שלום לכולן....ושנה קסומה....

[ר י נ ת פ]

שלום לכולן....ושנה קסומה....../images/Emo140.gif

שלומלום לכולן , אני חדשה בפורום , שמי רינת, ואני פונה בקשר למצב נפשי של קרובה שלי. אני אמנם צעירה וחסרת נסיון גדול בתחום הזוגיות, אבל אני משערת מהשתלשלות העיניינים שאמי מכורה לקונספט הזוגיות. אתאר בקצרה את הסיפור: הוריי גרושים 3 שנים בערך ביוזמתה, מיד לאחר הגירושים נכנסה לקשר זוגי שנקטע, מאז היתה ב2 קשרים נוספים שלא צלחו גם כן... הנקודה היא שבין מערכת יחסים לשניה היא נופלת נפשית ונכנסת לכמעט דכאונות, לי , לעניות דעתי, נראה שהיא תלותית ביחס לזוגיות ומפחדת מאוד מה"לבד" מה גם שאני מתוכננת לעזוב את הבית בחודש הקרוב כך שהיא תישאר לגור לבדה. אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר שירים לה את המורל ויוציא אותה מהצורך התמידי הזה בזוגיות כך שתראה שיש חיים גם בלי בן זוג צמוד... ובל כך המצפון שלי זועק. במידה ולמישהי יש עצה אשמח לשמוע. בברכת שנה טובה ומתוקה , רינת

 

[נורית הדרי]

שלום לך רינתפ - ונהדר שהגעת לכאן

למעשה הנושא המאתגר ביותר עבורי הוא התמודדות עם סוג הדברים שאת מעלה כאן בכזאת רגישות , כושר ניתוח , עדינות ואהבה. אני גם מתרשמת מאוד מהדאגה שאת מגלה כלפי אמך. נשמע שאת לא יכולה לסייע לה להבין דבר מה שהיא אינה רואה כבעיה. אחד הדברים הכי מרכזיים - ממש תנאי יסוד להחלמה מכל סוג של כפייתיות - הוא הרצון להגמל . הרצון הזה הוא פועל יוצא של הכרה בכך שמדובר בהתמכרות. הדבר שתוכלי לעשות - ובעיקר למען עצמך- זה לנסות להבין באיזה שלב תודעה אמך נמצאת. איך היא מסבירה את כשלון יחסיה? האם היא רואה את עצמה כמכורה? האם היא סבורה שיש דפוס חוזר בכישלון יחסיה? האם היא בכלל מפתחת ביקורת עצמית, או שהיא עסוקה בהאשמת הגברים? התשובות לשאלות אילו נמצאות בידיה. לא בידך. ובקשר למצפון שלך. רינת יקרה, נדמה לי שמצפונך יכול להיות יותר מאשר נקי וצח. בזה שאת מטפלת בחייך ומקדמת אותם את אינך פוגעת באיש אלא עושה את הדבר המרכזי ביותר שמבחין בין אנשים בוגרים לאנשים בלתי בוגרים: לוקחת אחריות. כך שהשאלה איך לעזור לאימך לא צריכה להיות מונחת על מצפונך - זה משקל כבד מידי. לעזור לאמך - אם היא רוצה לעזור לעצמה - זה דבר חיובי וטוב. אבל לא במחיר של מצוקת אשמה. מקווה שעזרתי מעט נורית

 

[ר י נ ת פ]

תודה על ההתייחסות...יש קצת התפתחות.

תודה רבה על ההתייחסות ועל ההערכה.... ניסיתי לבדוק איתה את נקודת הראות שלה למצב... זה לא פשוט, הי די אמביוולנטית בתגובותיה, מחד, היא מודעת לפחד שלה מלבד ולצורך שלה בזוגיות אך אין היא רואה את הצורך הזה כאובססיה. היא מכירה בעובדה שיש דפוס חוזר בהתנהגותה בתוך מערכת יחסים שכוללת אימפולסיביות ואינטנסיביות בעיקר אך היא לא יודעת איך להשתחרר מזה וגם לא עושה דבר בעניין. היא נכנסת למרה שחורה ולחוסר תקווה למצוא אהבה חדשה. הקשר האחרון שלה היה קצר, חודש, אבל לטענתה היחד בו התאהבה (למרות שלדעתי היא התאהבה בכל קשר קודם שהיה לאחר הגירושים, אך לא בבן זוג אלא בזוגיות. השאלה היא מה זה עוזר אם היא היא מכירה בכל אלה ולא עושה דבר לראות בכך דבר הטעון לשיפור... ייעצתי לה ללכת לייעוץ מקצועי אבל היא שללה זאת בכל תוקף - הסיגמה של זה מרתיעה אותה. חבל לי לראות אותה במדרון שכזה... אני מאמינה שזה קשה לצאת ממצב כזה אבל אני יודעת שזה אפשרי.. מה גם שהתשובות והתגובות שלי, כמה שאני מנסה לעדן אותן קצת מכעיסות אותה, אולי כי היא חושבת שאני לא מזדהה איתה ועונה לה נטו מהפן של ההגיון? אולי אני אמורה לנסות להזדהות יותר? בכל אופן , תודה על "ההקשבה" זה עוזר לי...

