אליס בארץ הדמעות
New member
שלום לכם ../images/Emo70.gif ../images/Emo28.gif
אממ.. כמו שאתם יודעים או שלא.. אני מתגייסת יום רביעי הזה אז סתם התחשק לי לבוא ולהגיד שלום.. (אני לא אמסור דש"ים שקטי לא תתחרפן..
) אני רק אמסור חיבוק ענק למי שרוצה..
ואממ.. אתם יודעים שאני כותבת, אז כתבתי קטע קצר אתם מוזמנים לקרוא אם בא לכם..
הכל פוזה היא שמה עיפרון אדום בעיניים, פעם שאלתי אותה למה. היא רוצה שאמא תחשוב שהיא מעשנת, היא רוצה שההוא מכיתה י"ב יחשוב שהיא בוכה והוא יבוא לנחם אותה. אני יושב אצלה בחדר הקטן, על המיטה הזוגית שתופסת כמעט את כל החדר. היא מתפשטת מולי, זה לא מפריעה לה. מחליפה בגדים כמו זיקית. היא אומרת שהשמלה הזו עושה אותה שמנה. ואני, אני מביט על החזה שלה בפליאה. עגול כזה ולפתע באמצע הפיטמות שלה מזדקרות מקור. אני אומר לה שהיא יפה גם בלי כל השחור הזה, היא מביטה עליי מצחקקת ואומרת לי שאני סתם תמים. אולי אני תמים, אבל אני אוהב אותה. אני אוהב שהיא באה אליי ומספרת לי על אמא שלה ועל אבא. אולי זו רק פוזה, אולי היא לא באמת מסכנה. אולי החיים שלה הרבה יותר יפים ממה שהיא עושה מהם. אבל אני עדיין אוהב אותה. אבל אני לא מהליגה שלה. אני קטן ממנה, אני תמים. והיא היא בסך הכל פוזה. אבל אני אוהב אותה. עוד מעט היא מתגייסת. היא עוד לא יודעת מה היא תעשה. אבל היא גילתה לי שהיא שכבה עם הבוחן ההוא ללהקה הצבאית. בטח יתנו לה להיות זמרת. יש לה קול מדהים, צלול כזה, דק, עדין. אני אתגעגע אליה, כמה שאתגעגע. אני אתגעגע לשחור בעיניים שלה, לשיחות על החבר המבוגר, לחיבוקים שהיא דורשת, לסיפורים על האונס, המכות. אבל הכי הרבה אני אתגעגע לפוזה שלה.
אממ.. כמו שאתם יודעים או שלא.. אני מתגייסת יום רביעי הזה אז סתם התחשק לי לבוא ולהגיד שלום.. (אני לא אמסור דש"ים שקטי לא תתחרפן..
