שלום לכם

פלאפאל

New member
שלום לכם ../images/Emo13.gif

(רק רציתי להגיד שממש שיעשעתי את עצמי: רציתי לכתוב "היו שלום ותודה על הדגים", ורק אחרי שנייה קלטתי את הטיפשות שבזה
בכל מקרה, המשפט הזה היה ונשאר משפט ה"שלום" האהוב עליי, והנה הוא: היו שלום, ותודה על הדגים!) אני טל, בת עוד-מעט-16 מירושלים, ומסתבר שאני "ממעיטה באכילת חיות", אם ככה אתם קוראים לזה
ואני כל כך שמחה לראות שנפתח פורום כזה, הוא מתאים לקבוצה לא קטנה של גולשים ועונה על צרכים שמתפספסים ב-301 (בלי לגרוע מכבוד הפורום, הוא לא מתאים ל"ממעיטים באכילת חיות" בכלל, וגם לנו צריך להיות מקום). אם כל אחד מספר משהו מעצבן שקורה לו, גם אני אספר: סבא שלי והחברה שלו (סבתא נפטרה והיא בת הזוג שלו) הם אנשים מאוד לא צעירים ומאוד לא נפתחים לרעיונות לא "מקובלים". זה לא מתבטא רק בהתעלמות מוחלטת מצמחונות של כמה מבני המשפחה, אלה מעוד הרבה מאוד דברים: בעיות עם הבת הלסבית, אי הבנות עם הבן הדתי ועוד. בכל מקרה, בל"ג בעומר הם החליטו לקחת את משפחתי למסעדה חדשה שהם הכירה: סטקיית הגשר
כמובן שסרבתי לבוא, אבל ההורים החליטו שזה יעליב את סבא ולא הרשו לי. אוף, שרק יהיו לי 18 כבר! בכל מקרה, הלכתי, הזדעזעתי ממה שאנשים מסוגלים לאכול, וניקרתי קצת עלי גפן ממולאים. היה נורא, ואמרתי לסבא שמאוד לא נהנתי ואני לא מסוגלת לאכול בסטקייה. השבוע, הם שוב הזמינו אותנו לארוחת-שבת. אבא שלי שומר כשרות, ובכל זאת הם החליטו לעשות מרק חלבי וארוחה בשרית
כשאמרנו להם שאני לא אוכל בשר ואבא לא יאכל את המרק, הם אמרו "לא, מותר לאכול בשר אחרי חלב, זה כן כשר", וסרבו לקבל כל טענה אחרת. שוב אסור לא להבריז מהארוחה הגועלית, ואני אצטרך לשבת כל הערב ליד חברתו של סבא שלי ולסרב שוב ושוב לאוכל שהיא מציעה לי. אבל יהיה בסדר, אני עומדת לאכול הרבה מאוד בבית לפני
זהו. יש איזושהי דרך להסביר להם שאני לא אוהבת לשבת ליד שולחן מלא בארוחה בשרית? בנתיים לא מצאתי שום רעיון טוב.
 

sole te amo

New member
היי טל ../images/Emo9.gif

זו באמת בעיה מעיקה
הפתרון הכי טוב הוא להשלים עם מה שיש
, ככה אני חושבת לפחות. את לא תצליחי לצמחן את המשפחה, או לשנות את דרך המחשבה של סבא שלך, אז במקום לסבול את צריכה פשוט להתעלם. להתעלם ממה שהולך על השולחן, להתעלם מהאנשים שאוכלים. תמיד תזכרי שאת זאת האכפתית מביניהם, ושמוכנה להתפשר בשביל המשפחה שלך. אני בטוחה שאחרי שהם יראו שוב ושוב שאת לא אוכלת כלום, הם כבר יסיקו את המסקנות בעצמם. הדרך השניה לפתור את זה היא באמת להתנגד. להגיד "אני לא הולכת וזהו, רק תנסו לשכנע אותי..."
. אני בכל אופן חושבת שזה מיותר, ככה רק יתנגדו לך יותר... בהצלחה
 

Shablup

New member
היי לך..

