שלום לכם...

[שזיף מטורלל]

שלום לכם...

היי, אני רז בת 13, אתמול אמא שלי אמרה לי שגילו אצלה תאים סרטניים ושיש מה לעשות ואין לי מה לדאוג ובאמת שלא דאגתי והיום שהיא חזרה מעוד כל מיני בדיקות היא סיפרה לאחותה לי ולאחותי שהיא לא תעבוד והולך לנשוך לה שיער על כל מיני תופעות לוואי... זה הלחיץ אותי... למעשה היא סיפרה לנו את זה לפני חמש דקות אמרתי שאני הולכת להתרחץ והתחלתי לבכות... אני לא יודעת אם בכלל יש לי ממה להיות לחוצה אבל עדין... מקודם רק אני והיא נשארנו "שפויות" אבל עכשיו אני ממש ממש הסטרית... אני מלא פעמים התעצבנתי עלייה ואמרתי מאחורי הגב שלה שאני מקווה שתמות.. (גיל הטיפש עשרה-לכו תבינו..) ועכשיו אני ממש מפחדת שזה באשמתי... כמה שזה נשמע אידיוטי... אני מרגישה כ"כ חרא שאמרתי את זה...!!! ועכשיו השאלה שלי...יש לי בכלל ממה לפחד?

 

[נאן]

../images/Emo24.gifשלום לרז מהבת של נאן

שלום לך רז מותר לך לפחד גם אנחנו פחדנו מאוד כשאמא סיפרה לנו על התאים הלא טובים היא עדנה את זה ובאותם מילים שלך השתמשתי כדי להבין אולי קללה או התנהגות מסוימת בזכותם הביאו את הסרטן על אמא שלי. מי שהסביר לנו הכי טוב היה הרופא ילדים שלנו כי מבוגרים זה עם שלא תמיד מספר את כל האמת. ובקשנו מישהו שלא ירמה והכי טבעי היה מי שאנחנו מאמינים בו לא בן משפחה ולא חבר אלא הרופא שלנו כי הוא מציל אותנו כל פעם מבדיקות וכאבים.ותמיד נותן לי למרות האסטמה לצאת לטיולים גם אם אמא לא מרשה ומפחדת ונכנסנו אליו לבד לבד בלי אמא או אחות רק אני ואחותי הקטנה. זה היה קשה לשמוע אבלהבנו שיש מחלות כרוניות שאין להם תרופה ולסרטן יש סיכויים טובים להתרפא. אחותי הקטנה שאלה ומי מבטיח לנו שאמא תתרפא. והרופא ענה אף אחד אין 100 אחו אף פעם. צריך לקוות. ואם המילים האלו יצאנו המומות ומחובקות . הפחד קיים גם היום עברה בדיוק שנה מאז ואני קוראת בשקט כל מילה שכתובה כאן. ומקבלת חיזוקים וככה אני יודעת מה עובר עדין על אמא שלי. שחושבת שהיא עדין שוונצנגר בצורת בת. אני כבר אחטוף על הראש שהעזתי לכתוב כאן. אני רוצה לשלוח לך הרבה הרבה כח זה תקופה קשה והיא תעבור. והלואי שיכולתי גם אני עדין להפסיק לפחד מלאבד את אמא שלי. אנחנו בני טיפש עשרה ויענו לא מבינים אבל מבינים יותר טוב מהגדולים. ולא חשוב מה אמרת או עשית.זה לא בגללך או בגלל אחותך. שיהיה לכם הרבה כח וסבלנות הבת של נאן- אילתי אני בת 16 כמעט ואחותי בת 12

 

[אביתר27]

לרז - ../images/Emo24.gif

כל מה שאמרת וחשבת לא גרמו לזה לקרות תזכרי את זה ותגידי לעצמך את זה שוב ושוב. מה שהיה היה, עכשיו מצב חדש ואמא שלך תצטרך את כל התמיכה והאהבה של כל מי שסביב וגם את תוכלי לעזור לה בהמון המון דרכים תני לה זמן איתך, (אבל תני לה גם להיות לבד כשתרצה), את יכולה להכין לה מתנות וצ'ופרים קטנים לאחרי טיפול, לעזור קצת בבית מה שאת יכולה, והכי חשוב יהיה לה שאת תמשיכי להיות שמחה ומאושרת. זה טבעי שאת דואגת ובטח גם לה יש פחדים, אבל זה בטח יחזק אותה לדעת שאת בסדר. הנשירה זה מטיפולים כימותרפיים זה צומח בחזרה אחרי שגומרים טיפולים. זה אולי מרתיע אבל זה ממש לא נורא. (ויש הרבה כובעים יפים היום שאפשר לשים אולי תקני לה כובע?)חוץ מזה שזה לא נושר מיד אלא רק אחרי כמה שבועות ולא לכולם זה נושר ולפעמים לא כל השיער נושר אלא רק מתדלדל אצל כל אחד זה שונה. מאחל לאמא שלך שתזכה לבריאות ולרפואה שלמה ושיהיה לך הרבה כח וחיוכים בשבילה

 

[שזיף מטורלל]

תודה אנשים!!!../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif

אתם ממש הרגעתם אותי!!! תודה תודה תודה!!!