שלום לכם...

שלום לכם...

אני חדשה כאן ודי רציתי להתייעץ בכם למטרה כלשהי... אני בת 18, נמצאת לקראת גיוס (עוד 4 חודשים), לקראת סיום התיכון מצאתי עבודה, ואח"כ אחת נוספת (אני אדם שאוהב לעבוד..) שבה אני נמצאת כעת. כאשר סיימתי ללמוד התכנון היה לגשת לפסיכומטרי שיהיה בדצמבר (מה שיהפוף את זה לפסיכומטרי ה3 שלי) על מנת לנסות להתקבל לעתודה. אני אישית ירדתי מהעניין כי זה דרש ממני ללמוד לבד שוב ללא קורס ופשוט לא הייתה לי המוטיבציה. בנוסף לכך, בתקופה האחרונה עברתי פרידה דיי קשה מחבר אחרי שנה וגם זה לא נגמר יפה כל כך. עכשיו לבעיה... אמא שלי דיי יושבת לי על הורידים למה אני לא עושה עם עצמי שום דבר, למה אני לא לומדת, למה אני רוצה לעזוב את העבודה הזאת (כי אף אחד לא יעסיק אותי ל4 חודשים) ואיזה חופש אני רוצה בדיוק ( "כמה את כבר עובדת"). זה משגע אותי שהיא לא מבינה שגם אני רוצה קצת זמן שבו אני פשוט לא עושה שום דבר. אני רוצה להבטל קצת בבית. פשוט לא לעשות דבר. היחסים בינינו אף פעם לא היו טובים והתקופה האחרונה רק החמירה את המצב, למצב שאני פשוט רוצה לעזוב את הבית. וזו אופציה דיי טובה בשבילי עכשיו כי יש לי לאן לעבור לתקופה ארוכה יחסית. הייתי רוצה שתתנו לי משהו להיאחז בו כי אני כבר התייאשתי ממנה...
 

gal-or

New member
אממ,

סליחה שאני שואלת: איפה אבא שלך בעניין? יש מבוגר אחר שאפשר לדבר איתו? אחים, דודים וכו'? עדי
 
טעות שלי...

שלא הזכרתי את זה: ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 5 ואז אני ואמא עלינו לארץ והוא נשאר שם. אין לי כל קשר איתו.
 

faith2

New member
מתוקה,

תסבירי לה, שלא שווה לך ללמוד- בעוד 4 חודש את מתגייסת....וחוץ מזה את רוצה לעשות חיים- זאת התקופה היחידה שתהיה לך שלא יהיה לך שום מחוייבות כלפי העולם- את רוצה הלינות מזה כל עוד את יכולה. תסבירי לה שאלו החיים שלך, וכך את רוצה שהם יהיו. שתתגייסי כל החופש הזה יילך לך, וחבל לבזבז אותו ככה על קריעת התחת בעבודה
 
למעלה