coffe to go1
New member
שלום לכם
נעלמתי לתקופה אבל זה לא אומר שלא התגעגעתי .. עברה עליי ועדיין עוברת תקופה מאד מאד קשה, הבריאות של הבן שלי במצב לא טוב , אני מעדיפה לא לפרט כרגע, אני עייפה, אני עצובה, אני מותשת, אני דואגת, אני כועסת, אני מרגישה חסרת אונים , אני מרגישה לבד בצורה שלא תתואר, לבד ובודדה מכל הבחינות האפשריות, אני מנסה להחזיק מעמד ולתפקד, אני מנסה לחייך אבל לא מצליחה, מקודם הילדים רצו לאכול והתחילו לצרוח ולריב בינהם ואני ביקשתי מהם כמה פעמים בשקט שיהיו סבלניים ושאני מכינה והם המשיכו לצווח ולצווח ( לפחות אחד מהם) ואני פשוט נשברתי , התחלתי לצרוח עליהם בחזרה ובתוך כל זה פשוט התחלתי לבכות מולם, הם בחיים לא ראו אותי במצב כזה, בטח שלא בוכה ככה, ראיתי את הבהלה בעיניים שלהם ואני חשבתי לעצמי איזו מין אמא חרא אני.. אני צריכה להיות חזקה בשבילם ולתת להם את הביטחון שהכל יהיה בסדר ואני ככה נשברת מולם. בכל אופן היה לי שנייה וחצי לעצמי אז רק רציתי לפרוק קצת. ביי
נעלמתי לתקופה אבל זה לא אומר שלא התגעגעתי .. עברה עליי ועדיין עוברת תקופה מאד מאד קשה, הבריאות של הבן שלי במצב לא טוב , אני מעדיפה לא לפרט כרגע, אני עייפה, אני עצובה, אני מותשת, אני דואגת, אני כועסת, אני מרגישה חסרת אונים , אני מרגישה לבד בצורה שלא תתואר, לבד ובודדה מכל הבחינות האפשריות, אני מנסה להחזיק מעמד ולתפקד, אני מנסה לחייך אבל לא מצליחה, מקודם הילדים רצו לאכול והתחילו לצרוח ולריב בינהם ואני ביקשתי מהם כמה פעמים בשקט שיהיו סבלניים ושאני מכינה והם המשיכו לצווח ולצווח ( לפחות אחד מהם) ואני פשוט נשברתי , התחלתי לצרוח עליהם בחזרה ובתוך כל זה פשוט התחלתי לבכות מולם, הם בחיים לא ראו אותי במצב כזה, בטח שלא בוכה ככה, ראיתי את הבהלה בעיניים שלהם ואני חשבתי לעצמי איזו מין אמא חרא אני.. אני צריכה להיות חזקה בשבילם ולתת להם את הביטחון שהכל יהיה בסדר ואני ככה נשברת מולם. בכל אופן היה לי שנייה וחצי לעצמי אז רק רציתי לפרוק קצת. ביי
