שלום לכם !

OneShekel

New member
שלום לכם !

כבר כמה חודשים שהרגשה של עצמאות מחלחלת לתוכי ... אבל איך מוותרים כל כל הדברים הטובים בבית ??? במיוחד שההורים כ"כ נחמדים, לא מציקים, מאפשרים חופשיות ומפנקים כל הזמן ... אני כל הזמן אומר לעצמי די! אתה בן 25 סטודנט עם עבודה שמכניסה לא רע טפו טפו אז כמה כבר אפשר לחסוך ?? אני מדפדף בעיתון המקומי ופוסל דירות על שטויות ... עוד לא הלכתי לראות אפילו דירה אחת ...(האמת עם הלימודים, חברה והעבודה אני די עסוק) ויש לי מגבלות מפגרות: אני לא יכול עם שותפה, כי חברה שלי לא מרשה ... אני לא יכול עם חברה, כי אין לה כסף ואני לא מתכוון לממן אותה ... אני לא יכול עם חבר, כי הם כולם תפרנים ... אני לא יכול עם שותף זר, קשה לי קצת לסמוך על זרים... נשאר לחפש דירות סטודיו לבד, אבל אני מת מפחד לגור לבד... כל יום אני אומר לעצמי אולי מחר... אני מודע לעיניין שאף אחד לא יכול ממש לעזור לי חוץ מעצמי , סתם ..רציתי לשפוך ת'לב. טוב נו אולי מחר.
 

mipo

New member
זה נשמע קצת משונה

שלכל אופציה העומדת בפניך אתה מוצא "תירוץ" אחר לפסול אותה... זה לא ממש נראה כאילו אתה באמת רוצה לעזוב, אלא כאילו אתה מחפש הצדקה להשאר... מה שקצת לא ברור הוא הפחד שלך לגור בדירה לבד. ממה אתה בדיוק מפחד? רעשים בלילה? גנבים ואנסים? שהמקרוגל יתפוצץ פתאום ומכונת הכביסה תתחיל לרקוד? כל הפחדים הקטנים שלנו נראים באמת שוליים באור יום...
 
שלום גם לך!

אני מסכימה עם מה שאמרו כאן לפני, זה נשמע כאילו אתה לא ממש רוצה לעזוב. תשמע, זו רק דעתי, אתה לא חייב לקבל אותה, אבל 25 זה גיל מכובד למדי, ולהשאר בבית ההורים בגיל הזה כשיש אמצעים כלכליים נראה לי לא רק כמו התעלקות, אלא גם כסוג של חוסר בגרות. אתה יכול לעלעל כאן בפורום אחורה ולראות שזה לא נהיה קל יותר לאלו שעוזבים את הבית בגיל מאוחר: פתאום מגלים שכבר תיכף בני שלושים, ואין להם מושג מה-מו-מי, איך משלמים חשבונות, איך מוצאים דירה, איך מסתדרים. הרבה אנשים מצפים לשלב הזה בחיים כי הם תופסים אותו ככיף וחוויתי, אבל דעתי היא שגם בנפרד מכל הדברים הללו, המעבר החוצה הוא שלב התפתחותי שצריך לעבור, גם אם לא בהכרח יש איזו כמיהה בוערת.
 

OneShekel

New member
איפה ה ../images/Emo96.gif ?

תופתעו אולי, אבל אני מסכים אתכם, כנראה שאני לא באמת רוצה. אבל מה עם כל מה שחשי"ש אמרה על שצריך ... ? אני לא באמת מפחד מלגור לבד תכלס (מיקרו וכאלה) אלה מלהסתדר לבד, ולכן ממציא תירוצים. בכל מקרה זה יקרה ... אולי מחר.
 
וכנראה שלא...

כי אם לא תיקח החלטה מודעת לעשות משהו למרות הפחד, אתה עשוי למצוא את עצמך בן 30, ואף למעלה מכך ועדיין חי עם אבאאמא. והפחד רק יילך ויתעצם עם השנים, ואיתו גם התירוצים.
 

1Eliko1

New member
אולי ...

תחליט על תאריך יעד שעד אליו אתה חייב ללמצוא מקום ולעבור ... כך לא תגרר עד גיל 30. נניח חצי שנה ... איך זה נשמע לך ?
 

mipo

New member
אין לך מה לדאוג

כשצריך להסתדר ואין מי שיעשה דברים במקומך - מסתדרים. אתה תראה, אתה עוד תפתיע את עצמך ותגלה שאתה אפילו "נהנה" להסתדר בכוחות עצמך.
 
למעלה