שלום לכולן...

[GYMCOACH]

שלום לכולן...

פעם ראשונה שכותבת, אם כי קוראת כבר המון המון זמן... אז ככה, הסיפור שלי קצת ארוך, אני מקווה שיש לכן סבלנות... אני מאמנת מוסמכת, כבר המון שנים שאני מאמנת בקב' התעמלות מדהימה. כשאימנתי הייתי המאמנת הראשית, לצערי מאחר שבעלי הועבר לעבוד במקום מרוחק נאלצתי לעזוב את הקב' שכה אהבתי ולנסות מזלי במקום מרוחק מ-א-ו-ד. להפתעתי, מיד הגיעה הצעת עבודה לעבוד במקום חדש בעיר החדשה שאליה עברתי. הכל נשמע מעולה. נפגשתי עם האחראי על הנבחרת ולמחרת כבר היה האימון הראשון שלי. למרות שהבטיחו לי שאנהל ואהיה המאמנת הראשית, מסתבר שאני בערך אחת מהצוות, יש מאמנת ראשית שם והם היו זקוקים פשוט למאמנת נוספת (יש שם עוד שלוש מדריכות). לא נורא, נמשיך. התחלתי לעבוד עם הבנות, הן שם כבר כמה שנים, קב' תחרותית. אחת הבנות "נתקעה" עם שרשרת הקפיצות שלה בקורה והצעתי לה לשנות את השרשרת למשהו באותה רמה (ויחס בחוקה), ואז הגיעה המאמנת הראשית ופשוט התחילה לצרוח עלי. נבהלתי קצת ומיד אמרתי לה שלא זה המקום לנהל את הדיון הזה, הבנות מקשיבות וזה לא לעיניין, היא סירבה והמשיכה לצרוח עלי. עכשיו, האימון והשיפוט בשבילי, זה אהבה, פשוט כך, לא בשביל הכסף (אני עובדת במשרה נהדרת בבקרים) רק בשביל הכייף שבעיניין. כל חיי עבדתי בקב' אחת (איפה שעזבתי) ואני ממש לא רגילה לסוג כזה של הבעת דעה, להעיר, ביקורת בונה, מעולה, אבל צרחות? ליד הבנות?????? השאלה שלי היא כזאת, אולי אני יותר מדי זמן לא נמצאת בשוק קב' האימונים, וזה בסדר להעביר ביקורת מהמאמנת הראשית כך? האם כדאי לי להשאר בקב' הזאת כי לא נראה לי שיש קב' ברמה הזאת באזור שלי (ולא, אני לא מתל אביב ששם יש המון אופציות...). למאמנות/מדריכות שבחבורה, מה דעתכן?

 

[האמא של הסנוניות]

לגמרי במקרה כאן- קראתי ויש לי תשובה בשבילך

בעיקרון יש כאן 2 בעיות שונות שיש לפתור. הבעיה הראשונה היא בעיית יחסי האנוש. עליך לפנות אל אותה מאמנת אחראית ולהסביר לה חד משמעית שלא מקובל עליך לקבל ממנה יחס לא טוב. שתפי אותה במידע אותו חלקת כאן שאת עוסקת בתחום מתוך אהבה אמיתית ולא מתוך צורך כלכלי מה שאומר שבמידה ומקום העבודה יהיה מאופיין במתחים לחצים ויחסים רעועים- לך באופן אישי לא יהיה ענין להישאר. תבהירי לה שאף שיחה בינכן לא תיערך בנוכחות הבנות -זו התנהלות שאף מאמן ראשי בעצמו לא יאפשר. הבעיה השניה היא ההיררכיה. רק המאמנת הראשית רשאית להחליט על תכנית האימונים כלומר במידה ואת מעונינת לשנות משהו בתכנית האימונים, מן הראוי שתגשי אליה לפני כן לתאם זאת איתה. אצלנו בכל מרכז יש מאמנת אחראית ולא תמיד היא הבוגרת בחבורה מבחינת גיל וגם לא תמיד בעלת הרזומה העשיר ביותר, אלא שנמצאה על ידי כבעלת תכונות מתאימות לניהול. ומעבר להיותה מקצועית היא מסורה אחראית חרוצה דייקנית וכו'. כך שחשוב לכבד אותה ואת הכללים. ההתנהגות שלה מעידה על אופי בעייתי ואולי היא לא האדם להגיע איתו למערכת יחסים מקצועית וטובה במקרה כזה הייתי עוזבת את מקום העבודה.

