שלום לכם יש לי שאלה אשמח אם תוכלו לעזור

[darling7]

שלום לכם יש לי שאלה אשמח אם תוכלו לעזור

אני חושב שקראתי באחד הספרים של ליבוביץ איני זוכר איזה,ליבוביץ מצטט מקום שבו הרמבם כותב, אם מציגים לפני אדם טענה שנראית לו שאינה עולה בקנה אחד עם השכל אין סיבה להתייחס לטענה זו ולא משנה מי אומר.
זה פחות או יותר מה שאני זוכר.. הרבה תודה למי שיוכל להפנות אותי לאחד המקורות של הדברים של ליבוביץ או הרמבם.

 

[u r i el]

יש משהו הפוך ...

ואולי לזה אתה מתכוון.
בהקדמת הרמב"ם ל"שמונה פרקים", שהוא הדיון המקדים את עיונו במסכת אבות אומר הרמב"ם בין היתר :

" ... ודע, שהדברים אשר אומר בפרקים אלו ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שבדיתים מעצמי, ולא פירושים שחידשתים, אמנם הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים במדרש ובתלמוד, וזולתם מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם הקדומים והחדשים; ומחיבורי הרבה בני אדם.
ושמע האמת ממי שאמרה.
ואפשר שאביא לפעמים מאמר כולו מספר מפורסם, בלשונו, אין בכל זה רוע. ואיני מתפאר במה שאמרו מי שקדם ממני, שאני כבר התוודיתי בזה, ואף על פי שלא אזכיר: "אמר פלוני", שזאת אריכות אין תועלת בה. ואפשר שהיה מביא זיכרון שם האיש ההוא לחשוב, מי שאין לו חך, שהדבר ההוא נפסד ותוכו רע, לא יבינהו. מפני זה ראיתי שלא לזכור האומר. שכוונתי להועיל הקורא ולבאר לו העניינים הצפונים במסכת הזאת... "

כלומר הרמב"ם משמיענו שלא חשוב מי אומר את האמת. כל זמן שנאמרת אמת - ואפ' מפי אדם נוכרי, זר אנונימי וכיוצ"ב, היא ראוייה להתייחסות. יתכן שבספר השיחות על שמונה פרקים מזכיר ליבוביץ עניין זה.

 

[darling7]

תודה לך.. אך לא לזה כיוונתי

אני זוכר את רוח דברי הרמבם כמו שכתבתי בהודעה הראשונה הם הפתיעו אותי בגלל זה אני זוכר.אני גם זוכר שליבוביץ והרמבם מעורבים, ואחרי שהזכרת יכול להיות מאוד שזה מפרוש של ליבוביץ על שמונה פרקים לא סגור על זה .
איכשהו אני כמעט בטוח שמישהו פה יודע,אני חייב לדעת שקראתי את זה ואני לא מדמיין .

 

[אשר אטדגי]

רבים המקומות.. שניים יספיקו

מו"נ ג', י"ד: " ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מעניני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות. ולא בגלל זה נאמר על דברים שמצאנו להם, שהם מתאימים עם האמת שהם בלתי נכונים או שתאמו במקרה, אלא כל מה שאפשר לבאר דברי אדם כדי שיהא תואם את מציאות שהוכחה מציאותה הוא יותר עדיף ונכון לבעל הטבעים הנעלים ואיש הצדק".
ועוד:
באגרות תע"ט: "דעו רבותי שאין ראוי לנו להאמין אלא באחד משלושה דברים: הראשון - דבר שתהיה עליו ראָיה ברורה מדעתו של אדם, כגון חכמת החשבון וגיאמטריאות והתקופות. והשני - דבר שישיגו האדם באחד מחמשת ההרגשות, כגון שידע בוודאי שזה אדום וזה שחור וכיוצא בזה בראִיית עינו, או שיטעם שזה מר וזה מתוק... וכיוצא באלו. והשלישי - דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ומן הצדיקים. וצריך לבעל דעה לחלק בדעתו ובמחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר: זה האמנתי בו מפני הקבלה, וזה האמנתי בו מפני ההרגשה, וזה האמנתי בו מפני הדעה. וכל מי שיאמין בדבר אחר, שאינו משלושת המינים האלו, עליו נאמר 'פתי יאמין לכל דבר'".


ועוד בהקדמה לפרק חלק בעניין שלוש הכתות.. ואם נייחס לו את האורגנון ("מילות ההגיון") שכתב בהיותו צעיר לימים אזי יש לך י"ד פרקים שלמים של לוגיקה צרופה המחייבת את האדם בכל אשר ישכיל (או שמא נאמר ישכיל ואז ילך).

ובאמת שרבו המקומות ואכמ"ל..