שלום לכם../images/Emo140.gif
אתמול נכנסתי לראשונה לפורום שלכם ונדמה כי מצאתי בו בית. בחודש הבא אני בת 31 ואני גם מובטלת. עבדתי בחברת הייטק כמתאמת הדרכה במשך 3.5 והרגשתי על גג האולימפוס. זה היה בזמן הבועה, השמנת. עשיתי תפקיד לוגיסטי מורכב, פגשתי אנשים מכל העולם ונהניתי עד מאוד. אולם בשלב מסוים, הרגשתי שמיציתי את עצמי ונורא רציתי להמשיך ללמוד. עזבתי את העבודה ונרשמתי ל"משרה מלאה " ללימודי תואר שני, הסבה לתקשורת. באותו זמן יכולתי להרשות לעצי כלכלית לא לעבוד והייתי בטוחה שאמצא עבודה במיידית, לכשארצה. פתאום, החלה הצלילה הגדולה של עולם ההיי טק, ואני, כמו רבים אחרים, מצאתי את עצמי חסרת יכולת להיכנס שוב למעגל העבודה. המשכתי ללמוד ואפילו עשיתי התמחות בתחום התקשורת במשך 3 חודשים במסגרת לימודיי. כרגע אני מחפשת עבודה. בחיפושיי אחרי מקום עבודה אני מרגישה ש: או שכישוריי הם מעבר למשרה המתבקשת או שאין לי כלל ניסיון לתפקיד חדש שאני חפצה בו. הרי יש כל כך הרבה אנשים בחוץ שהם בעלי כישורים למשרות שאני חפצה בהם.(למשל להתחיל במחלקת מרקום, או להתחיל כתקציבאית מתחילה במשרד יחסי ציבור או פרסום). וזה מצב מאוד מתסכל. אפילו התראיינתי למשרת מזכירת מנכ"ל בתפקיד זמני - להחליף את הנוכחית אשר יוצאת לחופשת לידה. אולם אחרי חודש וחצי קיבלתי תשובה שלילית. אני- שהרגשתי על גג העולם, שכולם תפסו ממני כעובדת מסורה ומעולה, עם מכתבי המלצה מצויינים מכל מקום עבודה שהייתי בו- מרגישה חסרת ערך. מה יהיה? איך יוצאים מהתסכול? מלקום בבוקר ואין מה לעשות חוץ מלשבת שעות מול האינטרנט ולחפש עבודה? דרך אגב, מאוד נהניתי לקרוא את סיפורה של האמא, לא זוכרת את שמה אשר סיפרה מה תקופת האבטלה עשתה לה ולמשפחתה. ותודה נוספת לנתי, שנתן לי עוד מספר אתרים לחפש בהם עבודה. זנזיבר- בחורה עם הרבה אנרגיות שמרגישה עכשיו כאילו לקחו ממנה את כל האוויר. אימייל [email protected]
אתמול נכנסתי לראשונה לפורום שלכם ונדמה כי מצאתי בו בית. בחודש הבא אני בת 31 ואני גם מובטלת. עבדתי בחברת הייטק כמתאמת הדרכה במשך 3.5 והרגשתי על גג האולימפוס. זה היה בזמן הבועה, השמנת. עשיתי תפקיד לוגיסטי מורכב, פגשתי אנשים מכל העולם ונהניתי עד מאוד. אולם בשלב מסוים, הרגשתי שמיציתי את עצמי ונורא רציתי להמשיך ללמוד. עזבתי את העבודה ונרשמתי ל"משרה מלאה " ללימודי תואר שני, הסבה לתקשורת. באותו זמן יכולתי להרשות לעצי כלכלית לא לעבוד והייתי בטוחה שאמצא עבודה במיידית, לכשארצה. פתאום, החלה הצלילה הגדולה של עולם ההיי טק, ואני, כמו רבים אחרים, מצאתי את עצמי חסרת יכולת להיכנס שוב למעגל העבודה. המשכתי ללמוד ואפילו עשיתי התמחות בתחום התקשורת במשך 3 חודשים במסגרת לימודיי. כרגע אני מחפשת עבודה. בחיפושיי אחרי מקום עבודה אני מרגישה ש: או שכישוריי הם מעבר למשרה המתבקשת או שאין לי כלל ניסיון לתפקיד חדש שאני חפצה בו. הרי יש כל כך הרבה אנשים בחוץ שהם בעלי כישורים למשרות שאני חפצה בהם.(למשל להתחיל במחלקת מרקום, או להתחיל כתקציבאית מתחילה במשרד יחסי ציבור או פרסום). וזה מצב מאוד מתסכל. אפילו התראיינתי למשרת מזכירת מנכ"ל בתפקיד זמני - להחליף את הנוכחית אשר יוצאת לחופשת לידה. אולם אחרי חודש וחצי קיבלתי תשובה שלילית. אני- שהרגשתי על גג העולם, שכולם תפסו ממני כעובדת מסורה ומעולה, עם מכתבי המלצה מצויינים מכל מקום עבודה שהייתי בו- מרגישה חסרת ערך. מה יהיה? איך יוצאים מהתסכול? מלקום בבוקר ואין מה לעשות חוץ מלשבת שעות מול האינטרנט ולחפש עבודה? דרך אגב, מאוד נהניתי לקרוא את סיפורה של האמא, לא זוכרת את שמה אשר סיפרה מה תקופת האבטלה עשתה לה ולמשפחתה. ותודה נוספת לנתי, שנתן לי עוד מספר אתרים לחפש בהם עבודה. זנזיבר- בחורה עם הרבה אנרגיות שמרגישה עכשיו כאילו לקחו ממנה את כל האוויר. אימייל [email protected]
