שלום לכל המרפאות/ים בעיסוק!

[Irinkale]

שלום לכל המרפאות/ים בעיסוק!

שמי אירה. אני שוקלת להתחיל ללמוד ריפוי בעיסוק העתיד. דפדפתי בהודעות לאחור וקראתי על תחומי המקצוע, שכר וכו'. אני מאוד אוהבת ליצור בעזרת חרוזים, ציור ותחומי אומנות שימושית אחרים.והרעיון שאפשר לנצל את זה לריפוי אנשים שונים מאוד משמח אותי. שמעתי לאחרונה שפחות משתמשים בזה בריפוי בעיסוק אם בכלל. השאלה שלי : האם זה נכון ? ומה מקום היום של שימוש באומנות לצורך ריפוי? אודע מאוד על כל מענה ועזרה בנושא.

 

[שירהד1]

שלום אירה!

ראשית, השתמשת מספר פעמים במילה "ריפוי", אז לשם הבהרה- אנו לא מרפאים שום דבר. זה פשוט שם לא מוצלח למקצוע. מטרת העבודה עם האוכלוסיות השונות היא לשקם ולשפר את תפקודי האדם בתחומים השונים, למרות הקושי והמיגבלה. לגבי אומנות והשימוש בה- כל אחת והיצירתיות שבה. אני משתמשת ביצירתיות שלי, לדוגמא, בעת עבודה עם ילדים עם קשיים גרפו-מוטוריים (קשיים בצביעה, ציור, אחיזת עיפרון...). ובעצם- כדי להיות מטפל טוב, כל הזמן צריך להיות יצירתי בחשיבה. כפי שהבנת ממה שכבר קראת על המקצוע, תחומי העבודה הינם נרחבים ביותר ונוגעים לתחומים של מוטוריקה, תחושה, קוגניציה (חשיבה, קשב וריכוז, זיכרון, שפה, פתרון בעיות) ותפקודים ריגשיים-חברתיים. כלומר,מזמן כבר לא מדובר ב"ריפוי בעיסוק" כמו שהאוכלוסיה חושבת - של אריגה נול, סריגה וכדומה. אולי זה המקום לאמר לאנשי המקצוע ששותפים לפורום, שכשהסתכלתי בידיעון של אוניברסיטת חיפה וראיתי שעדיין יש קורס בחימר- פשוט הזדעזעתי! מה הקטע? אולי באמת נחזור 50 שנה אחורנית...אין להם קורסים יותר חשובים להעביר? הרי מי שמושך אותה לעבוד בחימר על-מנת להשיג מטרות טיפוליות- תשתמש בחימר. למה צריך קורס? ולמה לדוגמא לא מביאים קורס שנוגע לאמצעי טיפול אחרים שרבות מאיתנו משתמשות בהם? ולך אירה אני יכולה לאמר, שכדי לדעת אם את באמת נמשכת לעבודה בתחום הריפוי בעיסוק אני מציעה בחום לבקר במספר מקומות בהם עוסקים במקצוע, ולשאול את עצמך האם את רואה עצמך כמטפלת? האם את מעוניינת לעבוד עם אנשים? האם יש לך את הסבלנות הנדרשת? האם תחומי הלימוד מעניינים אותך? וכמובן- האם את מתקבלת ללימודים? (תנאי הקבלה מאוד גבוהים). הרבה בהצלחה, ואשמח לענות על עוד שאלות אם יש לך. שירה דוד, מרפאה בעיסוק.

 

[ללישלו]

לא מבינה מה רע כ"כ בחימר בין

קורסים במכניקה ובסדים. כולם נחוצים להכרתו של מקצוע כ"כ מגוון. הרי אי אפשר להכניס את כל אמצעי הטיפול. בזמני היתה גם סדנת אריגה. נכון שלא נהניתי בה אך אז היו עדיין מקומות בהם היה זה אחד מהכלים הטיפוליים. אז לוקחים סדנאות מדגמיות ותמיד יהיה מצב שלא את כולם/ן זה מושך. הסדנא בחימר עדיין לא מגדירה אותנו כעובדות-תעסוקתיות, אין צורך להיבהל! פרט לכך- נדמה לי שחשוב לנו מה יסייע למטופל ולא איך ייראה ה"מקצוע" שלנו באם נכניס בו "מלאכת יד". נקודה למחשבה.

 

[שירהד1]

אין לי כלל בעיה

עם שימוש בכל אמצעי שהוא על-מנת לקדם את המטופלים. אני רק אומרת שלהקדיש קורס שלם לחימר זה מוגזם, לא הכרחי ולא מקדם את הסטודנטיות לשום מקום כמרפאות בעיסוק לעתיד, בטח ובטח לאור העובדה שלא חסר מה ללמד. אבל כבר נאמר בעבר- "שני יהודים- שלוש דעות...".

 

[ללישלו]

כמה שזה נכון ../images/Emo9.gif../images/Emo45.gif