רועי 25 האחד
New member
שלום לכל חברי הפורום!!!
לא כתבתי כאן מלא מלא מלא זמן, אבל אני תמיד נמצא פה..
מתחילת השנה האמת נכנסתי לתקופה מאוד קשה ואינטנסיבית של עבודה (לא כספית) ולכן רוב הזמן הזה לא היה לי כל כך זמן לכתוב. אז האמת יותר חשוב לי שדודי ידע שלא עזבתי לגמרי, אני פשוט צופה בינתיים מהצד ואני בטוח שאני עוד אחזור ובגדול. בינתיים אני אספר לכם שכל החודש וחצי האחרון התעסקתי בתחרות שירים מתוך מחזות זמר של הלהקה שאני נמצא בה. התאגדתי עם עוד קבוצה של אנשים ובחרנו לעשות נאמבר קבוצתי ביחד. חשבנו במשך שבועות איזה שיר יכול לנצח ולהוציא אותנו טוב, חשבנו וחשבנו עד שהגענו להחלטה סופית וזה היה השיר "אין לי חיים" מתוך המחזמר "אווניו קיו" "it sucks to be me" - "Avenue Q" . היינו נורא נרגשים הוצאנו מילים, היה לנו כבר פלייבק לזמן החזרות והכל עבד מצויין. דבר אחד לא היה לנו - בובות. רציתי להכין את הבובות אבל הזמן היה חודש ובחודש להכין 4 בובות זה קצת קשה - כידוע לכם. אנשים שם הציעו גרביים ואני אמרתי שזה הדבר המגעיל והמזלזל ביותר להופיע עם בובות גרב מול קהל. הציעו שנתחפש לבובות ועוד המון הצעות כאלו ואחרות. החלטתי ליצור קשר עם אילן סביר (הבובות של אווניו קיו הרי נמצאות במרכז) והוא ענה ישר ואמר אין בעיה רק צריך אישור מהחברה "קרן אור הפקות" של יריב יפת. מאחר והבמאי של הלהקה שלנו עשה לא מעט הפקות של קרן אור הפקות, בשבילו לא היתה בעיה להרים טלפון אליהם. הוא התקשר קיבל אישור. יום אחרי או בלילה כבר דיברתי עם אילן וניתן לנו האישור לקבל את האישור. כולנו כל הקבוצה שלי נורא שמחה והיינו מאושרים לדעת שיש לנו את הבובות המקוריות של אווניו קיו של ההפקה שעלתה בארץ. עוד לפני שידענו שנקבל את הבובות העברתי את כל הקבוצה בשבועות מפרכים של הפעלת הבובות או לפחות בתור התחלה הפעלת היד. קיבלנו את הבובות יום חמישי - היה פחות משבוע לתחרות. ואיך שהבובות הגיעו היה כיף אך עם זאת בלאגן. הבובות פתאום בשבילהם היו זרות וכבדות. ולהפעיל בובה במשך 7 דקות ברצף זה קצת קשה. התאמנו ועבדנו קשה על הפעלה נכונה, תגובות של הבובה, כוריאוגרפיה לפעמים לבובות והכי חשוב שמי שמעניין בעצם היא הבובה עצמה ולא השחקן ואסור לקחת פוקוס. הגענו לתוצאות מדהימות והמון שבחים מצד השופטים (בוגרי בית צבי). זו הייתה חוויה, כיף אדיר והתנסות חד פעמית בשבילי ובכלל בשביל כל הקבוצה שלי. אני רוצה להודות מכל הלב לאילן
שבאמת עזר לי מהבחינה הזאת. אתם בטח יודעים שהבובות היו בתוך תערוכה מחוברות לחוטים וכדומה והיה צריך להוציא אותן, ואילן בכל הזמן של הלחץ שהיה גם בדיוק באופרה של "תיאטרון הבובות של דון פדרו" עזר לי למרות שהוא היה מאוד עסוק (בכל פעם שהתקשרתי אמרו לי שהוא בחזרות
) אני רוצה להודות לדודי על המפגש של הפורום שעשה לנו שבו היתה סדנה שאותה העביר אילן על בובות כפפה וממנה לקחתי המון ידע והשראה
עכשיו כשנגמרה התחרות אני עדיין עובד קשה. יש לי כל השבועיים בגרויות של י"ב - מגמת תיאטרון. אני נמצא מהבוקר עד הלילה (אחראי צוות טכני
) ישר אח"כ אני מצטלם לסרט סטודנטים, אח"כ יש בגרויות של י"א. והדברים לא נגמרים..