 

[GYMCOACH]

תודה על התגובה

כנראה שיותר מדי זמן הייתי מאמנת ראשית, כבר מוזר לי לא להיות זאת שקובעת את ההחלטות. גם כמאמנת ראשית, היה לי צוות של עוד שתי מדריכות ועוד מאמנת, אם היו החלטות הן נערכו במשותף בישיבות צוות אחרי האימונים וכן, אלו שנבחרו על ידי לצוות קיבלו ממני את מירב התמיכה והאפשרות לקבלת החלטות בצורה עצמאית (גם המדריכות), אם היתה להן שאלה או התייעצות הן היו פונות אלי. מוזר לי שהמאמנת הנ"ל יודעת עלי ועל ההשגים שלי ובכל זאת מתייחסת אלי בצורה כזאת.... לא הייתי רוצה לוותר בקלות, אבל לא אסבול יחס שכזה, הרי אני עושה מה שאני עושה מתוך אהבה אדירה לענף ולא מתוך צורך כלשהו בפרנסה מזה. אגב, אצלך במרכזים, מה ההתנהלות של רכזות המרכזים כלפייך? מה המקום שלך בקבלת ההחלטות?

 

[האמא של הסנוניות]

קשה להשוות

סנונית עסק פרטי. מתעמלות כיום בסנונית למעלה מ 2100 בנות. יש כ-30 מאמנים מבוגרים רובם בעלי רזומה מכובד ביותר. חלוקת התפקידים מאד ברורה וסיטואציות כאלו פשוט לא קיימות. בגלל גיל המאמנים והאישיות שלהם האווירה מראש איננה ילדותית ולא מאפשרת ארועים כאלו. עצה ממני לחיים- תעבדי מהראש ולא מהבטן- צריך להיות מעשיים.אם לא תדברי איתה יש סכוי ששום דבר לא ישתנה. אם תדברי איתה תופתעי לגלות כמה רבה עוצמתה של שיחה ישירה. זה שעוד בנות עברו סיטואציה דומה זה לא רלוונטי כל כך בעיני זו לא סיטואציה מהפכנית או ייחודית זה קורה לרוב בחוגי עירייה או מתנס כשלמערכת אין שליטה מירבית על הרכזת. גם לא הייתי נכנסת לניתוח של מה הסיבות שהביאו אותה לזה מה זה משנה? גם לא הייתי מקדישה דקה של מחשבה מדוע היא לא מעריכה אותך וכו. תרכשי את אמונה עם הזמן - מעבר למקום חדש הוא סוג של התחלה חדשה אין מה לעשות.

 

[האמא של הסנוניות]

נאלצתי קודם לברוח באמצע....

היה לי חשוב להוסיף שזה מאד נחמד שהבנות כאן מעודדות אותך- זה יפה בעיני! והכי חשוב שאם את מאמינה בעצמך אז בסופו של דבר גם כולם מסביב יאמינו בך. בקיצור לא להתייאש ולגמרי לא להתבאס! בהצלחה רותי זוהר

 

[נועה חורש]

