שלום לכם, שלום (ומה שלומכם היום)

Amalthea

New member
שלום לכם, שלום (ומה שלומכם היום)

או: הודעה ראשונה שלי וארוכה למדי בפורום. brace yourself
אז היי, קוראים לי סיון, בת 18, והרי פירוט המקרה: התלבטתי אם לשפוך את שעל ליבי פה או בפורומי התמיכה השונים, אבל החלטתי שהפסנתרנות יותר מהותית לפניה שלי מאשר היבבנות :) אז הנה אני פה! בכל אופן, אני עם קלידים מגיל 5, עם פסנתר מגיל 7, 10 ומשהו שנים, אחרי בגרות. עכשיו אני אחרי הבגרויות ולפני צבא, ומרגישה מאוד מבולבלת ואומללה בכל מה שקשור לנגינה בצל הדיכאון הכללי שמלווה את בני הנוער טרום גיוס, מה שאני אוהבת לכנות "תסמונת דיכאונות מלש"בית" (טוב נו המצאתי את זה כרגע), כלומר "אלוהים איך עברו כבר 18 שנה עוד מעט אני כבר בת 40 עם 2.4 ילדים". כל המסגרות נגמרו, כולל בית ספר, ומה שהיה יותר קורע לב בשבילי מסיום בי"ס היה סיום של הקונסרבטוריון ופרידה מהמורה שלי זה 10 שנים או מאז שאני זוכרת את עצמי, ומכיווון שאף פעם לא הייתי טובה בהצבת מסגרות לעצמי, אני לא מסוגלת כרגע לחזור לנגן בצורה יסודית ושיטתית. אז עד עכשיו הייתי בהכחשה של "חודשיים אני לא מנגנת כמו כל שנה בחופש הגדול" (כן, כמו שאתם רואים אני גם עצלנית בנוסף לכל) אבל ספטמבר מגיע והמסגרת להכחשה נשברת. ההורים שלי לוחצים עליי בקטע של "השקענו בך כ"כ הרבה, אל תפסיקי", לא שאני רוצה להפסיק... אבל אני פשוט לא יודעת איך ממשיכים לבד! איך אני אמורה ללמוד פוגות של באך לגמרי לבד, איך? שקלתי לעשות הסבה לנבל ולקחת שיעורים בנבל ובמקביל להמשיך קצת עם הפסנתר, רק שמורים לנבל נדירים למדי. שאלה לנגנים הבוגרים שבינינו - אתם לוקחים שיעורי פסנתר? מי שלא, איך אתם מסתדרים? דיברתי אתמול בלילה עם ידיד-פסנתרן שמאוד עזר לי לעבור משברון (תודה, יובל), אבל הבעיה המהותית נשארה כשהייתה. אז, למי הפתרונים? יש לכם מה להגיד לי בנידון?
 

[אורן]

New member
שלום גם לך!

אוקיי אז ככה. לפי דעתי למדת בשיטה שאולי לא כל כך טובה, כי היא לא מאפשרת לך ללמוד מנגינות לבד. כל מה שאת צריכה לעשות זה לנסות- נסי ללמוד מנגינות לבד. אם את צריכה עזרה אז את יכולה לבקש מהמורה שפשוט תעזור קצת אבל לא "תאכיל אותך בכפית". זה שאת לא מתאימה למסגרות... זו קצת בעיה, במיוחד אם את רוצה מורה. אז אם את מסתדרת בלי מורה, סבבה. אם את לא, תאלצי להתאמץ או להפסיק... אבל זו רק דעתי... אני לא מומחה.
 

Amalthea

New member
השיטה מקבילה לזו של ביה"ס

כולל החופשים... אם השיטה של ביה"ס זו שיטה טובה או לא, יש הרבה ויכוחים, ורוב הדעות אכן נוטות לדעה של *לא!* החלטי...
ואני מנסה - ובינתיים פשוט לא כ"כ הולך לי אבל אולי אני צריכה לנסות יותר ולכתוב פחות, הא?
 
