שלום לכולם!

shirley27

New member
שלום לכולם!

שלום לכל חברי הפורום! קוראים לי גבי (קיצור מגבריאלה), אני בת 39, בת יחידה להורים נפלאים, היום בני 72 ולצערי במצב בריאותי שרק הולך ומתדרדר. לאבא יש סכרת (מזריק איסולין) ולפני 10 שנים עבר קטיעת רגל ימין-מאז הוא הולך בעזרת פרוטזה ומקל. היו כמה שנים טובות, נולדו 2 נכדים (הילדים שלי, היום בני 6 ו-10), נסענו לחו"ל ונהנינו, הכל היה בסדר עד שאמא אובחנה עם אלצהיימר לפני כשנה . עד אז, אמא עזרה לאבא עם כל הקשור בניידות (קניות, סידורים, הזרקת איסולין, רחיצה, בישול ונקיונות). במהלך החודשים האחרונים אבא הפך להיות המטפל של אמא ויחד עם העזרה שלי החזיק מעמד עד עכשיו. אמא התחילה ללכת למרכז יום ובזמן שהיא שם אבא נח ונרגע. מהרגע שהיא חוזרת הוא צריך לשמור עליה ולעזור לה היות ואפילו כוס שתייה היא לא יכולה למזוג לעצמה. הם גרים בדיור מוגן של משרד השיכון (מיועד לאנשים מבוגרים ועצמאיים אשר אין בבעלותם דירה משלהם) ומתקיימים מקצבאות נכות (ושרותים מיוחדים לאבא) וזקנה ופנסיה קטנה ממבטחים. הגשנו לאחרונה בקשה לביטוח סיעודי עבור אמא, אני מקווה שיאשרו לנו. המצב לא טוב עם שני ההורים ולמרות שאני מנסה לעזור (עושה את הקניות ואת הסידורים בנק-קופת חולים חשבונות ומנקה ומסדרת אצלם פעם בשבועים)-יש לי בבית 2 ילדים (הקטן שלי אובחן עם אחור התפתחותי ולומד בכיתה קטנה ששייכת לחינוך המיוחד) ולאחרונה אני מרגישה שאני יורדת מהפסים... אני לא מרוכזת, לא מספיקה כלום גם בעבודה וגם עם הילדים, לא יודעת איך אפשר להמשיך... הפתרון הטוב ביותר היה עןבדת זרה (שכחתי לציין שעלינו לארץ מרומניה, אז להורים יהיה טוב עם נמצא מישהו שמדבר בשפת האם שלהם), אבל אין אפשרות להלין מישהו בדירת החדר שלהם. גם אין אפשרות כספית לשכור דירה. אני צריכה ללמוד קצת על הזכויות שלם ומה האפשרויות-אבל מה שבטוח שהמצב קשה עכשיו! מקווה שיהיה טוב ומודה לכם על כל רעיון או הצעה! גבי.
 

ענתי44

New member
../images/Emo140.gifברוכה הבאה גבי

תמיד עצוב לנו לקבל חברים חדשים, כי זה אומר שעוד חולה אובחן. אבל, אין מה לעשות וטוב שאת איתנו. אני מציעה לך לבחון האם גם לאבא מגיעים שעות ככה תקבלי יותר שעות. אם אחד מהוריך ניצול שואה זה גם מוסיף שעות, ויותר שעות זה יותר סיוע. אם אתם גרים במרכז, נדמה לי שכתבו בפורום שיש באזור המרכז אפשרות לעובד זר בלי לינה. אפשרות נוספת זה לשכוא עזרה לשעות אחר הצהריים והערב, ואז העובדת גם תטפל באמא וגם תנקה, תבשל. אני מציעה לך לגשת לעובדת סוציאלית שאחראית על הוריך, אולי יש סיוע במקום בו אתם גרים שאינך מודעת לו. ואני מציעה לך אישית להצטרף לקבוצת תמיכה של עמותת אלצהיימר שמיועדת לבני משפחה. זה מאוד עוזר ומקל.
 

ronnyw

New member
שלום לך גבי

...וחבל שאת איתנו... משהו במצבך מזכיר לי את עצמי: גם לי אבא חולה סכרת. הוא הצליח לשמור על גפיו, אבל התעוור. איסולין וכל השאר... אימא חולת אלצהיימר. ירודה ביותר. כיום שניהם תלויים לחלוטין במטפלות (שניהם עברו 88). אני מסכימה לגמרי עם ענתי. גשי לעובדת הסוציאלית במקום מגורייך ולמדי ממנה כל מה שכדאי לך לדעת. אחר כך גשי גם לביטוח הלאומי. אני אישית "מסרתי ברוגז" חד-צדדי, ילדותי ומרוגז לביטוח הלאומי, כי נעלבתי או משהו, וכך הפסדנו כספים שהגיעו לנו במשך שנתיים (וכמובן שאין החזר רטרואקטיבי). ממה שאני מצליחה לקרוא בין השורות של המסר שלך, מתישהו אתם תאלצו לקחת מטפלת צמודה (כמה זמן תוכלו להסתדר בלי לינה?). לכן כדאי לחשוב על כך. ייתכן שאם שני הוריך יהיו זכאים לחוק סיעוד מטעם הביטוח הלאומי ("חוק סיעוד" משמעותו תשלום עבור שעות עבודה של מטפלת. המקסימום המגיע - כ- 15.5 שעות שבועיות, שהן כ- 64 שעות חודשיות. אינני יודעת אם שני הורים זכאים לפי שתיים שעות, אבל אם כן - זה סכום די משמעותי). אולי ניתן לקבל דירה גדולה יותר במקום בו הם נמצאים? אני יודעת שאלה אינן בשורות טובות, אבל כדאי "לדעת את האויב" ולהיות מוכנים. ומעבר לכך ממליצה לך מאוד לקרוא את הפורום לאחור, ללכת לפגישות עם קבוצות תמיכה באזור מגורייך, לקרוא ספרים. ואחרי כל זה - את חייבת גם להמשיך בחייך הנורמאליים, עם ילדיך, העבודה, משפחתך ותחביבייך. קל נורא "לשקוע" בתוך המחלה ובתוך הבעיות, אבל אסור (אסור !!) לעשות זאת. התייעצי עם אנשי הפורום, שאלי שאלות. יש פה אנשים חמים, מדהימים ומנוסים. בהמון אמפטיה.
 

