שלום לכם חזרתי
תתכוננו לסיפור מרתק ומפרך. אז חזרנו חזרנו ואיזה מסע עברנו. בבי"ס לימדו אותנו שחיבור הוא בעל התחלה, אמצע וסוף. אז נתחיל בהתחלה. 2 רכבים יצאו מהצפון - 1 עם 5 אנשים שזה אנחנו - אלי, אני, הראל, אלעד ואיתי וכמובן הציוד שלנו. ועוד רכב עם ההורים שלי, עגלת התאומים והציוד שלהם. ההורים שלי נסעו יום לפני לאחותי וישנו שם. קבענו להיפגש בסוף כביש 6 ולהמשיך יחדיו. כשאנחנו באמצע כביש 6 אני מקבלת טלפון מאמא שלי שהרכב מתחמם והם מחכים בצד הדרך לגיס שלי שייסע למוסך להביא איזשהוא חלק שאבא שלי ביקש. גיסי הביא את החלק לאחר שעה והחלק לא התאים, מה שאומר שהרכב צריך גרר. חיכו לגרר, נסעו לאחותי והתחילו במסע חיפוש אחרי טיסה לאילת. הטיסה היתה בשעה ארבע וחצי אחה"צ משדה דוב. גיסי לקח אותם לשדה התעופה והם הגיעו לאילת שעה וחצי אחרינו. את העגלה הם השאירו ברכב כי זה כבר היה ממש מסובך לסחוב גם אותה. הם הביאו לי עגלה בודדת מאחותי. עשיתי מיליוני טלפונים לכל העולם בכדי לחפש עגלה וזה אחרי שהייתי ברב קט שם אמרו לי שאין להם עכשיו עגלה להשכרה ועדיף לתאם מראש כך הם משריינים להם. בסוף אחרי 3 פעמים שהגעתי לרב קט גם למחרת, המוכרת שם אמרה לי שישנו מקום שבו תורמים דברים לנזקקים והיא תרמה לפני כמה שבועות טיולון שם ושאלך לבדוק, באמת חיפשתי את המקום והלכתי לשם ובאמת היו שם מספר טיולונים ואפילו טיולון תאומים. ויתרתי על טיולון התאומים ולקחתי טיולון בודד שבאמת שירת אותנו נאמנה והוחזר אתמול למקום. אנשים באמת טובים יש שם, כל הכבוד להם על החסדים שהם עושים. נמשיך בכך שהיה לנו נופש מדהים. כל כך נהנינו. ביום ההולדת של אלי איזה כיף היה בערב קריוקי במלון וכמובן שעליתי לשם ושרתי 4 שירים. הראל המתוק עלה איתי לבמה ורקד, כזה מקסים, איך הוא רקד, עשה שם כל מיני סלטות וגלגלונים והסתובב ובסוף גם אמר שהוא רוצה לדבר ואמר למיקרופון: "אבא שלי אוהב אותי ואמא שלי אוהבת אותי ואחים שלי תאומים אלעד ואיתי אוהבים אותי ואני אוהב את כולם", איך שהוא חימם את ליבי, כזה מקסים. . אח"כ נסענו אלי ואני וישבנו במנקיס היתה שם הופעה והיה ממש ממש כיף להיות אני ואהוב י. היינו במלון קלאב הוטל ושם כמעט ולא צריך לצאת מהמלון. הכל היה שם. הופעות מקסימות, בידור לילדים, משחקים, באמת מדהים. כל שנתיים אנחנו שם, להורים שלי יש שם סוויטה. איזה כיף, כל יום השתכשכתי לי בג'קוזי שבסוויטה, מה שאני אוהבת. עשיתי עבודות יצירה עם הראל במשחקייה שבמלון. היינו עם הראל בIMAX בסרט תלת מימדי של הספארי. מדהים. בקיצור, היה לנו שבוע שלם של כיף חיים ואוויר נעים, חם וכיף. כל הזמן שמענו על הקור והגשם פה ושמחנו שאנחנו שם (לפחות אני שמחתי, שונאת חורף אני, שונאתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת). אתמול נסענו לכיוון הבית, בדרך עברנו בבאר שבע לביקור אצל חברה שלי. יצאנו ממנה קצת אחרי חמש בערב והמשכנו בדרכינו. 