שלום לכם

שלום לכם

קראתי כאן כמה התלבטויות של הורים ואני אנסה גם קצת לעזור. נטע בן שנתיים (יומולדת היתה ב-א' באדר),ישן עם הדניס בראון רק בלילות. נטע, לעומת ילדים אחרים כאן בפורום היה עם הנעליים 23 שעות ביממה עד גיל שנה!!! רק בגיל שנה הוא עבר ללילה.הוא זחל איתן, עמד איתן ואפילו היה עושה צעדים על רגל ציר. אנחנו נועלים לו את הנעליים כשהוא ישן. בבוקר כשהוא קם, אנו אומנם מורידים לו אותן- אבל בלי לחץ. יש ימים שהוא מתעורר מוקדם - אנו מכניסים אותו אתנו למיטה והוא ישן עד הבוקר ואת הנעליים אנחנו מורידים לו כשהוא שותה את החלב ולפעמים אפילו אחרי שהוא מסיים את הבקבוק. הנעליים האלו הן ממש חלק מהביגוד היומיומי שלו, כמו שיש לו טיטול או חולצה ומכנסיים. היו תקופות שהיה קשה איתו בלילה. עשינו שני דברים: ראשית היינו לוקחים אותו אלינו למיטה ואז היה שקט עד הבוקר (ילד רביעי, למי יש כוח לריב על המיטה בלילה?)שנית בנינו לו מיטה רחבה ללא סורגים כדי שלא יסתבך עם הנעליים בסורגים כפי שהיה קורה בלילות.אני מודה - שכל פתרון בתקופתו היה טוב. היום הוא נרדם במיטה שלנו ואחר כך אנחנו מעבירים אותו למיטה שלו ובזה נגמר העניין. נטע הוא ילד שאוהב לשיר ולצחוק. ילד רגוע ואני לא יכולה לאמר כלל וכלל שלנעליים יש השפעה על מצבי הרוח שלו או על מזג כזה או אחר. בקיצור-המסר שלי הוא: אל תעשו מהנעליים עניין והן לא יהיו עניין! מקווה שעזרתי קצת. פורים שמח לכולכם. אורנית
 

אורשי1

New member
נעליים

הי אורנית, אני מניחה שקראת את ההודעה שלי בה חששתי שנושא הנעליים עשוי להפוך את הילד לעצבני. אני שמחה לקרוא שזה בהחלט יכול להיחסך מאיתנו, חוץ מיונתן בן החודש עם הק"פ יש לנו עוד בת בת שנתיים ושמונה חודשים ללא הבעיה והיא רחוק מלהיות עצבנית כי אנחנו כמשפחה מאד רגועים ולא עושים עניין מכל דבר אלא לוקחים את הדברים בנחת. החשש שלי נבע מעצם השיכנוע של יונתן לכשיגיע לגיל שנתיים לנעול את הנעליים, אני יוצאת מחוזקת מהנסיון שלך ומבינה ודיי בונה על זה שהוא בעצם הורגל לנעליים במשך תקופה ואז סיכויי ההתנגדות קטנים. תודה ופורים שמח.
 
שלום, פורים שמח (-:

האם אוכל לצרף את מה שכתבת לאתר? להתראות.
 
גם אני כבר צריכה

להחליף ניק. נטע כבר החליף עשרות שמות מאז. טוב אולי לא עשרות, קצת הגזמתי אבל לים לם הוא שם ישן ביותר.
 
שום תחפושת! השתגעת?

בגיל שנתיים אני אפילו לא חושבת להתאמץ בעניין תחפושת. זה נראה לי מיותר לחלוטין. כשהוא יבין לא תהיה לי ברירה, אבל בינתיים הוא לא לגמרי מבין ואני שמחה לנצל את זה
אני מקווה שלא הכנסתי אתכם לשוק.
אני יודעת שבד"כ אני בדעת מיעוט, אבל לפחות אני עיקבית
 
מהזאתאומרת?

ממש כלום? לא תלבושת מינימלית, איפור, אביזר ביד? משו? בגן זה נראה לי בלתי אפשרי. אנחנו הכנו יחד שיריון פשוט והיה לנו כף והבגדים היו פשוט טריינינג שכמובן כבר היה. וביד כמובן אושרי רצה להחזיק את הצב שלו. סה"כ התחפושת עלתה כ-10ש"ח ושלוש שעות עבודה שלי מול דבק שייבש לי ת'מח. ועוד שעה עם אושרי בצביעה. זה די סבבה מתחינתי. גם אנחנו היינו במיעוט בגן- כולם היו עם תחפושות חליפות והאמת שחשבתי שאולי זה לא פייר לאושרי שרק הוא בלי תחפושת "כמו של כולם". דילמה. ההרגשה שלו בעצם היתה מאוד תלויה בתגובת הגננות.
 
למעלה