שלום לכל חבריי הפורום החדש ../images/Emo140.gif
בדרך כלל אני רואה את ההודעה הזו של הפורומים החדשים שנפתחים בתפוז ועובר הלאה,והנה פתאום אני רואה את הפורום הזה,ומשהו בי גרם לי לרצות לכתוב פה...חחחח...זה לא ממש "משהו" ערטילאי כזה,זה כמובן השינוי הזה בחיים שאני זקוק לו אבל מתקשה כל כך לעשותו כעת. יש כל כך הרבה סיבות למה זה קורה,ומי שרוצה יכול לקרוא כמה מהם בבלוג שלי,אבל אני רוצה לדעת איך פחות להסתכל על למה זה קורה ויותר על איך אני מתגבר על כל הסיבות האלו,שהרי אם לומר את האמת בטח לכל אחד יש את הסיבות שלו למה לא לעשות שינויים,אבל החוכמה היא למצוא את הכוחות לעשות אותם אף על פי כן... ישנה גם רשומה אחת שכתבתי לאחרונה שעסקה בפחד שלי משינויים למרות הרצון הרב שלי בהם,ולמרות הבנתי המלאה שזה מה שאני צריך לעשות.בסך הכל מדובר על תהליך שאני עובר רק בשנה האחרונה,ככה שאולי אפשר להסתכל על זה בתור התחלה של שינויים,כי בכל זאת עשיתי שינויים לא מעטים, אבל כנראה שהם לא היו מספיק דרסטיים כדי לשנות את ההרגשה הפנימית שלי בלב,שם אני עדיין מרגיש איך הכל מרוקן,ואיך אני לא מצליח למלא את החיים שלי במשמעות מעבר לדברים הרגילים,מעבר לחיי היומיום השוחקים אותי עד מאוד. בסך הכל,אני רוצה לחזור להיות אופטימי כפי שהייתי,אני רוצה לדעת איך לתת לעבר שלי לנוח בצד,איך להסיר את המחסומים שבניתי לעצמי במשך שנים כל כך רבות שמונעים ממני להשתחחר כשאני רוצה.אני לא מבין למה אני כבר לא יכול בן אדם אופטימי וחיובי כשהייתי,למה אני אוהב סרטים ושירים עצובים ולמה אני נמשך דווקא לאנשים שמביעים עצב וכאב,כאילו זה הדבר היחיד שמדבר אלייואם זה לא ברור מספיק-זה לא הדבר היחיד שמדבר אליי! אני אוהב מאוד לצחוק,שלא לדבר על לשמוח.טוב,יש מישהו שלא?... אז,כמו שאתם רואים,יש לי נטייה לכתוב הרבה...ככה אני...אל תנסו לשנות אותי......חחח...סתם,זה היה בצחוק כמובן...אבל,ברצינות הייתי שמח לשמוע לגביי נושא הפורום-איך בונים תוכנית כזו לשינוי? ועוד שאלה קטנה(או גדולה,תלוי איך מסתכלים עליה...)-יש לי הרבה פעמים הרגשה פנימית שאני חלש מבפנים,ולבדי אני לא יכול לעשות את השינויים האלו שאני זקוק להם,ולכן אני זקוק לאנשים אחרים לשם כך,ואין כוונתי לעזרה מקצועית,הגם שזה יכולה להיות אפשרות מתישהו,אלא לעזרה של חברים אמיתיים,כאלו שלא נרתעים מאנשים שהפכו לפסימיים ולפעמים אפילו שליליים במקצת,כפי שאני הפכתי בתקופה האחרונה.הכוונה שלי בשאלה שלי-האם השינוי הפנימי בתוכי צריך להיות שלי ואך ורק שלי,שלא יהיה תלוי באנשים אחרים(יש לי נטייה לפתח תלות בקשרים עם אנשים...),או שאולי יש מקרים בהם הכוח של בן אדם לא מספיק לו ולכן הוא צריך למצוא מקורות כוח אחרים,כלומר עזרה מאנשים אחרים(או אולי ממקורות אחרים-חשבתי בזמן האחרון על להתחיל איזה סוג של אומנות לחימה,בעדיפות לטאי צ'י,כדי לנסות למצוא את הכוחות האלו שאני לא מצליח לגייס משום מקום,דווקא במקום הזה) . טוב,עכשיו די באמת,כי אחרת אני יכול לכתוב עוד ועוד ועוד...(חיקוי של הבטרייה של דורסל,למי שמכיר...). אני אודה לכל מי שיגיב,לכל מי שיש עצות,ובכלל לשמוע עוד דעות אחרות,אף שאני חייב להגיד שאחת הבעיות שלי היא עקשנות יתר ותקיעות בעמדות שלי אבל אולי לפעמים אני מצליח להשתחרר מהקבעון הזה אצלי,אז אולי שווה לנסות... בכל מקרה,שיהיה