10 דקות מבאר שבע (אפילו פחות) בצומת להבים הרכב שלנו מתחמם ועשן מתחיל לעלות ממכסה המנוע וריח של שרוף, מהר מאוד עצרנו בצד ופתחנו את מכסה המנוע וראינו שאין לנו מים בכלל, אבל ממש בכלל. מילאנו ושוב מתחמם. כמה מטרים משם היתה תחנת דלק, עצרנו טרמפ ואלי נסע לתחנת הדלק לחפש שם מישהו שאולי מבין במשהו, בנתיים פתחתי את המכסה של הרדיאטור והתחלתי למלא שם מים (בהוראה של אבא שלי שהוא מנהל מוסך במקצועו) ממלאה, ממלאה וכבר שישייה של מי עדן נכנסו לרדיאטור ועדיין חסרים מים, בנתיים עוצרים לידי 2 בדואים ומציעים עזרה, מילאו עוד מים, בדקו מלמטה, מלמעלה, אלי בנתיים הגיע, הם קראו לחבר שלהם שמתעסק ברדיאטורים והוא בא ובדק ואמר שהטרמוסטט הלך ונקרע צינור. הוציאו את הטרמוסטט ואמרו שאפשר להחליף את הצינור אצלהם במוסך בכפר. וכמובן שכל זה לקח שעתיים שבהם אלעד ואיתי עליי בקור, בוכים, שמחים, הכל. בדרך בעוד אנחנו נוסעים אחריהם אני אומרת לאלי שכדאי שנגיד להם שאנחנו משנים תוכניות כי ממש מפחיד באמצע הלילה ועוד עם 2 ילדים להיכנס לכפר שלהם ולך תדע מה יעשו לנו ולרכב. עצרנו אותם ואמרתי להם שהילדים צורחים מאחור (מה שהיה נכון) ושהם מאוד רעבים ואין לי שום אפשרות לעזור להם, אנחנו ניסע לבאר שבע שם אשן אצל חברה שלי ומחר בבוקר ניקח את הרכב למוסך, הם אמרו בסדר, אמרנו תודה והמשכנו, אלי ראה שהמנוע לא מתחמם שוב אז החלטנו בכל זאת להמשיך בדרך ולעצור בכל תחנת דלק בדרך ולבדוק את המצב. לא לקח הרבה זמן ובדיוק בצומת הבאה היתה תחנת דלק והרכב שוב מעלה עשן ומתחמם מאוד. עצרנו את הרכב, הזמנתי גרר, עשיתי בירורים למונית ספיישל. הגרר והמונית הגיעו בשעה 21:00. הוצאנו את כל הציוד, כיסאות הבטיחות ונסענו במונית (טרנזיט בגלל שאנחנו משפחה גדולה למונית רגילה) ונסענו לכיוון הבית, עייפים, סחוטים, קפואים. בנוסף לכל נפרדנו לשלום מ-700 ש"ח שנתנו לנהג המונית וגם זה לאחר תחנונים והורדות. דווקא בשביל הראל המסע היתה הרפתקה מדהימה, כל הדרך הוא אמר לי ולאלי, אמא, את יודעת שאני אוהב אותך ונתן לי כל הנסיעה נשיקות וגם לאלי. היתה במונית טלוויזיה והנהג שם לו דיסק של היפייפיה הנרדמת והוא היה מאושר. יצאנו מאילת בשעה 11:00 בבוקר, חזרנו הביתה בשעה 23:00 בלילה. 12 שעות של שיכרון חושים. העיקר שאנחנו בריאים ושלמים ושהגענו בשלום. היה שבוע מרתק. תמונות יועלו בהמשך. התגעגעתי אליכם. שוב, אלה, מזל טוב להולדת לירון, שם מקסים. תהנו ממנו והמון נחת. עדן ודפנה - תודה על הדאגה. אניטה - שמחה שנהניתם בסוף השבוע ולכולם: הנני כאן.
