שלום לכולן

שלום לכולן

היי,
אני בת 29, כבר כמעט שנה אני יוצאת עם גבר אהוב ונפלא בן 40 .
הוא גרוש +2 במשמורת משותפת. כל הטיפול בענייני הגירושין התחיל כבר לפני שנתיים אבל עדיין לא נגמר.
פגשתי אותו אחרי אין ספור דייטים מזעזעים (יותר או פחות), ואחרי מה שהרגיש כמו נצח לבד. אני חושבת שהחיבור בינינו הוא מאוד חזק והתקשורת טובה ופתוחה, אני יודעת שמבחינתו אנחנו יחד מעכשיו ולכל החיים, וגם אני רואה בו את הבן זוג המשמעותי של חיי.
למרות זאת, פער הגילאים והסטטוס המשפחתי מאוד מקשים עליי. אני מרגישה שאין לי כלים להתמודד עם הדברים שהוא מתמודד איתם.
אולי הכי גרוע זה שהחברות שלי, וקרובות המשפחה (אחיות, בנות דודות וכו) לא יכולות להבין ללבי בכלל, כי הן נמצאות בסיטואציות שלהן, קרי דייטים וזוגיות ("הוא לא התקשר כבר יומיים!") או ילד ראשון שנולד. בלי לגרוע מההתמודדויות שלהן - אני מרגישה לבד מול שאלות שגדולות עליי.
אז נכנסתי לפה כמה פעמים בחודשים האחרונים לקרוא קצת מה עובר על אחרים. וגיליתי שיש פה בעיקר אחרות ולא אחרים

רציתי לשאול אתכן:
האם אתן מכירות ספרים או בלוגים שמתעסקים במשפחות מורכבות? בהיעדר חברות שיכולות להבין אותי אני מחפשת מודלים להזדהות. ולחוש אמפתיה. וללמוד מהטוב ומהרע. רצוי בעברית, אפשר גם באנגלית.
אשמח אם תפנו אותי לבלוגים ספרים או מאמרים שדיברו אליכן.
תודה.

נ.ב - יש מדי פעם גם גברים בפורום? אני מתחילה לחשוב שהמשפחה מעניינת רק את הנשים
 
ברוכה הבאה!!

תישארי פה, מה חסר?!
&nbsp
הגבר האחרון שכתב פה באופן קבוע היה הזוגי שלי

סילקתי אותו מזמן

מאז... כנראה כרגיל, הגברים בוכים בלילה...
 
ברוכה הבאה

האמת שלא מכירה עוד משהו חוץ מכאן
את נשמעת מקסימה ומפוקחת
מציעה לך לנסות לפתוח כאן משהו אחד שמטריד אותך ותראי אם זה עוזר
 

mother cat

New member
מצטרפת לברכות ומקווה שתשארי איתנו

אני חושבת שפה בהחלט תוכלי למצא מענה - גם דמויות להזדהות וגם אמפתיה, וגם תשמעי על הקשיים של כולנו.
&nbsp
לגבי ספרים - לצערי אני לא מכירה. קראתי בזמנו ספר על להיות אישה של אלמן אבל זה לא רלוונטי לך. אם אמצא משהו אעדכן.
&nbsp
ולגבי גברים - בדרך כלל משתפכים פה פחות. יש מדי פעם, אבל הרבה פחות מנשים.
 
אולי תנסי לפרט מה בדיוק מפריע...

פער הגילאים לא נשמע לי משמעותי על פניו (30 או 40)....
תנסי לספר אולי מה מרגיש לך מורכב...
על פניו נראה שאין לך מעגל תמיכה מתאים, אז הייתי מנסה
להכיר חברות שנמצאות בקשרים דומים לשלך.
 

עקשנית25

New member
זה מזכיר לי אותי :)

באותו גיל הייתי ועם אותו פער ועם אותו מספר ילדים :)
&nbsp
לא תמצאי תשובות בהכרח אצל חברות במקומות אחרים בחיים.
בכלל, תשובות למצב הזה כנראה שתמצאי רק אצלך.
כי הסביבה לא מי שישמע תומכת בסיטואציות האלו. ("למה לך? להכניס ראש בריא למיטה חולה" וכו וכו)
&nbsp
את מוזמנת לשאול כאוות נפשך. וננסה לענות. או לחלוק... אנחנו נבין תאמיני לי :)
ספרים? לא מכירה. גם בלוגים לא. בהצלחה :)
 
תודה לכולכן


תודה על קבלת הפנים

אני בטוח אחזור לפה, בוודאי לקרוא ואולי גם לכתוב.
למקרה שאולי לא הובנתי, כששאלתי על בלוגים וספרים לא התכוונתי לרמוז שהסיפורים שלכן לא מספיק מעניינים/רלוונטיים או משהו כזה. ממש לא...
פשוט נזכרתי בבלוגים מדהימים שקראתי וכמה התחברתי אליהם - אפילו כשלנושא אין נגיעה אליי - ואיכשהו קיוותי שאוכל למצוא חווית רשת דומה בתחום הזה, שלאחרונה מן הסתם מאוד קרוב אליי.
הנה דוגמאות למה שהתכוונתי, סתם כי אולי זה יעניין מישהי:
45DB - אמא מקסימה ואופטימית שנולדה לה ילדה לקויית שמיעה. כל מי שאי פעם היה צריך משהו מביטוח לאומי או קופת חולים יזדהה עם הפוסטים שלה. היא כבר לא מעדכנת יותר אבל עדיין מעניין לקרוא.
ואב במשרה מלאה - אלמן שמגדל לבד את בתו. הוא כותב נפלא, אבל זהירות, חלק מהפוסטים מרגשים עד בכי. אשכרה בכי עם דמעות ונזלת והכל. לא כדאי לקרוא בלי שתי חבילות טישו בהישג יד. בשום אופן לא לקרוא בעבודה


