שלום לכל הנמצאים - הפגזת שאלות

[M.Z]

שלום לכל הנמצאים - הפגזת שאלות

עברתי על ההודעות הקודמות- וכל הכבוד לחברי הפורום שכך נותנים עצות ופעילים. יש לי כמה שאלות שאשמח לקבל עליהם תשובה. רקע- יש לי בן בן 9 חודשים, מקסים ונהדר, בריא מכל הבחינות, עירני,צוחק מתקשר, ושובב. 1) בשבוע האחרון - הקקי שלו הפך להיות ירוק,לא בכל פעם אלה כל קקי שלישי יוצא בצבע ירקרק, לפני כשלושה שבועות התחלנו לצ´פר אותו בחטיף שנקרא "דובונים" ושמנו לב שיש קשר בין הקקי לבין החטיף, מישהו עבר מקרה דומה? האם החטיף "מומלץ" לילדים בגיל כזה או שעדיף להמנע? 2) עד עכשיו הילד אכל כמו שצריך ועבר מאוכל מרוסק לאוכל גרוס גס, בשבוע האחרון הוא לא רוצה לאכול כמעט כלום למעט יניקה (כן הוא יונק עד עכשיו). זה צריך להדליק איזו שהיא נורה אדומה או שזה תקין? יש לציין שמצב רוחו עדיין מרומם הוא עירני ופעיל. 3) אשמח לקבל עיצה איזה אוכל כדאי לתת לעולל בשעות הערב, הכוונה אם יש אוכל שגורם לילד לישון לפרקים יותר ארוכים אם הוא אוכל אוכל משביע יותר. 4) אנחנו חושבים (או יותר נכון הבנק שלנו חושב) שהגיע הזמן שאישתי תחזור למעגל העבודה, גיל 10 חודשים ניתן לשלוח ילד לפעוטון? מה עובר עליהם כשהם פתאום מתנתקים מההורה שכל היום איתם? מבחינתנו הרעיון מעלה כאבי לב גדולים-על כך שמה יקרה כאשר ביום הראשון שאמא כבר לא תהיה איתו הוא בטח ירגיש נטישה נוראית. האם בגיל הזה יגרם לו נזק משמעותי? אשמח לקבל עיצות, הצעות, וחויות אישיות דומות. אנקדוטה- לידיעת הכלל- עומר שלנו נולד עם צינורית דמעות סתומה, עד לפני חודש אמרו לנו שזה אמור להפתר על גיל 9 חודשים, בחודש האחרון המצב החמיר והעין בסוף היום היתה מגיעה למצב של נפיחות ואדמומיות חזקה. 3 רופאים שהתייעצנו איתם (אחד מהם מנתח) פסקו פה אחד ללא עוררין שיש צורך בניתוח לפתיחת הצינורית. מכיוון שהדבר כרוך בהרדמה כללית די נמנענו מכך. והחלטנו למשוך את הזמן עד 10 חודשים עד שלא תהיה ברירה אחרת. לפני שבועיים הגיעה אלינו אחותה של אישתי שהיא מטפלת בשיאצו ועשתה לו טיפול של שיחרור סתימות (גם אני לא מאמין גדול בדברים הללו, אבל שיהיה) להפתעתי הרבה לאחר יומיים שמנו לב שהעין הפסיקה לדמוע, עד עכשיו במשך שבועיים אין דמיעה והנושא כנראה נפתר בטיפול אחד שחסך ניתוח. שווה המלצה לנסות גם את התחום הזה. בברכת יום טוב ומהנה לכולכם

 

[טלי של גלי]

ברוכים הבאים אלינו, ותשובות-

1. לגבי הדובונים- אני לא מכירה, ולכן לא יודעת מה זה מכיל, ומה הקשר לקקי הירוק. אני יכולה להגיד לך שלגלי יש קקי בכל צבעי הקשת, ואם זה לא מלווה בעצירות או שלשול או כאב-בטן, אני לא מוטרדת מהצבע. ואנקדוטה- גלי אכלה פלפל ממולא. פלפל אדום. כשאבא שלה החליף לה חיתול הוא החויר, קרא לי בהיסטריה לחדר, ואמר לי שיש לה דם בקקי. כמובן שאחרי שהסברתי לו הוא נרגע... 2. אוכל מרוסק- אם הוא אכל עד עכשיו טחון בלי בעיה ועכשיו מוכן לאכול פחות מהגרוס גס, סימן שהוא עוד לא שולט באומנות הלעיסה, והוא רוצה טחון. אין סיבה להפסיק עם הנוסחה המנצחת, ואם אתם בכל זאת רוצים לתת לו גרוס- לשלב ביניהם. איך הוא הגיב לאוכל שחתוך לקוביות קטנות? 3. פסטה, אורז, פירה. זה הכי משביע את גלי בערב. ובסוף- כל הכבוד על ההימנעות מהניתוח. אני שמחה שהלחתם לפתור את הבעיה בלי אשפוז והרדמה. רק בריאות מעכשיו! ושוב- ברוכים הבאים אלינו!

