שלום לכם, אני חדשה פה ומבקשת את עזרתכם
אני ממש לא בטוחה שזה המקום המתאים ל"שפוך" את הבעיה ולבקש ייעוץ/הכוונה אבל אנסה וגם אם מישהו סתם מתוך ידע אישי ינסה לעזור אז זה יהיה טוב. אני בת 24 ואני אציג את הבעיה בצורה הברורה ביותר: אין לי חברות. מלבד חברה אחת יחידה. זכור לי שמגיל קטן משום מה לא היו לי (הרבה) חברות וזה לא בגלל שאני אדם מגעיל או רע או מרכל או עושה משהו רע למישהו, למעשה ודווקא בגלל שאתם לא מכירים אותי אני אספר בכנות שאני אדם טוב ורגיש ואוהב ומעניק אהבה לכל מי שקרוב אליי וכך תעיד כל משפחתי הקרובה וגם הרחוקה. לא מובן לי מה עשיתי רע על כך שאין לי חברות! אני רוצה לצאת לבלות ולהינות כל עוד אני צעירה ואין לי את האפשרות הזו. ביסודי עשו עליי חרם אני אפילו לא זוכרת למה והייתי חברה הכי טובה של בת דודה שלי ואז הכרתי מישהי שהייתה חדשה בכיתה ו' ועשינו מין "חבורה" ונהיינו 5 חברות שלבסוף התפרקה בגלל שזה לא היה אמיתי לדעתי, הן ריכלו עליי ואמרו שהן לא אוהבות אותי כשלמעשה ובכנות ענקית לא עשיתי כלום! אולי אני טיפוס מעצבן?? אין לי מושג.. יש לי מודעות עצמית ענקית ולא נראה לי שיש מצב לזה שאני מעצבנת.. בתיכון הפסקתי לדבר איתן במשך שנתיים כי בגלל הריכולים והכל והייתי למעשה לבד עד שהכרתי 2 בנות נוספות חדשות שאיתן לא נשארתי לתקופה ארוכה בחברות ולא יודעת למה זה הסתיים. תנו לי עצה, משהו... אולי מהדברים שלי משהו עולה ואני לא שמה לב לזה. תנו לי עצה איך להכיר חברות וחברות אמיתית וכנה. אני מרגישה לבד לבד ורע לי! תודה על התשומת לב...
אני ממש לא בטוחה שזה המקום המתאים ל"שפוך" את הבעיה ולבקש ייעוץ/הכוונה אבל אנסה וגם אם מישהו סתם מתוך ידע אישי ינסה לעזור אז זה יהיה טוב. אני בת 24 ואני אציג את הבעיה בצורה הברורה ביותר: אין לי חברות. מלבד חברה אחת יחידה. זכור לי שמגיל קטן משום מה לא היו לי (הרבה) חברות וזה לא בגלל שאני אדם מגעיל או רע או מרכל או עושה משהו רע למישהו, למעשה ודווקא בגלל שאתם לא מכירים אותי אני אספר בכנות שאני אדם טוב ורגיש ואוהב ומעניק אהבה לכל מי שקרוב אליי וכך תעיד כל משפחתי הקרובה וגם הרחוקה. לא מובן לי מה עשיתי רע על כך שאין לי חברות! אני רוצה לצאת לבלות ולהינות כל עוד אני צעירה ואין לי את האפשרות הזו. ביסודי עשו עליי חרם אני אפילו לא זוכרת למה והייתי חברה הכי טובה של בת דודה שלי ואז הכרתי מישהי שהייתה חדשה בכיתה ו' ועשינו מין "חבורה" ונהיינו 5 חברות שלבסוף התפרקה בגלל שזה לא היה אמיתי לדעתי, הן ריכלו עליי ואמרו שהן לא אוהבות אותי כשלמעשה ובכנות ענקית לא עשיתי כלום! אולי אני טיפוס מעצבן?? אין לי מושג.. יש לי מודעות עצמית ענקית ולא נראה לי שיש מצב לזה שאני מעצבנת.. בתיכון הפסקתי לדבר איתן במשך שנתיים כי בגלל הריכולים והכל והייתי למעשה לבד עד שהכרתי 2 בנות נוספות חדשות שאיתן לא נשארתי לתקופה ארוכה בחברות ולא יודעת למה זה הסתיים. תנו לי עצה, משהו... אולי מהדברים שלי משהו עולה ואני לא שמה לב לזה. תנו לי עצה איך להכיר חברות וחברות אמיתית וכנה. אני מרגישה לבד לבד ורע לי! תודה על התשומת לב...