בקיצור, היה נראה לי מאוד טבעי שיהיה בלוג מקביל בעולם המשפחות המורכבות. (סביר שיש באנגלית, ואם אמצא משהו טוב אשתף אתכן)
בכל מקרה, לא היה כרגע איזה עניין ספציפי לפרוק, ולא הרגשתי שיש לי הרבה לחדש...
אנחנו עוד לא גרים יחד, ולצערי נראה לי שייקח זמן עד שזה יהיה אופציונלי, מקווה מצד אחד שבהמשך יבשילו התנאים, ומצד שני אני מדי פעם במחשבות קשות לסיים את הקשר, למרות האהבה הגדולה והכל.
אני מתארת לעצמי שלכל הזוגות, מכל הסוגים, תמיד יש רגעים כאלה, ושאתה אמור להיות עם היד על הדופק ולבדוק שבכללי אתה יותר "מאושר" בזוגיות שלך מ"לא מאושר" ועל סמך זה להמשיך לחיות את הבחירות שלך.
אז זהו...
שוב תודה לכולן.
נ.ב - אם היה אי פעם בפורום איזה שירשור היכרות מיתולוגי אשמח לקישור, כדי להכיר את הנפשות הפועלות.
 

kisslali

New member
הנה כמה ספרים

היי ברוכה הבאה. בגלל ששאלת על שרשור הכרות אציג את עצמי: אני ללי, בת 54, אלמנה מגיל 31, יש לי שני ילדים בני 29 ו-25, בזוגיות עם גרוש (פעמיים) + 3, אנחנו יחד 15 שנים, בארבע השנים האחרונות אנחנו חיים באנגליה.

טיפ קטן, תשאירי לך את המקום הזה לעצמך, יהיה לך יותר קל בהמשך שתרצי סתם לפרוק ולשחרר קצת קיטור :)
זו רשימת ספרים שמצאתי, על הראשון קראתי הרבה אבל האמת היא שהתקמצנתי להשקיע 78 ש"ח לקרוא אותו...
http://www.familypuzzle.co.il/page.asp?site_lan=&page_parent=1159

ובכלל האתר כולו עוסק בתחום. אני נזהרת מלהמליץ כי אני פשוט לא מכירה - לא קראתי את התוכן, מריפרוף נראה לי אחלה.

אמשיך לחפש לך איזה בלוג כזה גם כאן באנגלית אבל אולי מישהי תוכל לעזור לי בהגדרה: איך אומרים משפחה מורכבת באנגלית
(פדיחה: ידעתי ושכחתי
)

בהצלחה, ללי
 
תודה ללי

תודה על האתר, למרות שחשבתי שחרשתי את הרשת את האתר הזה לא הכרתי. אני אבדוק את הספרים המוצעים שם, אולי אפילו יש אותם בספרייה לידי ולא צריך לקנות

&nbsp
למה התכוונת ב"תשאירי את המקום הזה לעצמך"? התכוונת לפורום או ל"מקום" מטאפורי בחיים?
&nbsp
 

kisslali

New member
לפורום

יש לי תיאוריה שלמה על עניין הפורומים. לדעתי, כשמדובר בפורום תמיכה בתחום שהוא לא רק שלך (כמו דיאטה למשל), עדיף שנשאר אנונימיים. עדיף גם להשאיר את המקום הזה כמקום פרטי שבו מותר להגיד הכל, לשמוע ולקבל ביקורת ואח"כ לחזור לחיים בלי להצטרך לרדת מהעץ בפני כל העולם. פה אנחנו לעיתים חושפות מידע על 'אחרים': בני זוג, בני זוג קודמים, ילדים וכו', שבאחריותנו לדאוג שישאר פרטי.
אני לא מונעת מהזוגי להכנס לפה אבל במשך השנים הקפדתי שלא לעודד, לשמחתי הוא לא נורא סקרן :)

ללי
 

Nymeria1

New member
מבינה אותך

היי, פעם ראשונה שכותבת כאן אבל קוראת סמויה כבר דיי הרבה זמן (ואולי זאת הזדמנות להודות לכל הנשים המקסימות שכותבות פה ועוזרות לי מאד בלשמוע על ההתמודדויות שלהן, וגם קצת מלחיצות
אבל זה בסדר)
התחלתי פחות או יותר מאותו מקום כמוך, רווקה בת 26 יוצאת עם גרוש+1 במשמורת משותפת. מאז עברו שנתיים ועכשיו אנחנו מאורסים וגרים ביחד שנה וחצי.
כל הפחדים שאת מדברת עליהם מאד מאד מוכרים לי ונראה שעברתי את אותו התהליך כמוך (ותכלס, עדיין עוברת), הקיצוניות של התחושות שיש לי בנזוג מדהים שאני רוצה להקים איתו משפחה לעומת הקושי להתמודד עם ילד לא שלי כשאני עדיין צעירה ומרגישה שכל האפשרויות פתוחות הייתה בלתי נסבלת. למזלי היו לי כמה חברות טובות שחיזקו אותי כשהיה לי קשה וגם קצת איזנו את השליליות של משפחתי.

את מוזמנת לשלוח לי הודעה אם את רוצה לדבר או לשאול, אני יודעת שבזמנו מאד מאד חיפשתי מישהי להזדהות איתה ולשמוע ממנה שזה אפשרי ולא היו לי כאלה ממש
 
למעלה