shirley27

New member
תודה

תודה לענת ולרוני על המילים החמות! הצטרפתי לפני שנה לעמותת אלצהיימר ואני משתדלת להגיע למפגשים החודשיים של הקבוצה ברמת השרון. שבוע שעבר היתה הרצאה של ניצה אייל על השינויים בזיכרון אשר חלים אצל כולנו (לא בהכרח אצל חולי אלצהיימר). בדרך כלל המפגשים הם יותר פתוחים, כל אחד שואל שאלות ומשתף אחרים במקרה האישי שלו. לפעמים זה עזר, כשהרגשתי שלמדתי משהו חדש על המחלה אבל לפעמים חזרתי הביתה עם הרגשה שהזדקנתי בכמה עשרות שנים! קבעתי פגישה (ליום שישי הקרוב) ליעוץ עם עמותת מטב, היה רשום באתר שלהם שהם נותנים יעוץ ומספקים פתרונות בתקופת הביניים עד לקבלת התשובה מביטוח לאומי. אני צופה הרבה התנגדות מאמא לגבי מטפלת או כל אדם שיגיע כדי לעזור בבית, אבל היא גם לא הסכימה להשאר במרכז יום בפעם הראשונה ועכשיו בימים שהיא הולכת לשם היא קמה לבד, מנסה להתארגן ורוצה כבר לזוז שעה לפני ההסעה! בימים שהיא לא הולכת למרכז יום, אי אפשר לשכנע אותה להתלבש ובמיוחד אי אפשר לשכנע אותה להתרחץ. שוב תודה לכולם! גבי.
 

ronnyw

New member
פה אני ממש יכולה לייעץ לך מנסיוני

גם אימא שלי, שלא היתה מודעת למחלתה, התנגדה להכנסת מטפל הביתה. לא הבינה למה היא לא יכולה לטפל בכל עינייני הבית לבד. השתמשנו בתירוץ ( שמתאים, לצערי, גם לכם) שהמטפלת היא עבור אבא הסוכרתי. אבא שיתף פעולה, והסביר לה כמה קשה לו. אז הוא עוד נהג להזריק לעצמו לבד (אמא היתה ממלאת את המזרק ויוצאת מהחדר. היא מאלה שאינם יכולים לתת או לראות מתן זריקה. הוא היה תוקע את המזרק בירך בעיניים עיוורות). הוא הסביר לה שהוא פספס את מקום הזריקה, וחייב עזרה. זה היה מרגיע אותה, היתה מקבלת את הדין, עד ששכחה את הסיבה, ושוב התחילה לרטון. הריטואל חזר על עצמו. לאט לאט התרגלה שהמטפלת חלק מחייה. עשו כך גם אתם: תסבירו פעם, פעמיים ושלוש שהמטפלת היא עבור אביך (כולל סיפור שהביטוח הלאומי נותן חינם, ואם לא לוקחים מאבדים את הזכות וכו' וכו'). הפליגו בסיפור על פי הצורך. אין ברירה, אלו אותם "שקרים לבנים" עליהם אנחנו כותבים הרבה בפורום, שאי אפשר בלעדיהם. בהצלחה !!
 

zs1957

New member
היי ענתי יקירתי

מה שלומכן? אני מקווה שהכל בסדר. אנא כתבי לי מה קורה עם אמא? ומה אתך? מצפה למייל. זהבה שחם
 
שלום גבי.

אין ספק, נדרש/ת עובד/ת זר/ה. והוא לא חייב ללון בבית ההורים, גם העובד הזר של אבא לא לן בביתם (מטעמי צניעות דווקא) ומאד מועיל. כשאבא הולך לישון הוא הולך וחוזר למחרת בבוקר, כשאבא קם. את נמצאת במקום בו כולנו היינו (וחלק מאיתנו עדיין) ותקראי אחורנית קצת, תקבלי טיפים, המלצות, עידוד וכל מה שתזדקקי. כמובן שאנו כאן בשבילך.
 
לשירלי27

כל הכבוד לך על החסד שאת עושה עם משפחתך על כל נתינה יש לך סיפוק ומצווה גדולה נכון שקשה אך חיזקי ואימצי והיושב במרומים יתן לך בריאות וחיים ארוכים אם עושים חסד עם ההורים
 
למעלה