לונילוני22
New member
שלום לכולן! שאלה על לנלק
לא הצלחתי למצוא פורום שמתמקד ספציפית בלנלק (מצאתי רק עמודי פייסבוק ומאמרים) אז אני מנסה כאן ואשמח לתובנות, הערות והארות
ההריון הראשון שלי היה תקין ונורמלי לחלוטין, עברתי את הלת"מ והרופא לא לחץ לזרז אבל אז הגיע 41+3 (יום שישי) והרופא אמר שהוא שביום שני הוא רוצה שאתאשפז ושננסה להתחיל ולקדם לידה. יום שני לפנות בוקר ירדו לי המים, מעודדת ואופטימית התארגנו בנחת וכמה שעות אח"כ נסענו לבית החולים. הרופא קפץ משימחה בטלפון והודיע לי שאלה ממש חדשות טובות על הבוקר כי הוא באמת מעדיף לא לנתח. בבית החולים בדקו מוניטור ומי שפיר- הכל מצויין. שאלו אם אני רוצה בלון אמרתי בסדר- זה היה קטסטרופה ובחיים אני לא מסכימה לזה שוב. התחילו קצת צירים בגלל הבלון, פתיחה 3. כמה שעות אח"כ הוציאו את הבלון, הצירים הפסיקו לחלוטין, עדיין פתיחה 3. נתנו זירוז לוריד, כלום. הגדילו מינון-כלום. ואחרי 17 שעות בלי צירים ובלי פתיחה, סתם הסתובבויות במסדרונות בית החולים, דופק העובר התחיל לעלות ולעלות ולעלות.... הרופא אמר שהוא מודאג ולא היה רוצה לחכות יותר והאמת שהסכמתי איתו ובכל זאת הייתי המומה מפוחדת ומבועתת וכך, בוכה, נכנסתי לקיסרי. הבן שלנו נולד במשקל 4.53 קג בריא ובלי סיבוכים, כנ"ל לגבי הניתוח שלי. בדיעבד מזל שהוא נולד בקיסרי- בגודל כזה היה יכול להיווצר נזק לשנינו בלידה ואגינאלית.... הטראומה הגדולה הייתה מזריקת הספיינל שלמרות הרדמה מקומית הרגשתי אותה טוב מאוד ולא עזרה העובדה שהמרדימה לא הצליחה להזריק אותה בשלושת הניסיונות הראשונים. בכל מקרה, היום אני 32+1 והלידה הבאה תהיה שנה ושלושה חודשים אחרי הקיסרי. הרופאה שלי מאוד מאוד תומכת בלנלק: נפגשנו, סיפרתי לה את הסיפור והיא מיד אמרה שללידה הקודמת אין בהכרח קשר ללידה הקרובה והיא יכולה להיות מאוד דומה או מאוד שונה. לכן, אלא אם אני מתעקשת, היא לא רוצה לקבוע קיסרי מראש אלא פשוט לחכות ולראות מה קורה ואיך הלידה מתחילה. שורה תחתונה היא מאמינה שבעיקרון, לידה וגינאלית עדיפה תמיד על קיסרי חוץ מכמה מקרים ספציפיים כמובן. ואחרי הנאום שלי, השאלה שלי אליכן בנות" היא בעצם יותר "פילוסופית" מרפואית אבל כמובן שאשמח לכל מחשבה, דיעה, שיתוף בניסיון עבר, עצה וכו'. ידוע לי שהרבה פעמים אחרי קיסרי חירום היולדת מרגישה שמשהו לא בסדר אצלה, שעשתה משהו לא נכון וכך גם אני הרגשתי זמן מה אבל אני כבר מזמן אחרי זה ולא מרגישה ככה יותר. באותה נשימה אני מודה שיש לי תהיות מאוד עמוקות לגבי התקדמות (יותר נכון חוסר ההתקדמות) של הלידה ההיא. רוב הסיפורים על לנלק שאני שומעת מדברים על לידה שהחלה עם צירים/ירידת מים/פתיחה /מחיקה ואז סיבוך- שמוביל לקיסרי ואחריו לנלק ששוב מתחילה בצירים/ירידת מים/פתיחה וכו' שנגמרת בלידה ואגינלית. אצלי, חוץ מירידת מים ואיזו פתיחה פיצית ולא משמעותית לא היה כלום, שום כלום. אפילו לא ציר אחד קטן לאורך כל הדרך (רק כשהבלון היה בפנים) אפילו לא עם הזירוז לתוך הווריד!!!! איך זה שהגוף לא ידע לפתח צירים, בכלל? איך זה שהוא לא הגיב בכלל לזירוז? יש לי את כל הסיבות לנסות לנלק בלידה הקרובה אבל אני חוששת שגם הפעם הצירים פשוט לא יגיעו ועם כל הכבוד לירידת מים ופתיחה 3 (ויש כבוד!) בלי צירים לידה לא יכולה להתקדם. בכלל, יותר אידיאלי להתחיל לידה עם צירים ולא עם ירידת מים שת'כלס מתחילה את הספירה המלחיצה לאחור. אפילו הרופא שלי אז אמר לי שאם לא הייתה ירידת מים, רק צירים ומוניטור תקין מבחינתו הייתי יכולה להמשיך ימים ככה. למישהי יש ניסיון עם מצב כזה? טיפים, עיצות ורעיונות ללמה הצירים פשוט סירבו להגיע ואיך לזמן אותם הפעם? תודה וסליחה על אורך ההודעה....
לא הצלחתי למצוא פורום שמתמקד ספציפית בלנלק (מצאתי רק עמודי פייסבוק ומאמרים) אז אני מנסה כאן ואשמח לתובנות, הערות והארות