חבלי לידה

ראשית, ברוכה הבאה לפורום! הסיפור שלך נוגע ללב, וכנראה שהוא באמת חורה לך עד כדי כך שהחלטת להתחיל לכתוב בפורום לאחר המון המון המון זמן שאת רק קוראת... רואים שההתעמלות באמת באה לך מהבטן. לצערי הסיפור שלך אינו נדיר ולרוע המזל קורה בהרבה מרכזי התעמלות (ובהרבה מקומות עבודה אחרים). לי אישית קרה דבר דומה מאוד בעבר: בתחילת השנה היו חיכוכים (בין היתר גם מול הבנות) ו"מאבקי כוח" ביני לבין מאמנת אחרת בצוות, וזה היה מאוד לא נעים. תאמיני לי שהיה מדובר במאמנת מאוד קשה, ובכל זאת, לאחר כמה חודשים, התרגלנו זו לזו, אפילו נהיינו חברות, ומקרים כאלה בינינו נהיו נדירים. את הגעת למקום חדש, עם נהלים ומנהגים מסויימים. מאמנת ותיקה שהייתה רגילה לרוטינה מסוימת, קיבלה לביתה הקט, מאמנת חדשה. אין ספק שיש לך עבודת השקעה רבה בהשתלבות בצוות, במקום, יצירת מערכת יחסים עם המתעמלות, המנהל ועוד, ויש לך הרבה על הראש גם בלי אותה מאמנת "ראשית". המאמנת הראשית מאוד בלחץ מהמאמנת החדשה שנכנסה לתוך המפעל שהיא בנתה וטיפחה בעמל רב במו ידיה. יש לחץ באוויר, גם אם הוא לא מורגש באופן ישיר, וזה עלול להוביל לסיטואציות כאלה, כמו שקרו כאן. לא בטוח שמדובר בדפוס התנהגות של המאמנת, אלא רק תגובה בוטה לנוכח המצב. זה לא אמור להיות ככה. המאמנת לא צריכה להעביר ביקורת לאף אחת מהמאמנות ומהמדריכות (ואולי אפילו גם לא לילדות) בצורה כזאת ומול כולם. אבל זה קרה, ואנחנו בני אדם, ובני אדם טועים. את תרגישי הרבה יותר טוב אם תסלחי לה על זה, ולא תתחבטי בזה כל הזמן. לא הייתי ממליצה לך לעזוב את הקבוצה. תשבי עם המאמנת לשיחה. לא באמצע אימון, לא בשיא הלחץ, לא כשאת או היא עצבניות. אולי אפילו תקבעו בבית קפה. תדברי איתה לא בהאשמות ובשיפוט, ולא מתוך ציפייה להתנצלות או משהו כזה. אלא לצורך שתעשו תיאום ציפיות ביניכן. עם הזמן, הלחץ של ההתחלה יירד, היא תתרגל אלייך ואת תתרגלי אליה. היא תראה כמה את מקצועית, ואולי אפילו גם תחבב אותך אישית. ואז יהיה לך כיף! אל תשפטי אותה רק לפי רושם ראשוני, כפי שאת לא רוצה שהיא תשפוט אותך על פי רושם ראשוני. אם בכל זאת דברים לא מסתדרים, את יכולה לערב גורם מתווך. למשל מאמנת אחרת מהצוות. שוב, אל תאשימי אותה או "תלכלכי", אבל כן תגידי שלמרות הרצון הטוב, ההשקעה והנסיונות את לא מצליחה להשתלב ואת מרגישה ככה וככה... בהצלחה תמשיכי לעדכן!

 

[GYMCOACH]

יש משהו

יש משהו במה שאמרת, שיחה אולי תעזור כאן, למרות שאני עדיין מאוד פגועה מהיחס אלי ועוד באימון הראשון. צר לי לשמוע שאת עברת חוויה כזאת גם. ההרגשה נוראית ומוציאה את כל החשק לשוב לשם. לערב גורם מתווך לא נראה לי כי זו לא הדרך שלי, אני מעדיפה לדבר עם המאמנת ולא עם אחרים עליה (מתוך הקבוצה כמובן). אולי עוד יום-יומיים אני ארגע קצת והכל יראה לי אחרת...אולי.

 

[אמא לה3]

אוי אוי אוי

מבינה כל כך את מה שכתבת... צר לי על החוויה שעברת, לצערי אני מכירה זאת מקרוב.....אבל מהצד השני. בהיותי מאמנת צעירה כאשר קיבלתי לאמן כמאמנת ראשית קב', הגיעה אלי מאמנת צעירה (עם הרבה חוסר ידע), בשחצנותי הרבה (הייתי ממש צעירה...) גם אני גערתי בה ליד הבנות בגסות, היא לקחה אותי הצידה והעירה לי ובאותו רגע פשוט התחלתי לשים לב לנושא הזה. מאותו היום ועד היום אני כל כך משתדלת שזה לא יקרה לי שנית.... עצתי לך, ממש כמו שנועה אמרה, קחי אותה לשיחה והסבירי לה את עמדתך לגבי אופן ההערות שלה, יעזור - הרווחת, לא יעזור, תמיד אפשר לעזוב, אחרי הכל הארץ שלנו קטנה ותמיד יהיה מי שיצטרך את עזרתך כמאמנת.

 

[GYMCOACH]

שמחה לשמוע

שלמדת מההתנסות שהיתה לך, אני מניחה שכולנו עשינו את הטעויות האלה ואחרות כמאמנות צעירות, הדבר העיקרי כאן הוא שלמדת והשתנית ואת מכירה בטעות שלך, הכי נורא זה אלו שלא מוכנות להבין שהן גם טועות לפעמים... ברור לי שאם אעזוה אולי אוכל למצוא משהו אחר, אבל קשה לי לוותר, אני לא הטיפוס שמוותר בקלות וכאן נכנסת הדילמה שלי, האם לוותר לאור ההתנהגות הנוראית או שאולי לנסות ולשפר את המצב... תאמיני לי ששמעתי המון על המאמנת הזו מבחינת יחסי אנוש (ולא, אני לא אחשוף את שמה או כל דבר שיכול להעיד מיהי, אני מניחה שהבקיאות בענף יוכלו לנחש בעצמן (או שלא).