שלום לכולן/כולם
אני טל אמא לזיו בן חצי שנה וזיו נולד עם קלאבפוט דו"צ חמור מאוד...
מידי פעם כמתאפשר לי אני נכנסת לפורום קוראת, מחכימה, ועכשיו עם חזרתי לעבודה אולי גם להיות יותר פעילה כאן...
יכול להיות שאני לא מבינה את החומרה של "לשמור על התיקון" מבחינת כמה זמן יש לשים נעליים? כלומר רק אני מקלה על זיו ? או שגם אתן....???
לפעמים כשאנחנו בבריכה אני מורידה לו הוא נהנה קצת ואני רואה עד כמה הוא אוהב להיות חופשי.. וכואב לי פיזית בלב להחזיר לו...
נראה לי שאני פשוט צריכה לפרוק קצת..
אנחנו מטופלים של ד"ר וייזל בסורוקה.. עברנו בערך 6-7 גיבוסים כי בגיבוס הראשון האצבעות שלו כל כך התנפחו שעשינו כמעט שבוע הפסקה בהחלטת הרופא וכל גיבוס זיו היה צורח ברמות כאלו שאין איך להרגיע... אחר כך ניתוח ואז התחלנו עם הדניס בראון שלא עזרו לנו אלא רק הרסו בעצם את מה שעשה הניתוח זיו כנראה יצטרך לעבור שוב ניתוח ברגל ימין
לא משנה כמה פעמים עשינו מתיחות וכמה פעמים הוצאתי את הרגל והכנסתי שוב כדי שתשב טוב...
עכשיו עברנו לג'ון מיטשל את המדידות עשינו אנחנו, אני לא יודעת אפילו לזהות אם יש שיפור או לא כי כשאני חושבת שיש שיפור אז אני מתבדה...
איך עובר הזמן והרגל משתפרת?
ביום רביעי הרופא יחליט מה הלאה...
אני רוצה להתקדם ולא לחזור אחורה לעוד ניתוח...
אני רוצה שיפסיקו להתסכל על הילד שלי ברחוב במבט של " מסכן" או משהו דומה...
ואני רוצה שהוא יתהפך בלילה מבלי לבכות שהוא לא יכול כי הרגליים שלו ישארו בזווית מציקה... ואני רוצה שהוא יישן על הגב מבלי להיבהל ולבכות (עד לגיבוסים לא הייתה לנו בעיה)
זיו ישן רק על הבטן אחרת אין שינה...
"חפרתי"? אני מקווה שלא...
אני אשמח לשמוע מכן על כל עצה טובה ומעודדת שיש...
תודה על " ההקשבה"
אני טל אמא לזיו בן חצי שנה וזיו נולד עם קלאבפוט דו"צ חמור מאוד...
מידי פעם כמתאפשר לי אני נכנסת לפורום קוראת, מחכימה, ועכשיו עם חזרתי לעבודה אולי גם להיות יותר פעילה כאן...
יכול להיות שאני לא מבינה את החומרה של "לשמור על התיקון" מבחינת כמה זמן יש לשים נעליים? כלומר רק אני מקלה על זיו ? או שגם אתן....???
לפעמים כשאנחנו בבריכה אני מורידה לו הוא נהנה קצת ואני רואה עד כמה הוא אוהב להיות חופשי.. וכואב לי פיזית בלב להחזיר לו...
נראה לי שאני פשוט צריכה לפרוק קצת..
אנחנו מטופלים של ד"ר וייזל בסורוקה.. עברנו בערך 6-7 גיבוסים כי בגיבוס הראשון האצבעות שלו כל כך התנפחו שעשינו כמעט שבוע הפסקה בהחלטת הרופא וכל גיבוס זיו היה צורח ברמות כאלו שאין איך להרגיע... אחר כך ניתוח ואז התחלנו עם הדניס בראון שלא עזרו לנו אלא רק הרסו בעצם את מה שעשה הניתוח זיו כנראה יצטרך לעבור שוב ניתוח ברגל ימין
לא משנה כמה פעמים עשינו מתיחות וכמה פעמים הוצאתי את הרגל והכנסתי שוב כדי שתשב טוב...
עכשיו עברנו לג'ון מיטשל את המדידות עשינו אנחנו, אני לא יודעת אפילו לזהות אם יש שיפור או לא כי כשאני חושבת שיש שיפור אז אני מתבדה...
איך עובר הזמן והרגל משתפרת?
ביום רביעי הרופא יחליט מה הלאה...
אני רוצה להתקדם ולא לחזור אחורה לעוד ניתוח...
אני רוצה שיפסיקו להתסכל על הילד שלי ברחוב במבט של " מסכן" או משהו דומה...
ואני רוצה שהוא יתהפך בלילה מבלי לבכות שהוא לא יכול כי הרגליים שלו ישארו בזווית מציקה... ואני רוצה שהוא יישן על הגב מבלי להיבהל ולבכות (עד לגיבוסים לא הייתה לנו בעיה)
זיו ישן רק על הבטן אחרת אין שינה...
"חפרתי"? אני מקווה שלא...
אני אשמח לשמוע מכן על כל עצה טובה ומעודדת שיש...
תודה על " ההקשבה"