קודם כל,לדעתי זה לא משנה בת כמה תהיי,כי ההורים שלך לא יתנו לך לעשות מה שתרצי כשתגיעי לגיל 18,לפחות לפי החוקים של אמא שלי, היא הקובעת כל עוד אני גרה בבית.. בנוגע לארוחות עם סבך,פשוט תאכלי בבית,ושם תנסי לאכול מהדברים שכמעט תמיד יש-סלט ירקות,אורז,וכו'. אם גם דברים כאלה אין,פשוט תשתי הרבה =P אצלי קורה דבר אחר:כמעט כל ראש השנה ופסח אנחנו אוכלים אצל דודה שלי(ביחד עם ילדיה,החתנים והכלות). כל פעם היא מציעה לי בשר,וכל פעם אני מזכירה לה שאני צמחונית. ואז, -כל- הנוכחים מפתחים דיון על צמחונות,ועל למה זה רע.. "מה,ולעגבניה לא כואב?!"(לדעתי כן אבל אני לא יכולה לחיות בלי אוכל) "וואי מוריה,העוף הזה טעייים(תוך כדי שמנופפים לידי בחתיכת עוף עסיסי)"("אני שמחה,תהנה!"). בכל אופן,שבת שלום ובהצלחה!
 

פלאפאל

New member
אני לא צריכה דודה בשביל זה ../images/Emo6.gif

החברה של סבא שלי מנסה לדחוף לי אוכל לצלחת גם כשאוכלים בבית שלי. היא פשוט דוחפת ודוחפת. לא בשר, כל דבר שעובר לידה במקרה. זה נראה משהו כזה: *לזניה תמימה נחה על השולחן, לא יודעת מה מצפה לה* *חברה רואה לזניה* "לזניה!! איזו לזניה טעימה ומזינה! מי רוצה לזניה?? לשים לך לזניה?? אתה רוצה שתי חתיכות?? זה מאוד טעים!! כולם לקחת לזניה!!!" אני לא רוצה לדמיין בכלל איך זה נראה כשהיא בבית שלה
אני אנסה לא לאכול שם בכלל ולהשאיר צלחת נקייה לחלוטין, כדי שיראו כמה אני לא יכולה לאכול כשדג בוהה בי בזמן שמישהו פותח את הצלעות שלו. זה לא ממש נכון, אבל שיהיו להם קצת נקיפות מצפון, לא יזיק ^^
 

אישעם

New member
../images/Emo45.gif אבל להתנתק מהמשפחה זו לא שיטה

ואהבתי מאוד את הפתיח הכנה שכתבת. תשמעי, אישית אני בגיל עצמאי ומתאפשר לי לדרוש כבוד כשאני בא לארוחות או לפחות שיגידו לי מראש שאין לי מה לאכול שם. בפעם האחרונה הבאתי איתי אוכל מהבית, אפילו הסלטים שהיו שם היו עם חלקי בע"ח. כך שאם את עדין לא עצמאית אז להתנגד למשפחה זה צעד שיסבך אותך סתם. אני ממליץ לך לאכול בבית ולא לבנות על זה שיהיה לך שם אפילו מה לאכול, אבל אולי תוכלי לכבד אותם באכילת סלט כלשהו, בארוחה. אולי תכלי להגיד שאת רגישה למראה של דם (סטייקים) ושאפילו בשר מזכיר לך דם. תאכלי שם סלט ותנסי למצא תעסוקת מישנה בזמן הארוחה. אולי לצאת עם הכלב או שיחה בפון, בעדינות אבל, שלא יעלבו.
 

פלאפאל

New member
זה ממש לא עניין של לדרוש כבוד.

המשפחה שלי דווקא נורא מקבלת את זה שאני לא אוכלת בשר. הם קונים לי טופו בלי שאני מבקשת מהם ובכלל לא מעירים הערות על צמחונות (מדי פעם, כשאני כן אוכלת דגים או משהו, אמא נורא צוחקת, אבל זו זכותה. ממילא היא זו שקונה את הדג בשבילי). הבעיה היא שהם פשוט לא מצליחים להבין שאפילו אם אני לא אוכלת בשר, הוא מפריע לי אם כל הארוחה בשרית וכל השולחן מסתכל עליי (כן, הם מהסוג שמשאירים דגים שלמים, תרנגולות לא חתוכות וכל השאר...) אני חושבת שאדבר בפלאפון, זה רעיון נחמד
תודה!
 

