שלום לכם
אני ובעלי התגוררנו בחו"ל 3 שנים
שנה בארה"ב ושנתיים באוסטריה (ברציפות)
בהריון הראשון שלי בחודש 7 החלטנו לחזור לארץ, המשפחה מאוד לחצה...נכד וכו' ואנחנו החלטנו שעדיף לנו להתמקצע יותר בארץ כי לימודים בגרמנית קשים יותר וארוכים יותר.
היום עם 3 ילדים בארץ , עדיין יש איזשהי הסתכלות לגבי מעבר נוסף בחיים שלנו לחו"ל... עדיפות לקנדה.
האמת , שהגעתי למסקנה שיש ישראלים שמאוד אוהבים את ישראל ולא יכולים בלעדי משפחה וחברים (וגם אני ככה) וחוזרים עם כל היתרונות והחסרונות של המדינה
יש אנשים שמשפחה לא ממש חשובה להם ולכן הם מתבססים בחו"ל (לתמיד)
ויש אנשים כמוני שהמשפחה חשובה מאוד, המדינה פחות, לא אכליל אבל האנשים פה ממש חצופים, לא כולם נעימים, הכל פה עובד בצורה לקויה, מדינה מושחתת מבחינתי. והכל מאוד מאוד יקר ביחס לחו"ל.
מעבר לכך שהמדינה קטנה ואין יותר מידי לאן לנסוע.... כל המקומות חוזרים על עצמם (פעם טיול מטעם ביה"ס, פעם מטעם המשפחה באיזה חג/סופ"ש/ פעם עם החבר/ פעם עם הבעל/ פעם עם הילדים) הכל פקוק בצורה מזוויעה ומייאשת...
אני אישית לא מתחברת למדינה ולכן , למרות שהיו מטרות של לחזור ולהשתקע בארץ, דווקא היום עם ילדים בתמונה והמון רצון שיהיו להם חיים טובים, מלאים, מוצלחים ולא לחוצים, הייתי רוצה להעניק להם במקום אחר..
ואחרי ששפכתי את הלב, אני כאן לשאלה שיש, בתובנות של תושב חוזר (כן הוצאנו תעודה) ובתובנות של אחת שחיה פעם בחו"ל...
בהצלחה לכל החוזרים, לכל העוזבים ולמי שבאמצע!
אני ובעלי התגוררנו בחו"ל 3 שנים
שנה בארה"ב ושנתיים באוסטריה (ברציפות)
בהריון הראשון שלי בחודש 7 החלטנו לחזור לארץ, המשפחה מאוד לחצה...נכד וכו' ואנחנו החלטנו שעדיף לנו להתמקצע יותר בארץ כי לימודים בגרמנית קשים יותר וארוכים יותר.
היום עם 3 ילדים בארץ , עדיין יש איזשהי הסתכלות לגבי מעבר נוסף בחיים שלנו לחו"ל... עדיפות לקנדה.
האמת , שהגעתי למסקנה שיש ישראלים שמאוד אוהבים את ישראל ולא יכולים בלעדי משפחה וחברים (וגם אני ככה) וחוזרים עם כל היתרונות והחסרונות של המדינה
יש אנשים שמשפחה לא ממש חשובה להם ולכן הם מתבססים בחו"ל (לתמיד)
ויש אנשים כמוני שהמשפחה חשובה מאוד, המדינה פחות, לא אכליל אבל האנשים פה ממש חצופים, לא כולם נעימים, הכל פה עובד בצורה לקויה, מדינה מושחתת מבחינתי. והכל מאוד מאוד יקר ביחס לחו"ל.
מעבר לכך שהמדינה קטנה ואין יותר מידי לאן לנסוע.... כל המקומות חוזרים על עצמם (פעם טיול מטעם ביה"ס, פעם מטעם המשפחה באיזה חג/סופ"ש/ פעם עם החבר/ פעם עם הבעל/ פעם עם הילדים) הכל פקוק בצורה מזוויעה ומייאשת...
אני אישית לא מתחברת למדינה ולכן , למרות שהיו מטרות של לחזור ולהשתקע בארץ, דווקא היום עם ילדים בתמונה והמון רצון שיהיו להם חיים טובים, מלאים, מוצלחים ולא לחוצים, הייתי רוצה להעניק להם במקום אחר..
ואחרי ששפכתי את הלב, אני כאן לשאלה שיש, בתובנות של תושב חוזר (כן הוצאנו תעודה) ובתובנות של אחת שחיה פעם בחו"ל...
בהצלחה לכל החוזרים, לכל העוזבים ולמי שבאמצע!