הגדודים העבריים
היו חמישה גדודים 1. גדוד נהגי הפרדות שהוקם ב-1915 ונלחם בגליפולי.זה לא היה גדוד קרבי אלא גדוד תובלה.ז´בוטינסקי לא הסכים לגדוד כזה,כי חשש שהוא לא יבא בעקבותיו הישגים.טרומפלדור חלק עליו וראה חשיבות מרובה בשבירת הדימוי היהודי והתנסות תחת אש.ואכן גבורתו של הגדוד בגליפולי סללה את הדרך לגדודים האחרים שהוקמו -1917 לאחר התנגדות עיקשת של המטה הכללי בקהיר,שהיה שבוי באגדת לורנס איש ערב ולא האמין ביכולתם הצבאית של היהודשים.היו מתנגדים גם בקרב היהודים שכן היהודים שחששו מתגובות הגרמנים והתורכים לגדודים עבריים במסגרת הצבא הבריטי. הסיבות להקמתם היו: 1.זכות הופעה בפני ועידת השלום בתום המלחמה ותביעה לא"י בזכות הלחימה היהודית 2.לא יתכן שאחרים ישפכו דם על כיבוש א"י והיהודים יעמדו מהצד דבר שיגרור תגובות אהטישמיותת. 3.התנסות צבאית של היהדוים ושבירת הדימוי של היהודי כמשתמט ופחדן 4.הגדודים העבריים,במסגרת הצבא הבריטי,יהוו את חיל הכיבוש שבחסותו יתפתח הישוב היהודי והא יגן עליו מפני הערבים הוקמו ארבעה גדודים-שני גדודים בבריטניה,שאחד מהמפקדים הזוטרים היה ז´בוטינסקי,גדוד אמריקאי בו היו יצחק בן צבי ובן גוריון והגדוד הארצישראלי שגוייס לאחר כיבוש חלקה הדרומי של א"י (עד ראש העין)ע"י הבריטים. שלושת הגדודים הראשונים השתתפו בקרב על מעברי הירדן ובמשימות סיור.הגדוד הארצישראלי לא השתתף בקרבות ועסק בתפקידי שמירה בא"י ובמצרים. הגדודים פורקו לאחר מאורעות 1920 כאשר ניסו הגדודים לעלות לעזור לתושבי ירושלים היהודים במאורעות.הבריטים פירקו את נישקם ולא אפשרו להם לצאת מהמחנה.רק ברחובות השתתפו כמה מחיילי הגדודים בהגנה.הבריטים לא היו מעוניינים שחיילים יהודים במסגרת הצבא הבריט יתערבו במאבק בין יהודים וערבים ופירקו את הגדודים.