שרית.
תתכוננו לסיפור מרתק ומפרך. אז חזרנו חזרנו ואיזה מסע עברנו. בבי"ס לימדו אותנו שחיבור הוא בעל התחלה, אמצע וסוף. אז נתחיל בהתחלה. 2 רכבים יצאו מהצפון - 1 עם 5 אנשים שזה אנחנו - אלי, אני, הראל, אלעד ואיתי וכמובן הציוד שלנו. ועוד רכב עם ההורים שלי, עגלת התאומים והציוד שלהם. ההורים שלי נסעו יום לפני לאחותי וישנו שם. קבענו להיפגש בסוף כביש 6 ולהמשיך יחדיו. כשאנחנו באמצע כביש 6 אני מקבלת טלפון מאמא שלי שהרכב מתחמם והם מחכים בצד הדרך לגיס שלי שייסע למוסך להביא איזשהוא חלק שאבא שלי ביקש. גיסי הביא את החלק לאחר שעה והחלק לא התאים, מה שאומר שהרכב צריך גרר. חיכו לגרר, נסעו לאחותי והתחילו במסע חיפוש אחרי טיסה לאילת. הטיסה היתה בשעה ארבע וחצי אחה"צ משדה דוב. גיסי לקח אותם לשדה התעופה והם הגיעו לאילת שעה וחצי אחרינו. את העגלה הם השאירו ברכב כי זה כבר היה ממש מסובך לסחוב גם אותה. הם הביאו לי עגלה בודדת מאחותי. עשיתי מיליוני טלפונים לכל העולם בכדי לחפש עגלה וזה אחרי שהייתי ברב קט שם אמרו לי שאין להם עכשיו עגלה להשכרה ועדיף לתאם מראש כך הם משריינים להם. בסוף אחרי 3 פעמים שהגעתי לרב קט גם למחרת, המוכרת שם אמרה לי שישנו מקום שבו תורמים דברים לנזקקים והיא תרמה לפני כמה שבועות טיולון שם ושאלך לבדוק, באמת חיפשתי את המקום והלכתי לשם ובאמת היו שם מספר טיולונים ואפילו טיולון תאומים. ויתרתי על טיולון התאומים ולקחתי טיולון בודד שבאמת שירת אותנו נאמנה והוחזר אתמול למקום. אנשים באמת טובים יש שם, כל הכבוד להם על החסדים שהם עושים. נמשיך בכך שהיה לנו נופש מדהים. כל כך נהנינו. ביום ההולדת של אלי איזה כיף היה בערב קריוקי במלון וכמובן שעליתי לשם ושרתי 4 שירים. הראל המתוק עלה איתי לבמה ורקד, כזה מקסים, איך הוא רקד, עשה שם כל מיני סלטות וגלגלונים והסתובב ובסוף גם אמר שהוא רוצה לדבר ואמר למיקרופון: "אבא שלי אוהב אותי ואמא שלי אוהבת אותי ואחים שלי תאומים אלעד ואיתי אוהבים אותי ואני אוהב את כולם", איך שהוא חימם את ליבי, כזה מקסים. . אח"כ נסענו אלי ואני וישבנו במנקיס היתה שם הופעה והיה ממש ממש כיף להיות אני ואהוב י. היינו במלון קלאב הוטל ושם כמעט ולא צריך לצאת מהמלון. הכל היה שם. הופעות מקסימות, בידור לילדים, משחקים, באמת מדהים. כל שנתיים אנחנו שם, להורים שלי יש שם סוויטה. איזה כיף, כל יום השתכשכתי לי בג'קוזי שבסוויטה, מה שאני אוהבת. עשיתי עבודות יצירה עם הראל במשחקייה שבמלון. היינו עם הראל בIMAX בסרט תלת מימדי של הספארי. מדהים. בקיצור, היה לנו שבוע שלם של כיף חיים ואוויר נעים, חם וכיף. כל הזמן שמענו על הקור והגשם פה ושמחנו שאנחנו שם (לפחות אני שמחתי, שונאת חורף אני, שונאתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת). אתמול נסענו לכיוון הבית, בדרך עברנו בבאר שבע לביקור אצל חברה שלי. יצאנו ממנה קצת אחרי חמש בערב והמשכנו בדרכינו. 