הייתי בגילך לפני 9 שנים

ואז אמרו לי שבעצם החיים סובבים במחזוריות של 9 שנים. שהנחש שלי משיל את עורו בפעם השניה ושרק השנה הוא עומד להשיל את עצמו בפעם השלישית. לא יודע, לא מבין בזה. אבל אני זוכר שזאת היתה תקופה של חופש אמיתי בצל כבד של הגיוס. הדיכאון המלשבי שהפיק בין היתר קינה מוזיקלית אדירה התחלף לשממה הצבאית והמוות הקליני שלקח שנים לצאת ממנו. באמת, איך ההורים שלך מצפים שתנגני בצבא? טוב, לעניננו, מאוד קשה לשנות על רגל אחת התפתחות של אדם. אבל ננסה: תווים את בטוח יודעת לקרוא היטב - אז היכן הבעיה? את יודעת איך בנויה פוגה? אם לא, תקראי על הנושא ואם יש שאלות את מוזמנת. באופן כללי, אני לא חושב שצריך לנתח כל יצירה לפני שמנגנים אותה, אבל כן לדעת לעשות את זה, כדי שתוכלי לקלוט אותה באמת. הקטע של להפוך לעצמאי דורש הרבה לימוד אמיתי של הבנאדם, בלי קשר לתחושות שלו לגבי כמה הוא יודע, או כמה הוא צריך מישהו. בצד התחושות שמשתנות עם התקופות השונות בחיים, יש גם הבנות שממשיכות להתפתח תמיד ולעולם. בסה"כ אני יכול רק להגיד: ברוכה הבאה לעולם של הגדולים. זה לא אומר שלא יהיו לך עוד מורים שתלמדי מהם, אבל בבקשה, - גם לבד. נ.ב: זה בסדר גם לקחת פסק זמן ולהתעסק בדברים אחרים. ביחוד אם את בדיכאון שקשור לענין. אני בטוח שבסופו של דבר תחזרי לנגן.
 

Amalthea

New member
../images/Emo140.gif

קודם כל - תודה על רגע של צחוק משועשע והיסטרי לסירוגין... את תיאוריית הנחש אני מאמצת בשמחה. וכן, זה יכול להיות מרגיע (או עוד יותר מלחיץ, תלוי) להסתכל על הכל בפרספקטיבה יותר רחבה, אבל כבר עכשיו, אחרי חודשיים של כמעט ללא נגינה, אני מרגישה את האצבעות שלי מתאבנות, אז מה בעוד שנה?... אם כי המורה המקסים שלי אמר לי שמה שיש לי ישאר איתי תמיד (תראו אני כבר מתחילה לדמוע
) וזה כולל לא רק את הידע בתוים אלא גם סוג של רגש, מגע וגישה לפסנתר, אז אני מאמינה לו לחלוטין, ולו רק כי זה מרגיע לחשוב ככה. ורק אחרונה לגבי הניתוח של היצירה, מממ... איך אפשר להבין, לאהוב ולבצע בצורה הולמת יצירה בלי ניתוח בסיסי שלה, בלי להבין מה מתחיל מה ואיפה נגמר ולמה בעצם זה תקוע שם?
 

KAZATRA

New member
אחותי התאומה

אני בת 18 ואני חושבת שעוד שנה יהיה לי בדיוק אותו משבר. למדתי אצל מורה גרועה מלא זמן, ואז הפסקתי כי היא גרועה ורציתי ללמוד על נבל ובסוף הסתפקתי בגיטרה. אבל בכל אופן יש לי סבא וסבתא שגרים קרוב והם אוהבים מוסיקה, אז במקום ללכת לשיעור פסנתר פעם בשבוע אני הולכת אליהם פעם בשבוע ומנגנת. אז נכון שבצורה הזאת אני לא אתקדם אבל אני אתרגל. ואולי יום אחד ימכרו חוברות תווים במחיר זול ואז אני אקנה ואוכל להתקדם. ... ובנוגע לנבל, נכון שזה כלי מושלם?!
 

Amalthea

New member
אם היא היתה

מורה גרועה, אז למה מלא זמן?
ניסיתי גיטרה, אבל ברגע שהתייאשתי מהכאבים בכריות של האצבעות הפסקתי (
. אבל אני חוזרת ולומדת מדי פעם קצת, כי עם איזה כלי יותר קל ונוח להתיישב ליד המדורה ולשיר עם כולם... אולי אקורדיון, אה?
) והנבל...
אהה... ללא ספק כלי מקסים. לא נפוץ במיוחד, עם זאת... ותמשיכי ללכת לסבים שלך! נראה לי ממש כיף... אפילו יותר משיעורים. אמא שלי מנגנת בחליל צד (ואח שלי בגיטרה) אבל בכ"ז היא כמעט לא מנגנת איתי... או בכלל
.
 

ענבל מ

New member
גם אני במצב שלך.

ועוד לא ממש החלטתי מה לעשות... הקטע הוא שלי יש מורה פרטית, אז זה קצת מקל (אני תמיד יכולה לחזור ללמוד אצלה). מה שכן- החלטתי לדחות את ההחלטה עד אחרי החגים. היה לי רסיטל בסוף יולי, אז החופש שלי קצת "התקצר". אין לי ממש מה לייעץ לך, אבל שיהיה לך המון המון בהצלחה, ושתדעי לך שגם אני כמעט באותה הסירה
את לא לבד. ענבל
 

Amalthea

New member
מי שהמציא את המשפט

"צרת רבים נחמת טפשים", צריך להרביץ לו!
אז שיהיה לשתינו וכל מי שבמצבנו בהצלחה...
 
למעלה