אז שבוע שהיה כך היה (ארוך)
יום שלישי הייתי בחתונה של מישהו מהעבודה שלי שזה שחיטה בפני עצמה. יום רביעי הייתי ביום הולדת של אחיין אביחי ואח"כ נסענו לבת מצווה של הבת של הבן דודה שלי, המזל ששני האירועים היו בראשון לציון, שזה 2 שחיטות בערב אחד. יום חמישי הייתי באזכרה גם בראשון לציון של הבן דודה שלי. יום שישי ניקיון הבית ואח"כ משפחה. יום שבת אני ואביחי סידרנו את הבית (מה לעשות עדין יש דברים בארגזים), ואז שכבר באתי להדליק את המחשב בערב, הגיע חבר של אביחי התנחל על המחשב (לא נעים להגיד אבל זה מטרת הביקורים שלו), ולא היה לי "נעים" להעיף אותו מהמחשב, כי אם זה היה פעם ראשונה\ שניה או אפילו שלישית הייתי מעיפה אותו בעדינות, אבל בפעם העשירית אין עדינות אצלי (אני מזל עקרב), אבל העדפתי שיהיה לי שקט בבית. ועכשיו לדובדן שבקצפת: יום ראשון בבוקר אני קמה עם חום גבוה, וכזה כאב גרון חבל"ז, הודעתי בעבודה שישכחו ממני לכמה ימים, בצהריים הלכתי לרופאה שלי, בדיקת משטח גרון, אנטיביוטיקה, ואישור מחלה ליומיים (האמת נראה לי קצת אבל מי אני שאתווכח). כל 5-6 שעות לקחתי אופטלגין כשרק הפעמיים הראשונות הורידו את החום לאיזה שעתיים, בפעם השלישית החום ירד לחצי שעה, ואז בפעם הרבעית לקחתי 2 בבת אחת שהצליחו להוריד לי את החום רק ל- 38.5.
כל היום שכבתי במיטה כמו סמרטוט, מזיעה כמו סוס
, וכל כולי כואבת. ובלילה אתן לא מאמינות באיזו שעות הייתי מתעוררת, 2 לפנות בוקר, 5 לפנות בוקר. ביום שני כרגיל מסטולית, מסמורטטת, מזיעה, כואבת, אופטלגין כל 5-6 שעות יותר בשביל להגיד שלקחתי כי לעזור הוא לא עזר. אתמול יום שלישי,בבוקר אביחי דיבר עם הרופאה וביקש בשבילי להמשיך את הימי מחלה, והיא התפלאה שעדיין הגרון כואב ושיש חום שלא ירד, אז קבענו תור והלכנו ב-15:00. היא בדקה את הגרון היתה בהלם, ואמרה שהמשטח גרון יצא חיובי לסטפטקוקוס A, ושהאנטיביוטיקה היתה אמורה להשפיעה אחרי 24 שעות אמרתי לה שבבוקר לא ממש היה חום היה רק 37.8. ואני בנות כל כך שמחתי כי הזעתי אבל לא כמו סוס. ואז היא אומרת לי שיש 2 אפשרויות: אחת זריקת פנצילין שזו זריקה כואבת גם שבוע אחרי, או אינפוזיה עם אנטיביוטיקה עם שם שבחיים לא שמעתי. אני הטלתי וטו על הזריקה כי כבר חטפתי את הזריקה הזאת לפני שלוש שנים וחוץ מלהכאיב היא לא הועילה, כמו שנאמר מזיק ולא מועיל (כי בסוף אושפזתי בבית חולים ואז סבלתי פחות!!!), אבל אמרתי לרופאה מה שתחליטי שיותר מועיל אני איתך ונפל הפור על האינפוזיה (לא שהשארתי לה ברירה אחרי הוטו). אבל מה האחיות מתחילות לעבוד בארבע, החלטנו לנסוע לחמתי, אביחי ישאיר אותי שם וימשיך לעבוד והיא תהיה איתי, בארבע חזרנו לאחיות, הושיבו אותי על כורסא וחיכתי, אז התברר שרק רופא/ה יכול/ה להחדיר את המחט של האינפוזיה, אבל עכשיו הרופאה עם פצינטים, אחרי 40 דקות חמתי הלכה לרופאה שלי ואמרה לה שאני לא מרגישה טוב, וכשהרופאה הגיעה ושאלה מה שלומי אמרתי לה שחם לי, מדדו לי חום והפלא ופלא החום החליט לחזור. טוב הרופאה החדירה מחט, חיברו אינפוזיה, קיבלתי אקמול והרופאה הלכה, אחרי 2 דקות אני אומרת לחמתי תשאלי את האחות אם התרופה הזאת מגרדת כי התחלתי לגרד בכפות ידיים, והאחות אומרת לי "לא, אם היד ישרה הרבה זמן אז זה מתחיל להציק קצת", מה הרבה זמן עברו 2 דקות, בינתיים התחלתי לגרד במרפקים, ופתאום התחלתי לגרד את העיניים, ואז חמתי קראה בהיסטריה לאחות שנהיה לי אדום בצצדים של האף, ואז הרגשתי שמסביב לשפתיים נרדם לי כמו אצל רופא שיניים, הפנים התנפחו לי, האוזניים האדימו לי, כל הידיים נהיו אדומות ומלאות פריחה, הכפות ידיים נראו כמו עגבניה, ואז התברר שאני אלרגית לאניביוטיקה הזאת, ואז הפסיקו את הטיפטוף של התרופה, הרופאה הגיעה ונתנו לי אינפוזיה בלי תרופות כדי לשטוף את מה שכבר נכנס לגוף, ואז קיבלתי זריקת סטרואידים נגד אלרגיה כל כך כואבת שראיתי כוכבים, יצאתי משם בשעה 19:00 עם תרופה לאלרגיה שאני לוקחת עכשיו, הפנייה לחדר מיון במקרה והפריחה תחזור או אם יתפתח קוצר נשימה הכי קל, ועם עוד 3 ימי מחלה. היום חזרתי לביקורת הרופאה טוענת שיש קצת שיפור בגרון, החום תודה לאל עבר
, הגרון ממשיך לכאוב, ואני לא בעבודה עד יום ראשון. אה... וירדתי 3 קילו שעלו לי בבריאות, לפחות מכל הכאב היה קצת טוב. ובנות אני רוצה להגיד לכן
אביחי טיפל בי כמו אחות רחמניה, הוריד את הכלב, הגיע באמצע היום להכין לי לאכול (לא שאכלתי), הכין לי שתיה, לא הסכים שאני אתקלח אם הוא לא בבית אז כל פעם שרציתי להתקלח התקשרתי אליו והוא בא, שטף כלים, הוריד זבל, ואפילו היום שאני מרגישה יותר טוב הוא כעס שעשיתי את הכוס וחצי שהיו בכיור (מזל שהוא לא שם לב שאתמול תליתי כביסה). אני שולחת לו המון
ות ו
ים סדגש| כי כרגע אני לא יכולה. ולכל מי שהחזיקה מעמד וקוראת שורה זו תודה שנתתן לי לקטר קצת הייתי צריכה את זה, אתן אחלה. ורק בשורות טובות
