מאוד זמן מה שיוצר צליל רך לעומת כינור עם צליל חד יותר), ועוד המון דברים. עובדה שלמרות שקל מאוד להפיק ספקטרום הרמוני מדויק עדיין סינטיסייזרים למיניהם לא מצליחים להפיק סאונד עם גוון זהה לכלים המקוריים.
 
למעלה