10 דקות מבאר שבע (אפילו פחות) בצומת להבים הרכב שלנו מתחמם ועשן מתחיל לעלות ממכסה המנוע וריח של שרוף, מהר מאוד עצרנו בצד ופתחנו את מכסה המנוע וראינו שאין לנו מים בכלל, אבל ממש בכלל. מילאנו ושוב מתחמם. כמה מטרים משם היתה תחנת דלק, עצרנו טרמפ ואלי נסע לתחנת הדלק לחפש שם מישהו שאולי מבין במשהו, בנתיים פתחתי את המכסה של הרדיאטור והתחלתי למלא שם מים (בהוראה של אבא שלי שהוא מנהל מוסך במקצועו) ממלאה, ממלאה וכבר שישייה של מי עדן נכנסו לרדיאטור ועדיין חסרים מים, בנתיים עוצרים לידי 2 בדואים ומציעים עזרה, מילאו עוד מים, בדקו מלמטה, מלמעלה, אלי בנתיים הגיע, הם קראו לחבר שלהם שמתעסק ברדיאטורים והוא בא ובדק ואמר שהטרמוסטט הלך ונקרע צינור. הוציאו את הטרמוסטט ואמרו שאפשר להחליף את הצינור אצלהם במוסך בכפר. וכמובן שכל זה לקח שעתיים שבהם אלעד ואיתי עליי בקור, בוכים, שמחים, הכל. בדרך בעוד אנחנו נוסעים אחריהם אני אומרת לאלי שכדאי שנגיד להם שאנחנו משנים תוכניות כי ממש מפחיד באמצע הלילה ועוד עם 2 ילדים להיכנס לכפר שלהם ולך תדע מה יעשו לנו ולרכב. עצרנו אותם ואמרתי להם שהילדים צורחים מאחור (מה שהיה נכון) ושהם מאוד רעבים ואין לי שום אפשרות לעזור להם, אנחנו ניסע לבאר שבע שם אשן אצל חברה שלי ומחר בבוקר ניקח את הרכב למוסך, הם אמרו בסדר, אמרנו תודה והמשכנו, אלי ראה שהמנוע לא מתחמם שוב אז החלטנו בכל זאת להמשיך בדרך ולעצור בכל תחנת דלק בדרך ולבדוק את המצב. לא לקח הרבה זמן ובדיוק בצומת הבאה היתה תחנת דלק והרכב שוב מעלה עשן ומתחמם מאוד. עצרנו את הרכב, הזמנתי גרר, עשיתי בירורים למונית ספיישל. הגרר והמונית הגיעו בשעה 21:00. הוצאנו את כל הציוד, כיסאות הבטיחות ונסענו במונית (טרנזיט בגלל שאנחנו משפחה גדולה למונית רגילה) ונסענו לכיוון הבית, עייפים, סחוטים, קפואים. בנוסף לכל נפרדנו לשלום מ-700 ש"ח שנתנו לנהג המונית וגם זה לאחר תחנונים והורדות. דווקא בשביל הראל המסע היתה הרפתקה מדהימה, כל הדרך הוא אמר לי ולאלי, אמא, את יודעת שאני אוהב אותך ונתן לי כל הנסיעה נשיקות וגם לאלי. היתה במונית טלוויזיה והנהג שם לו דיסק של היפייפיה הנרדמת והוא היה מאושר. יצאנו מאילת בשעה 11:00 בבוקר, חזרנו הביתה בשעה 23:00 בלילה. 12 שעות של שיכרון חושים. העיקר שאנחנו בריאים ושלמים ושהגענו בשלום. היה שבוע מרתק. תמונות יועלו בהמשך. התגעגעתי אליכם. שוב, אלה, מזל טוב להולדת לירון, שם מקסים. תהנו ממנו והמון נחת. עדן ודפנה - תודה על הדאגה. אניטה - שמחה שנהניתם בסוף השבוע ולכולם: הנני כאן.