בפורום החדש ושיהיה לכולם סופשבוע רגוע ושליו עם הרבה
ו-
בדרך כלל אני רואה את ההודעה הזו של הפורומים החדשים שנפתחים בתפוז ועובר הלאה,והנה פתאום אני רואה את הפורום הזה,ומשהו בי גרם לי לרצות לכתוב פה...חחחח...זה לא ממש "משהו" ערטילאי כזה,זה כמובן השינוי הזה בחיים שאני זקוק לו אבל מתקשה כל כך לעשותו כעת. יש כל כך הרבה סיבות למה זה קורה,ומי שרוצה יכול לקרוא כמה מהם בבלוג שלי,אבל אני רוצה לדעת איך פחות להסתכל על למה זה קורה ויותר על איך אני מתגבר על כל הסיבות האלו,שהרי אם לומר את האמת בטח לכל אחד יש את הסיבות שלו למה לא לעשות שינויים,אבל החוכמה היא למצוא את הכוחות לעשות אותם אף על פי כן... ישנה גם רשומה אחת שכתבתי לאחרונה שעסקה בפחד שלי משינויים למרות הרצון הרב שלי בהם,ולמרות הבנתי המלאה שזה מה שאני צריך לעשות.בסך הכל מדובר על תהליך שאני עובר רק בשנה האחרונה,ככה שאולי אפשר להסתכל על זה בתור התחלה של שינויים,כי בכל זאת עשיתי שינויים לא מעטים, אבל כנראה שהם לא היו מספיק דרסטיים כדי לשנות את ההרגשה הפנימית שלי בלב,שם אני עדיין מרגיש איך הכל מרוקן,ואיך אני לא מצליח למלא את החיים שלי במשמעות מעבר לדברים הרגילים,מעבר לחיי היומיום השוחקים אותי עד מאוד. בסך הכל,אני רוצה לחזור להיות אופטימי כפי שהייתי,אני רוצה לדעת איך לתת לעבר שלי לנוח בצד,איך להסיר את המחסומים שבניתי לעצמי במשך שנים כל כך רבות שמונעים ממני להשתחחר כשאני רוצה.אני לא מבין למה אני כבר לא יכול בן אדם אופטימי וחיובי כשהייתי,למה אני אוהב סרטים ושירים עצובים ולמה אני נמשך דווקא לאנשים שמביעים עצב וכאב,כאילו זה הדבר היחיד שמדבר אלייואם זה לא ברור מספיק-זה לא הדבר היחיד שמדבר אליי! אני אוהב מאוד לצחוק,שלא לדבר על לשמוח.טוב,יש מישהו שלא?... אז,כמו שאתם רואים,יש לי נטייה לכתוב הרבה...ככה אני...אל תנסו לשנות אותי......חחח...סתם,זה היה בצחוק כמובן...אבל,ברצינות הייתי שמח לשמוע לגביי נושא הפורום-איך בונים תוכנית כזו לשינוי? ועוד שאלה קטנה(או גדולה,תלוי איך מסתכלים עליה...)-יש לי הרבה פעמים הרגשה פנימית שאני חלש מבפנים,ולבדי אני לא יכול לעשות את השינויים האלו שאני זקוק להם,ולכן אני זקוק לאנשים אחרים לשם כך,ואין כוונתי לעזרה מקצועית,הגם שזה יכולה להיות אפשרות מתישהו,אלא לעזרה של חברים אמיתיים,כאלו שלא נרתעים מאנשים שהפכו לפסימיים ולפעמים אפילו שליליים במקצת,כפי שאני הפכתי בתקופה האחרונה.הכוונה שלי בשאלה שלי-האם השינוי הפנימי בתוכי צריך להיות שלי ואך ורק שלי,שלא יהיה תלוי באנשים אחרים(יש לי נטייה לפתח תלות בקשרים עם אנשים...),או שאולי יש מקרים בהם הכוח של בן אדם לא מספיק לו ולכן הוא צריך למצוא מקורות כוח אחרים,כלומר עזרה מאנשים אחרים(או אולי ממקורות אחרים-חשבתי בזמן האחרון על להתחיל איזה סוג של אומנות לחימה,בעדיפות לטאי צ'י,כדי לנסות למצוא את הכוחות האלו שאני לא מצליח לגייס משום מקום,דווקא במקום הזה) . טוב,עכשיו די באמת,כי אחרת אני יכול לכתוב עוד ועוד ועוד...(חיקוי של הבטרייה של דורסל,למי שמכיר...). אני אודה לכל מי שיגיב,לכל מי שיש עצות,ובכלל לשמוע עוד דעות אחרות,אף שאני חייב להגיד שאחת הבעיות שלי היא עקשנות יתר ותקיעות בעמדות שלי אבל אולי לפעמים אני מצליח להשתחרר מהקבעון הזה אצלי,אז אולי שווה לנסות... בכל מקרה,שיהיה
