<פלייה רלבה>
הבעיה שהכי הפריע לי היא שלרקדני בלט לא יכולים להיות כל כך הרבה שרירים. הם צריכים להיות גמישים, דקים ובעלי יכולת תנועה שאדם נורמלי לא אמור להיות מסוגל לבצע (לגעת עם האף בכף הרגל ובאותו זמן לקלף בננה עם היד השניה והאוזן, לדוגמא). נסה לדמיין את שוורצנגר מבצע צעדי מחול קלאסי. אבל אני מניחה שהתנוחה היתה רנדומלית והמטרה שלך היא להתאמן על ציור שרירים. במקרה מעין זה, הדבר שהכי הפריע לי הוא אגן הירכיים המכווץ שלו, או במילים אחרות המרחק הקטן מדי בין הבטן התחתונה ל"רקדן הבלט הקטן" שלו. כמו שכבר הזכרתי, הבטן מורכבת מארבעה ריבועים בכל צד, כשהשישה העליונים נראים לעין והתחתונים מתארכים עד לאזור החלציים ובד"כ לא רואים אותם (יש אנשים שאצלם כן, ואם אתה פוגש מישהו כזה שלח אותו אליי). אצל הרקדן שלך בקושי יש מקום לחצי ריבוע נוסף לפני שמתחיל אזור המפשעה. עוד דבר שקשור לאזור אגן הירכיים הוא החסך המוזר בתחת. אמנם לגברים יש קצת פחות ממנו מלנשים - ולשריריים ביניהם עוד פחות - אבל הישבן מורכב מכמה וכמה שרירים, וכשמרימים רגל הצידה בכזו צורה אחד השרירים העיקריים שמתכווצים הוא השריר שנמצא בצד הישבן. הרגל המסובבת צריכה אולי מעט פחות עובי בחיבור עם האגן וקצת יותר בחיבור עם הברך מהצד, היות ויש שם גם עצם (או שזה רק אצלי, זה יכול להיות) וגם שריר. בגדול זה לא רע, הדבר שבאמת מפריע הוא חוסר הקשר התמוה בין הביצוע לרעיון (רקדן בלט שנראה כמו שחקן בסרטי פעולה גוס ד´ בAXN), אבל בתרגול ורישומים אפשר להניח לזה.
