שלום לסהר

avital24

New member
שלום לסהר../images/Emo23.gif

לפעמים אני לא יודעת אם אני עייפה כבר ומה להרגיש זה די מבלבל אם אני כל הזמן צריכה להיות חזקה (נדמה לי שכן - כי יש אנשים שעלולים לנצל רגישות של אדם אחר לטובתם ) אבל כאן בפורום לא ברור לי אני לא יודעת אם אני אבכה על מה שהיה זה יעזור טוב לא נראה לי שזה יעזור חוץ מזה זה גם לא מתאים לי לעשות את זה (לבכות) אבל לפעמים זה פשוט קשה ולא תמיד רואים את הדרך והמוצא והתקווה וברגעים כאלה מתחשק לי להתפרק (לא שאני אתן לזה לקרות ) אבל זו גם הרגשה וכל הסגירות שחוויתי בחיי לא מאפשרת לי לסמוך לגמרי על כל אחד למרות שההגיון אומר לי שזו רק ההתנסות שלי שמשדרת לי להיסגר אבל שזה לא צריך להיות ככה אז פשוט ברגעים שקשה וברגעים שאני מרגישה שאין לי שליטה על חיי ודברים לא תמיד מסתדרים או שלוקח להם יותר מדי זמן ברגעים כאלה אני קצת מתייאשת ואבודה ולא תמיד מוצאת את עצמי אבל למזלי אני לא נותנת למחשבות האלו להימשך זמן רב אבל אילו דברים ריאליים כמו דאגה לעבודה (להישאר באותו מקום לתקופה המתוכננת) זה לא פשוט כשיש את כל הדאגות האלו אז מה עושים איך אפשר להיות בטוחים לגמרי במקום העבודה ולא לחשוש מפיטורים כי אני בעניין של ביטחון וחשוב לי שבתקופה זו של חיי יהיה ביטחו אעפ"ישמצד שני יש דברים טובים בחיים וחלומות זה דבר מחייה , התקווה שהכל יסתדר ושאני אמצא את האהבה והאושר שאני כ"כ מחפשת - מחפשת בנרות , את התגובות החמות את התחושה של האיכפתיות וההכרה בי מבחינה אישית מקצועית וקרייריסטית (גם חשוב) , האמת נראה לי שסה"כ אני אדם אופטימי וכל תלאות החיים לא הצליחו לשבור את רוחי כמובן שלפעמים לא קל אבל סה"כ אני יכולה להתגאות במעשיי ובהישגיי ומי ייתן והם ימשכו... גם התחלתי חוג לציור עם מורה נהדרת שכ"כ מעודדת אותי וכנראה שאני אמשיך ללמוד פיתוח קול ואחפש עבודה עתידית בתחום אביטל
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
((((אביטל))))

שמחים שאת כאן איתנו בפורום... ותודה שסיפרת לנו עלייך
את מצטיירת לנו בתור בחורה חזקה, שיודעת מה היא רוצה מעצמה... והימים הקשים... הרי לכולנו יש כאלה וצריך למצוא את הדרך, כל אחד את דרכו שלו, בשביל להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה... ובימים בהם את מרגישה אבודה ומיואשת... בימים בו אנו חשים צורך לבכות... זה כמו תמרור שאומר "יש פה משהו כואב" וכדאי לנסות ולהבין... וכדאי ללמוד ולפתוח את אותם מקומות שגורמים לנו לתחושת היאוש כי אז קל יותר להתגבר... הבכי עוזר, כי הוא נותן תחושה של התפרקות מהכאב ומהזעם שאני משתדלים שלא לחוש בהם וחונקים אותם... ולדבר על הכאב גם זה עוזר כי אנו מתקרבים להבנה, כי אנו מוכנים להתמודד עם המקומות הכואבים... אנחנו איתך כאן, בכל עת שתרגישי צורך או רצון לפרוק מעלייך את הקשיים... ((((אביטל))))
 

avital24

New member
שלום לכם סהר../images/Emo70.gif

אני חושבת שאני באמת חזקה ואם החיים לא שברו אותי עד עכשיו הם בטח גם לא ישברו תמיד אמשיך ללכת והאמת שהמצב בסך סך סך הכל השתפר ואני כבר לא בבית ולא בעבודה הדבילית שהייתה לי ועכשיו אני מנסה לברר על עבודות כמעצבת גרפית באינטרנט שזה נשמע לי הרבה יותר כיפי ומעניין ובעבודה שלי יש לי בוסית נהדרת "ששומרת" עלי מאנשים שלא מתנהגים הכי יפה ואני מרגישה שהיא מאוד אנושית ואיכפתית ויש לי הרגשה שהיא לא תרשה שמישהו יפגע בי סתם לחינם ושבנקודה הזו ובעוד אחרות אפשר בהחלט לסמוך אליה והאמת שתיכננתי שבוע הבא לצאת עם ידיד טוב שלי ביום חמישי אחרי שאני אקבל משכורת ראשונה (איזה כיף)
ונבלה ונכיף ויהיה טוב ואולי אני גם אזמין בחור מהעבודה בקיצור אני יותר מעודדת לפעמים אני עוברת תחושות אבל תמיד אמשיך ללכת אין דרך אחרת ויום אחד גם יהיה לי יותר קל לדבר על הכאב האמיתי שלי - טוב מאוד שאתם כאן !!! מה שאני יכולה להתחיל לומר זה האם אנחנו היינו אשמים במשהו (במה שקרה בבית אני יודעת שלא עמוק בפנים) אבל זה לא תמיד עוזר ולפעמים אני מרגישה אשמה בכל מיני דברים וזה לא טוב אבל אני אתגבר כאילו לפעמים אני חושבת שמה שקרה לי וזה שאני הייתי בבי"ח ולא אחד מהוריי גורם לי להרגיש שמשהו אצלי לא היה בסדר אבל אני יודעת שזו הייתה הטעות של המערכת ושזו הייתה הדרך שלהם "לנסות" (ואני מדגישה במרכאות) לעזור לי אבל זה כבר היה אעפ"י שלפעמים זה כואב ועושה לי הרגשה רעה שאני הגעתי לשם ולא הוריי. אבל נסיים בנימה אופטימית לעתיד טוב יותר אביטל
 
למעלה