תודה על כל הברכות
וכן, כנראה שזה יותר קל. דברים שהפריעו לי עם הגדולה - נראים פחות חשובים עם הקטנות. דוקא הציפיה לקושי עזרה להתארגן הרבה יותר טוב, כולל קצת עזרה מהמשפחה המורחבת. לעומת זאת הקושי העיקרי היה בהשארת משאבי אנרגיה לגדולה וביסורי המצפון כשהרגשנו שאנחנו לא מצליחות לתת לה מספיק. אבל נדמה לי שהיא עוברת את זה בשלום, וגם באמת שמחה באחיותיה. טיפים ? לזכור שבסך הכל מדובר בתקופה לא ארוכה של ההשקעה ההיסטרית, שאוטוטו הם מתחילים להעסיק את עצמם - ובזה שניים הם יתרון על פני ילד אחד. לזרוק רגשות אשם ויסורי מצפון לזבל הקרוב ולזכור שאתן האמהות הטובות ביותר בכל העולם עבור הילדים שלכן. וכן, להתאוורר מדי פעם אפילו לשעה קלה. להעזר כמה שיותר באנשים נוספים - בלי פאדיחה, כולם יוצאים מזה נשכרים. עוד משהו ?