אלוניס

New member
הבעיה של הורים וסבים

היא שקשה להם להפריד בין מה שנראה גחמת ילדות/נעורים שתעבור לעיתים ובין אידיאלוגיה שנשארת לצמיתות. אני למשל עד היום נגעלת עד בחילה מחלמון ביצה בכל צורה - ביצת עין, בביצה קשה. פשוט לא מסוגלת. בחביתה מעורבלת היטב - בסדר. אחרת - לא. המבחן עבור הרבה הורים לראות אם הילד עושה "קונצים" רק בבית - זה באמת לבוא לבקר אצל חברים או קרובים ולהציע לו את מה שבבית הוא לא אוהב. כי אולי סבתא מתבלת אחרת וכו'. גפילטע פיש של אימא שלי זה אסון אבל של חברה של אחותי היה מעולה. ובכל זאת ברוב הפעמים שיציעו לי אני אמנע ליתר ביטחון... יש דברים שעוברים עם הגיל ויש שלא. יש אנשים שלא נוגעים בירקות. או פוצחים בצמחונות בשביל הדיאטה או כדי להיות הילד המיוחד בבית. אימא שלי הייתה מיואשת מאחותי הגדולה וממש יצאה מגדרה להכין לה אוכל צמחוני. מתי היא נשברה? כשהיא ראתה את אחותי עם פיתה מלאה בשר במנגל. "ומה זה" היא שאלה אותה. "זה טעים" ענתה אחותי וזה היה סוף המאמצים של אימא שלי. ולסיכום - אני יכולה להבין הורים שמדי פעם בודקים אם ה"שיגעון" התורן עבר. אבל ברגע שזה לא שיגעון אלא הרגל ואף אידאולוגיה, כל התכחשות לו היא עלבון. אפשר לנסות לדבר, אפשר להתעלם ולאכול קודם בבית, ואפשר להגיד מראש כדי שיכינו משהו ואם לא מכינים - ללמוד ובפעם הבאה להביא בשביל עצמך משהו בכמות שמאפשרת לכולם להתכבד. חיים מאושרים לכולם!
 

OoמיכלoO

New member
תראי זה קצת מבאס...

אבל דבר ראשון לא צריך לסרב להכל... תמיד יש תוספות בכל ארוחה לא? וזה מה שטעים באמת... ולבשר אומרים פשוט לא כאילו אולי אני לא מבינה את זה כי לי אפעם לא עשו עם זה בעיות... אבל לאט לאט אני מאמינה שהם יתרגלו
 

ailag

New member
תתרגלי לזה..

אפשר לנסות להסביר, אבל במקביל תתרגלי לזה, כי זה כל הזמן קורה. עם חברים גם תלכי למקומות שאוכלים בהם בשר, גם אם לא סטקייה - בהרבה מאוד מסעדות רוב האוכל בשרי. ואז הם גם ירימו גבה בגלל שיש לך מבחר כזה קטן בתפריט. עם אנשים מבוגרים יחסית, תהיה לך בעיית חוסר ההבנה (את בטוחה שאת לא רוצה לאכול מהעוף? הוא מאוד טעים) (כן, אני בטוחה, זה לא בגלל הטעם..) עם אנשים צעירים יותר יהיו ויכוחים, בדרך כלל תבניתיים. "לא תוכלי ככה להציל את העולם, זה חסר טעם" "אבל לפי הטבע אנחנו קרניבורים" "ומה אם תגלי שגם צמחים מרגישים" וכאלה. זה בא עם הצמחונות. שוב, את יכולה לנסות להתמודד עם זה אבל את צריכה במידה מסוימת להתרגל לזה, להניד בראשך ולחזור לעלי הגפן שלך. בלי להתלונן על המבחר, כי זה רק יגרום להם להציק לך יותר.
 
למעלה