 

[נורית הדרי]

שמחה שמשהו עוזר.....

רינת בואי נתחיל ממך. אולי זה לא מה שאת רוצה לשמוע , אבל, אני חושבת שאת מזדהה איתה יתר על המידה וזה המקום שבעטיו אינך יכולה לסייע לה. ובוודאי שלא לעצמך. והסיבה המרכזית לזה היא שזה אינו תפקידך - לפי מה שאת מספרת כאן אני מתרשמת (אולי בטעות) שטיפול באמא הוא חלק נכבד בחייך. לדעתי האישית, אינך יכולה להחליף בתודעה הבריאה שלך את מה שנראה מכאן , בשלט רחוק ובכל כך מעט פרטים,כתודעה המכורה והמכחישה שלה. איש אינו יכול לעשות זאת למען איש - ולא משנה דרגת הקירבה והאהבה. האהבה שלך , ההזדהות שלך, הרגישות שלך וההקרבה שלך לא יכולים להחליף עבור אמך את ההכרה ואת ההחלטה להחלים. כך שנורא נורא חשוב לי להעביר לך כאן במילים הקצרות שאני יכולה לכתוב את המסר הזה - שחררי את עוצמת המעורבות שלך. ותתפלאי לראות שזה יעשה גם לה טוב. שמעת פעם על הביטוי קו- תלותי? מסתבר שלהרבה מכורים יש מישהו שבכל הכוונות הטובות בעולם, דווקא מסייע להם להמשיך ולהתמכר דווקא משום שהוא נמצא שם בשבילם. הוא מסייע להם להמשיך לנהוג כילדים בלתי אחראיים ולהרוס לעצמם ולסביבתם את החיים. האם התיאור הזה מוצא לו הד בליבך?

 

[צופית היחידה1]

היי רינת

מה שאת מתארת זה קודא. תלות יתר. יש קבוצות שעובדות על פי 12 הצעדים לשחרור מתלות כזאת מה שאני מציעה זה שאת תלכי לקבוצה כזאת. תשחררי את עצמך. בדרך כלל זה מאוד משפיע על הסביבה הקרובה. אם זה מעניין אותך אני אתן לך במסר אישי טלפונים. רק תגידי לי באיזה איזור את גרה.

 

[ר י נ ת פ]

היי צופית

אשמח לשמוע עוד פרטים... ואגב אני מחולקת בין איזור הצפון לדרום

 

[הגלילית עם השוקולד1]

רינת

לפי מה שנראה זה ממש לא רק אצלך אצל רבים הקשר של ההורים והזוגיות המוצלחת/הפגומה של ההורים משפיע עלינו ועל היכולת שלנו להחזיק בקשר ולתפקד בתוך קשר אין ספק שמה שקרה להורים שלך ..מה ש"נדפק" אצלהם כיביכול גורם לך ללכת עם זה גם ... אל ] פשוט אל תלמדי לעשות את ההפרדה לא להוכיח שאת שונה מהם או דומה ובקשר לתלות הזאת אני מבינה אותך כל כך אני ממש מרגישה מושפלת-בשיא ההשפלה כי אין לי בנזוג אני אפילו מתביישת להסתכל לחברות וחברים בעיניים כי אני מרגישה ככה... מבינה אותך כל כך

 

[ר י נ ת פ]

תגובה לגלילית

למען האמת אני נמצאת בזוגיות נפלאה, אחרי שהייתי די הרבה זמן לבד <בלי בן זוג> תקופה שכשלעצמה עשתה עימי רק טוב... הסוגייה שהעלתי קשורה לאמא שלי ולחששות שלה מכל הנושא של ה"לבד" - השאלה שלי היא איך אני עוזרת לה לצאת מזה.