שלום לכל המכורים הנקיים ואמיצים

[הסיבוב האחרון]

שלום לכל המכורים הנקיים ואמיצים

מצאתי את הפורום הזה רק היום, אני בתחילת דרך של כמה חודשים. אני מתוסכלת מאד לא בדיוק יכולה לפרט אולי אפרט בהמשך. כמובן אני בחדרים שלושה פעמים בשבוע לפחות, לקחתי שירות והכל בסדר איתי העיקר היום הנקי. בזמן האחרון אני מרגישה מועקות ואני לא יכולה לספר עם הבן זוג שלי עליהם , כי זה מדובר במשפחה שלו ואני לא רוצה להכביד עליו או להכאיב לו . תבינו גם הוא מכור נקי(לא בתחילת דרך) אני יודעת שהרגשה היא לא עובדה, אבל מישהו יכול לעזור לי ? למרות שאני לא מספרת בדיוק ומפרטת ממה אני מתוסכלת? פשוט לא ישנה ומתוסכלת כל היום חושבת מה יהיה איך יהיה... אני האמת? מקוה רק טוב הלואי מנסה למסור את האנשים שמציקים לי ולחבר מהצד לאלוהים צעד 3 ואני לא עושה צעדים, אבל קשה לי להרפות מהמקום הזה אני מבטיחה להמשיך לבקר פה לכתוב ולענות על שאלות של אחרים. לילה טוב או בוקר טוב

 

[אלין של הים27]

ל-סיבוב האחרון טוב שאת מוסרת לאלוהים-

בע"ה ושאת מיתגברת על הקשיים תביני נשמה כל עוד שאת בדרך אלוהים לא יתן לך ולבן זוגך קושי שאת לא יכולה להתמודד איתו אינני יודעת על מה מדובר אבל הכל יבוא על מקומו בשלום, אם את רוצה תשתפי אותי במסרים האישיים אני תמיד כאן בשבילך כי רק ביחד זה עובד!!! אוהבים אותך

 

[הסיבוב האחרון]

אלין של הים תודה אבל אף אחד לא ענה לי ולאהגיב

מוזר מאוד חשבתי שזה פורום של אהבה ותמיכה כמו שחברה שהכניסה אותי לכאן סיפרה לי

 

[מוריס20]

ל הסיבוב האחרון קבלי חיבוק חם.

תמשיכי לשתף ולדבר על ההרגשה רק כך זה יעבור. ועל הבעיה את צריכה לדבר איפה שנוח לך. לדוגמא ב10 דקות של בעיות בחדרים. וקבלי עוד חיבוק. אוהבים אותך.

 

[צונו123]

אני אסביר מדוע....

אלין של הים נפגעה אתמול, על לא עוול בכפינו, היא תקפה ללא רחם...אני מבינה אותה ולא כועסת עליה. פשוט חשבתי שאין לי מה לעשות פה יותר ! יש לי את הפורום שלי במקום אחר, ושם יש לי הרבה...... מצד שני אני מבינה שאני צריכה לתמוך בחברים החדשים, לעודד, ובמיוחד לתת אוזן קשבת עם אהבה ! אם לא התייחסתי, אני מתנצלת..! אוהבים אותך, תמשיכי לבוא ולשתף!

 

[0בוחרת בחיים0]

אוהבים צונו../images/Emo24.gif

 

[גם קטנה]

