הדבר היחיד שיש בתמונה זה פיקסלים
לא DPI ולא שום דבר אחר שמגדיר איכות. אם רוצים להציג את התמונה על מסך מחשב למשל, אז מסך המחשב מכיל בממוצע בין 72 ל 90 פיקסלים לכל אינטש. המשמעות היא שתמונה עם 1000 פיקסלים לאורך, תמלא את כל אורך המסך כשעובדים ברזולוצית מסך של 1000*800 להדפסה מקובל לשלוח בערך 300 פיקסלים של מידע מהתמונה לכל אינטש שמודפס. לכן אם התמונה מכילה 900 פיקסלים לרוחב, הנתונים שיש בה יספיקו להדפסת 3 אינטשים. אם מורידים איכות ומדפיסים באיכות של 200 DPI, האיכות תהיה הרבה פחות טובה אבל אפשר יהיה להדפיס ברוחב של 4.5 אינטשים. הורדת איכות הדפסה ל 100DPI תאפשר לנו להדפיס לאורך של 9 אינטשים. והדפסה בצפיפות/איכות של 10DPI "תמתח" את התמונה ל 90 אינטשים. אבל אפשר יהיה לראות אותה באמת רק אם מסתכלים ממש מרחוק. DPI זה בסך הכל כמה מידע אנחנו שולחים למכשיר התצוגה (בדרך כלל המדפסת, או המסך) עבור כל אינטש של תצוגה. ברור שאם אנחנו שולחים יותר מידע, אז המדפסת למשל תוכל להדפיס באיכות טובה יותר. אבל החל מ 300DPI (כלומר 300 נקודות מידע לכל אינשט) ומעלה המידע הנוסף לא ממש תורם לאיכות. לעין שלנו יהיה קשה להבחין בהבדל. לעומת זאת את ההבדל בין 200DPI ל 300DPI אפשר לראות בעין די בקלות. ברור שאם ב 300DPI יוצאת הדפסה טובה, אז אפשר להדפיס ב 200DPI, לקבל תמונה על שטח גדול יותר בלי לאבד מידע... אבל עם לאבד איכות. ודי הרבה. ואפשר להדפיס אותה על שטח הרבה יותר גדול ב 30 DPI. זה מה שעושים בשילטי חוצות. ובאמת אם תסתכל עליהם מקרוב, תראה שזה נראה זוועה.
