שלום לכולן, רציתי לחלוק:
אתמול אני ואמיר פגשו מקרוב מידי אי תנועה באמצע הטירוף של "עבודות הכביש" בצ'ק פוסט. האוטו, של אבא שלי דרך אגב, נהרס לחלוטין בצד ימין, הרדיאטור דלף, הוונטה נהרסה, כמובן הפח והמגן בוץ של הגלגל....לא אלאה אתכן בעוד...הזמנו גרירה לתל אביב למוסך של אבא שלי. חיכינו עד שעה 02:30 שהגרר יבוא. חבר טוב שלנו חיכה איתנו בכדי לקחת אותנו הביתה. כמובן וחשוב לציין שבטי לא הייתה איתנו באוטו ואני שמחה על כך.
איזו חוויה מפוקפקת...לא נעים בכלל. אבל הכי שחוב הוא להבין מה היה קורה אילו...(דלתות מסתובבות) ויכולנו לסיים את הלילה/ בוקר במקרה הטוב בבית חולים או יותר גרוע...שלא נדע. אני מנחמת את עצמי כי עכשיו אני נתונה לחסדיהם וטוב ליבם של משפחתי וחבריי. תתארו לעצמכן: להגיע לגן של בטי ביפעת, לעבודה בנהלל וחוזר חלילה בשעה 16:00. תודה על ההקשבה, אני מחכה כבר לדמעות ואז הכול ישתחרר (אולי).
אתמול אני ואמיר פגשו מקרוב מידי אי תנועה באמצע הטירוף של "עבודות הכביש" בצ'ק פוסט. האוטו, של אבא שלי דרך אגב, נהרס לחלוטין בצד ימין, הרדיאטור דלף, הוונטה נהרסה, כמובן הפח והמגן בוץ של הגלגל....לא אלאה אתכן בעוד...הזמנו גרירה לתל אביב למוסך של אבא שלי. חיכינו עד שעה 02:30 שהגרר יבוא. חבר טוב שלנו חיכה איתנו בכדי לקחת אותנו הביתה. כמובן וחשוב לציין שבטי לא הייתה איתנו באוטו ואני שמחה על כך.