ל"הסיבוב האחרון" שלום,

ברוכה הבאה יקירה, את כל כך מזכירה לי את עצמי: כששיתפתי לראשונה וחשבתי שיקבלו אותי בתופים ובמצלתיים, או לפחות בחיבוקים ובאהבה כמו בקבוצות. מה ששכחתי הוא שאנשים לא בהכרח יושבים על המחשב בכל שעה משעות היום והשבוע במיוחד כדי לענות לי, ושיש להם עיסוקים וחיים (והמון צרות ודאגות) משל עצמם. גם לא תמיד יש לחבר שקורא הודעה משהו ספציפי "לענות" לך, ולא כל החברים מגיבים לכל ההודעות. מה שלימדו אותי בn.a. הוא ש"ציפיות - יש לכריות!" ושעלי לשנן היטב את תפילת השלווה ולעשות רק את הדברים שיש ל י שליטה עליהם. כל השאר לא בידי. יבוא - מה טוב, לא יבוא - גם טוב, לשקול את צעדי ולהמשיך בדרך. הגישה הזו עזרה לי אינספור פעמים כדי לא ליפול בהרגשה וכדי להתרחק מן הייאוש . החברה שהפנתה אותך לכאן צדקה בכל זאת: יש כאן המון אהבה ותמיכה, וכשאני זקוקה להם אינני מתביישת לבקש... המשיכי לשמור על מה שחשוב: רק להיום יום נקי וחשיבה חיובית. בינתיים

.

 

[0בוחרת בחיים0]

ברוכה הבאה "סיבוב אחרון"../images/Emo140.gif

קודם כל, אוהבת את הכינוי שלך

שנית, מתנצלת על שלא הייתי פה בכדי להגיב, אלא, שלא הייתה לי אפשרות משום שלא הייתה לי גישה למחשב. אני מודה בהזדמנות זו לחברים שמחבקים ותומכים.

באשר אלייך יקירה, אני רוצה לשתף אותך ממקום אישי שלי: אני לא סובלת את בני המשפחה של בן זוגי, פשוט לא סובלת אותם. לא את דרך החיים שלהם, גם לא את דרך החשיבה שלהם, מה גם שברור לי - שזה הדדי - הם לא סובלים אותי באותה מידה, וכשאנו נפגשים לעיתים קרובות - הכל נראה כמו שקר אחד גדול. אני לא נפגשת איתם כשאני לא צריכה. אני לא הולכת לשם אם אני לא חייבת - רק בהרגשה שלי, כלומר.. למשל - לפי כחודש נפטר שם מישהו, ואז, רציתי או לא - הייתי חייבת ללכת, ועוד ללכת כל יום, כי לא חשוב מה אני מרגישה ויודעת, הרגשתי שאני עושה כל מה שאני יכולה כדי לתמוך בבן הזוג שלי, לא מעבר לזה. אז היו חיוכים לכל הכיוונים, ופתאום קראו לי "ממי" ו"כפרה".. וראיתי את הצביעות בעיניהם.. את מבינה? כאילו, אם זה לא היה מעמד של אבל, (אבא שלו נפטר) ברור לי שלא רואים אותי ממטר, כמו שאני לא רואה אותם. יש מצבים שאני חייבת להתעלות על האגו. יחד עם זה - בן זוגי מודע לכל מה שאני חושבת ומרגישה, ומכבד אותי.. לא מכריח אותי להיפגש איתם או כאלה. אז אני עושה רק מה שאני מרגישה לנכון בבפנים שלי, בכדי לא ליצור מועקות וכאלה שקיימים בפנים בלאו הכי. משפחה לא בוחרים, אבל אני כן בוחרת מתי אני מספיק חזקה בכדי להתמודד עם מפגשים איתם. חוצמזה, אני מזכירה לעצמי שאני חיה איתו, עם בן זוגי, ולא איתם... מתמודדת איתו לא איתם.. גם אני בתחילת דרך, עוד לא חודשיים.. וזה קשה לאללה, אבל לא בלתי אפשרי. אז אני לא יודעת ממה את מתוסכלת, ואם לא תשתפי, בטח לא אדע. יכולה לשלוח לך חיבוק

חם ואוהב, ולהציע לך להרפות ולשתף מישהו/י שאת סומכת עליו... וכן.. להמשיך לבוא, כי מתוסכלת או לא, כולנו זקוקים לך, בדיוק כמו שאת! אוהבת

 

[x 2 x 2]

../images/Emo140.gifברוכה הבאה../images/Emo24.gif

לפני כמה זמן הצצתי כאן בפורום. נחמד. החלטתי לחזור ולנסות להשתלב. לי קוראים נורית. לא מצליחה לשנות את שם המשתמש. אשנה אותו בהמשך.