שלום לך וברוכה הבאה
מפגע טראומה זה מישהו שהושפע מאד מטראומה כלשהי שחווה. לדוגמה - כאשר שמעתי קאסם פעם ראשונה , רעדתי ללא שליטה ועיני דמעו במשך כשעה. כשבתי היתה בתאונת דרכים (לא היו נפגעים בגוף) גם היא וגם הנהגת של האוטו הפוגע הגיעו למיון. אני לקחתי את בתי כשמונה שעות לאחר האירוע כי היא המשיכה לרעוד, להתלונן על כאבי בטן, להגיב לא לעניין, ולהיות חיוורת מאד. זה חלף תוך יום. לא תמיד ניתן לנבא אם זה הפיך או לא. שני אנשים שחווים אותו אירוע מגיבים שונה. עובדה, בתי היתה באוטובוס מלא תיכוניסטים. ברגע אמת, היא היתה היחידה שחשבה לידע הורה ולבקש ליידע את בית הספר. היא גם היחידה שנזקקה לביקור בחדר מיון. בפיגועים, יש אנשים שיוצאים מפוחדים, שיוצאים מחוזקים ומתפקדים ועוזרים, ויש שמתפרקים- לפעמים זמנית, לפעמים לתקופה ארוכה מאד. ילד נפגע טראומה מתנהג שונה מקודם. כל שינוי קיצוני ופתאומי בהתנהגות, בכל גיל, הוא בעצם תמרור שזועק :"בעיה, בעיה, בעיה!!". זה יכול להתבטא בסימנים כמו שתיארתי. בבכי. בהתנהגות מסוגרת. בהתנהגות מוזרה כמו צחוק בזמנים לא מתאימים. זה יכול להתבטא בהרטבה או סיוטים או ירידה בריכוז ובלימודים. זה יכול להתבטא גם בציורים או סיפורים של הילד. כאשר הפורום נפתח היתה מנהלת אחרת. המטרה היתה לעזור להורים שילדיהם עברו התעללות מינית. עדיין,להערכתי, הרוב שמגיעים לכאן מגיעים עם בעיה כזאת. אבל בעצם, יש הרבה מאד סוגים של טראומה כמו תאונות ומלחמה ופיגועים ומות הורה ומחלה קשה ו...... לכולם יש פה מקום. בקיץ התעסקנו יותר בעניין המלחמה. כמו שאמרה לי תרפיסטית שמתמחה בפגיעות על רקע מיני כאשר המליצה על תרפיסט אחר: " הוא מומחה לטראומה בכללי. לא לטראומה מינית. אבל בגדול זה לא משנה כי כל טראומה זה טראומה ובגדול, מטפלים בכל סוגי הטראומות בדרכים דומות." לגבי התגובה שלך, היא נורמלית בהחלט. אני מצרפת לך קישור לרשמים שלי מהרצאה ששמעתי על התמודדות עם מצבי לחץ לפני תחילת שנת הלימודים: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=984&msgid=84614384 מקווה שעזרתי. אם יש שאלות ספציפיות - שאלי וננסה לענות לך פה.