.... בינתיים אני מבטיח לבקר, להכנס ולכתוב אפילו מדי פעם שיהיה שבוע טוב לכולם רועי
לא כתבתי כאן מלא מלא מלא זמן, אבל אני תמיד נמצא פה..
מתחילת השנה האמת נכנסתי לתקופה מאוד קשה ואינטנסיבית של עבודה (לא כספית) ולכן רוב הזמן הזה לא היה לי כל כך זמן לכתוב. אז האמת יותר חשוב לי שדודי ידע שלא עזבתי לגמרי, אני פשוט צופה בינתיים מהצד ואני בטוח שאני עוד אחזור ובגדול. בינתיים אני אספר לכם שכל החודש וחצי האחרון התעסקתי בתחרות שירים מתוך מחזות זמר של הלהקה שאני נמצא בה. התאגדתי עם עוד קבוצה של אנשים ובחרנו לעשות נאמבר קבוצתי ביחד. חשבנו במשך שבועות איזה שיר יכול לנצח ולהוציא אותנו טוב, חשבנו וחשבנו עד שהגענו להחלטה סופית וזה היה השיר "אין לי חיים" מתוך המחזמר "אווניו קיו" "it sucks to be me" - "Avenue Q" . היינו נורא נרגשים הוצאנו מילים, היה לנו כבר פלייבק לזמן החזרות והכל עבד מצויין. דבר אחד לא היה לנו - בובות. רציתי להכין את הבובות אבל הזמן היה חודש ובחודש להכין 4 בובות זה קצת קשה - כידוע לכם. אנשים שם הציעו גרביים ואני אמרתי שזה הדבר המגעיל והמזלזל ביותר להופיע עם בובות גרב מול קהל. הציעו שנתחפש לבובות ועוד המון הצעות כאלו ואחרות. החלטתי ליצור קשר עם אילן סביר (הבובות של אווניו קיו הרי נמצאות במרכז) והוא ענה ישר ואמר אין בעיה רק צריך אישור מהחברה "קרן אור הפקות" של יריב יפת. מאחר והבמאי של הלהקה שלנו עשה לא מעט הפקות של קרן אור הפקות, בשבילו לא היתה בעיה להרים טלפון אליהם. הוא התקשר קיבל אישור. יום אחרי או בלילה כבר דיברתי עם אילן וניתן לנו האישור לקבל את האישור. כולנו כל הקבוצה שלי נורא שמחה והיינו מאושרים לדעת שיש לנו את הבובות המקוריות של אווניו קיו של ההפקה שעלתה בארץ. עוד לפני שידענו שנקבל את הבובות העברתי את כל הקבוצה בשבועות מפרכים של הפעלת הבובות או לפחות בתור התחלה הפעלת היד. קיבלנו את הבובות יום חמישי - היה פחות משבוע לתחרות. ואיך שהבובות הגיעו היה כיף אך עם זאת בלאגן. הבובות פתאום בשבילהם היו זרות וכבדות. ולהפעיל בובה במשך 7 דקות ברצף זה קצת קשה. התאמנו ועבדנו קשה על הפעלה נכונה, תגובות של הבובה, כוריאוגרפיה לפעמים לבובות והכי חשוב שמי שמעניין בעצם היא הבובה עצמה ולא השחקן ואסור לקחת פוקוס. הגענו לתוצאות מדהימות והמון שבחים מצד השופטים (בוגרי בית צבי). זו הייתה חוויה, כיף אדיר והתנסות חד פעמית בשבילי ובכלל בשביל כל הקבוצה שלי. אני רוצה להודות מכל הלב לאילן
