שלום לכל חברי הפורום, יש לי שאלה אליכם

[סנאית האחת]

שלום לכל חברי הפורום, יש לי שאלה אליכם

אני בהריון, שבוע 33 ומתחילה לחשוב על הלידה. בעלי היה ועודנו חלק אינטגרלי, חשוב ותומך בכל שלבי ההריון וברור לשנינו שבחדר לידה נהיה רק אני והוא. אני סומכת עליו ב- 100% שיתמוך בי בצורה הכי טובה. יחד עם זאת בעקבות סיפורים ששמעתי על גברים שחווית הלידה הייתה עבורם טראומטית, במיוחד אם ראו את הלידה עצמה... עד כדי מצבים קיצוניים של גירושין בעקבות זה וחוסר יכולת לתפקד מינית לאחר מכן, יש לי חששות. אשמח לשמוע מה דעתם בעניין במיוחד מנסיונכם האישי. מה שנראה לי עכשיו, שאני ארצה שהוא יהיה איתי אבל לידי, ולא בין הרגליים... מצד שני, אבל נראה לי שהוא ירצה לראות אותה יוצאת. בקיצור, כל תובנה תתקבל בברכה תודה

 

[aviah]

דברו על זה קצת

תראו את ההתרשמות של שניכם, שלו - מהלידה, שלך - מהתגובה שלו. אם עד עכשיו הוא הגיב טוב להריון, לא נראה לי שצפוי שינוי מהותי.

 

[wild sands]

אם את לא צריכה לגרור אותו בכח

לחדר הלידה, סביר להניח שהוא רק ירוויח מהחויה. הבעיה מתעוררת כאשר נוצר עימות בין מה שהגבר חושב שמצפים ממנו לבין הבחירה האישית שלו. גבר המנסה לגלם תפקיד סטריאוטיפי יינזק במפגש עם המציאות. גבר החי על פי בחירותיו שלו לא יתמרמר (סביר להניח) על תוצאותיהן.

 

[נטע777]

אני בהחלט מבינה אותך

יש אמת בדבר שזה ההיפך ממדליק לראות את האישה במצב כזה, אני מדברת על ה"פיכסה" שבתהליך. לא כל גבר מקבל את זה בקלות. יש גם יתרונות לגברים שמחכים במסדרון, כמו פעם...

 

[Master Stav]

5 לידות ....

היתי שותף מלא ככול שניתן בכל אחת ואחת כולל אחת של לידת עוברית ללא רוח חיים ביום הראשון של החודש התשיעי ( קשר אמיתי בחבל הטבור ) אין לי טראומה ....בעיני זה חלק חשוב מהיחד .... אבל אבל אבל דברי איתו נסי לבדוק מה הוא חשוב על העניין ומתוך הכרות איתו והרבה אהה תחיליטו יחד בא מתאימה החוויה הזו

 

[סנאית האחת]

תודה על התגובות, ברור שנדבר על זה וגם דיברנו

בינתיים, אני זאת שהבעתי חששות מזה, לו זה נראה הכי טבעי בעולם. יכול מאוד להיות שהחשש הוא רק אצלי בראש, כי לי באופן אישי יש בעיה עם דם וכו' וכשאני רואה תמונות של לידה, זה מרתיע אותי וקצת מגעיל (מקווה שלא נשמעת פסיכית...). עדיין, הייתי רוצה לדעת האם יש כאן כאלה שחשבו לפני שהם רוצים לראות הכל, מוכנים לזה וכו', ובסוף זה גרם לאפקט הפוך? אני לא רוצה לפגוע לו בחוויה, להיפך.

 

[ferdinand]

כבר סיכמנו,

(אמנם בהקשרים אחרים) שאנחנו פה לא ממש מדגם מייצג של אבות/גברים/בני-זוג

לפני איזה כמה זמן היה פה שרשור די דומה, ודווקא הבעו שם מגוון של דעות (לא הצלחתי למצוא 'תו) זה (כמובן) עניין מאוד אישי, סוביקטיבי. הייתי (גם כן - כמובן) בשלושת הלידות (וכן - "מהצד-של-הרגליים"!) וזו היתה חוויה, איך להגדיר? מדהימה! בלתי נשכחת. לי אישית, זה לא היה דוחה כלל וכלל. בעיניי כל ה-"תהליך" הזה, של הריון ולידה, הוא פלא אחד גדול וקסום! אם היתה לחוויות הלידה השפעה כלשהי, זה גרם לה (לאשתי) להיות יותר נשית בעיניי! (ועכשיו עוד ירדו עליי על כך שכביכול יש לי תפיסת עולם שוביניסטית שעל פיה אישה יותר נשית כאשר היא "מבצעת" את תפקידיה המסורתיים - כמו להיכנס להריון וללדת ילדים!

) בכולופן, קודם כל שיעבור בשלום, שתהיה לידה קלה, ושתמצאו ת'דרך להפיק שניכם ת'מקסימום מהחוויה הזו!