דעתי היא כזאת
א. אני לא חושבת שהמדינה צריכה לעודד ילודה. ילודה מרובה היא מאפיין של מדינות עולם שלישי, ואחד הגורמים העיקריים לכך שהן נשארות מדינות עולם שלישי. גם במדינות מתקדמות או "מתפתחות" כמו ישראל קל לראות שהמגזרים מרובי הילודה הם המגזרים העניים והנחשלים יותר. (לגבי הטיעון הדמוגרפי, תסלחו לי רגע על הצרפתית: קשקוש בתחת. לא ארחיב כי זה לא פורום פוליטיקה, ואם אני אתחיל לפרט אז זה יקח לי 3 עמודים.) ב. אבל אני כן חושבת שצריך לתת הקלות להורים במקומות עבודה, מסיבות פמיניסטיות. זאת פשוט אפליה מתקנת. במצב שדורשים מכולם לעבוד אותן שעות בשביל אותה משכורת, אין לאמהות שום סיכוי להתחרות בלא-אמהות (נשים או גברים), והתוצאה היא שנשים מחויבות לבחור בין אמהות לבין קריירה, בעוד שגברים יכולים להנות מכל העולמות. (שלא לדבר על אמהות חד-הוריות, שפשוט לא יכולות להתפרנס בכלל). התשלום הוא לא על זה שהיא הביאה ילדים, אלא כדי שיהיה לה את החופש גם להביא ילדים וגם להתפרנס בכבוד. בדיוק כמו שאסור לפטר אישה בהריון. המדינה מכירה, ובצדק, בכך שעול הלידה וגידול הילדים יוצר מצב לא שיוויוני לרעת הנשים בשוק התחרותי, ולכן עושה (לא מספיק) לצמצום הפער. כמובן שבכך שההקלות ניתנות לאמהות כן ולאבות לא יש הנצחה של חוסר השיוויון, והן צריכות להנתן, לפחות חלקית, גם לגברים, כדי לעודד אפשרויות של האב להשתתף בגידול (או אפילו להיות המגדל העיקרי).