 

[ליאת של בר]

ברוכים הבאים! ואכן הפגזת..

מקווה שהפעוטה שלי תמשיך לישון עד שאסיים לענות... 1. כמו שטלי כתבה, כנ"ל (גם אנחנו יונקים וגם גלי של טלי, שתיהן לא מזמן חגגו שנה) - אין סיבה להתרגש מחילופי הצבעים. 2. יכול להיות שהוא יונק כי למשל צומחת לו שן. יש עליה ברמת החומציות בפה בזמן צמיחת שיניים (הסבר מדויק בפורום הנקה, שכחתי) והחלב מרגיע. גם כשמתפתחת מחלה יש הצמדות לציצי (חלילה וחס, טפו טפו) וגם סתם - לפחות כמו אצל בר שלי שלפעמים מתחברת ללא הפסקה. אם הילד שמח ועירני אין סיבה לדאגה. לפעמים גם משתנה להם הטעם - פעם אוהבים אבוקדו ואחרי שבוע לא נוגעים בו, פעם מסרבים בתוקף למשוה אחר ואח"כ אוכלים אותו כל היום. כדאי לנסות לגוון, אולי בא לו משהו אחר! אוכל אצבעות ניסיתם? כי אצלנו היתה דרישה מהתחלה, רק בידיים. 3. הלוואי והיה - בר שלי אוכלת פסטה וכו´ ואני לא רואה שום השפעה על השינה... 4. בר עדיין איתי בבית - או יותר נכון אני איתה. אז אין לי עיצה בעלת נסיון. אבל, אצלנו למשל בגיל 9 חודשים בערך התחילה חרדת נטידה די ברורה. אז זה כמובן היה זמן ממש גרוע להפרדויות. (עכשיו יש שיפור משמעותי, תלוי ביום...) מנסיון אחרים, - תלוי בילד. יש ילדים שאחרי יום יומיים מסתגלים ומאוד נהנים. אולי כדאי לשקול מטפלת, בהתחשב בענין הכלכלי (או במילים אחרות שלא כל המשכורת תלך אליה..) כי לדעתי עדיף יחס של אחד על אחד בגיל הזה. בהצלחה. 5. אני מתגעגת לשיצואית שלי נורא! (מאחר ואני לא עובדת זנחתי אותה לטובת בזבוזים על בר) שמחתי לשמוע שחסכתם ניתוח. גם אני הייתי סקפית בנושא וכל מיני עניני בריאות קטנים חלפו להם בעקבות הטיפולים שאפילו לא היו מכוונים לענין..

 

[נילי של ס&כ]

לגבי צואה צבעונית

כשספיר אוכלת דגני בוקר צבעוניים (פרוטי לופס וכיו"ב) יש לה צואה בצבעים. מלחיץ לראות בהתחלה, אבל לא ראינו שום נזק.

 

[zimes]

כמה תשובות

1 - צואה ירוקה - ניחוש: אולי יש תוסף ברזל בדובונים? זה מכהה/משחיר/מוריק את הצואה. 2 - יש עליות וירידות במאזן בין מוצקים ליניקה. כל שינוי יכול לגרום לזה. אפילו קפיצה מוטורית - התחלת זחילה, למשל, גורמת לפעמים להצמדות לאמא, ולכן להגברת יניקה. אולי שיניים, או וירוס קל. אם זה קרה בדיוק כששיניתם את צורת הגשת האוכל, יתכן שזה קשור, כמו שטלי אמרה. תסמכו על הילד, אם אפשר לתת לו לינוק במקום לאכול כשהוא מבקש - לכו עם זה. (ד"א, בעניני הנקה, אני מזמינה אתכם לבקר גם בפורום הנקה) 3 - אצלינו שמנו לב לאחרונה שאם הם אוכלים ארוחת ערב טובה, זה משםר את הלילה. לא השוונו בין סוגי מאכלים. 4 - לגבי פרידה מאמא בגיל 9 חודשים - סביר שאתם ב (או לקראת) שלב של "פחד נטישה". אלה כמה חודשים מתישים, שעוברים הכי מהר אם יש לילד באמת אפשרות לקבל את מנת האמא שהוא זקוק לה. אני מעריכה שיהיה קל יותר להפרד אחרי תקופה זו. אנחנו התחלנו מטפלת (פעמיים בשבוע) בגיל 10 חודשים (נקבע בגלל התחלת הסמסטר), וזה היה רע. בסופו של דבר הכל הסתדר, בין השאר כי עבר זמן...