שלום לפורום. אני מגיעה מן הצד השני.

[בועת אוויר]

שלום לפורום. אני מגיעה מן הצד השני.

אני נשואה +שני בנים קטנים בני 4 וחצי שנה ואני שוקלת פרידה מבעלי. העניין המרכזי שמנע ממני עד כה לממש את הרצון שלי להיפרד הוא ילדיי. בעלי אבא טוב, מפנק ודואג. האם בכל מקרה של גירושין הילדים צפויים למשברים וטיפולים פסיכולוגיים צמודים?? אינני מתכוונת "לנטוש" את ילדיי ולרוץ להתפרפר עם גברים(כמו שראיתי שנכתב כאן...) אני אמא דאגנית ומסורה, אך בהחלט אשקול חיים עם גבר אחר בעתיד. האם הפגיעה היא כ"כ קשה לילדים? האם עליי להעמיד אותם לפני אושרי ולהמשיך לחיות עם אביהם ללא אהבה? (אמנם אין צעקות ומריבות והחיים די שקטים....אבל עבורי הם ריקים מתוכן וחסרי אהבה) שואלת אתכם מתוך מצוקה לא קטנה. מה נסיונכם אומר?

 

[avielss]

שלום בועת אויר

את השאלה הכי לא צודקת שנשאלתי. אף אחד בעולם לא יוכל להגיד לך או לייעץ לך לשים את אושרך את עתידך ואת מיניותך בצד וזאת לטובת הילדים. זה לא פייר מצד שני אין לך מושג מה עובר על ילדים שההורים שלהם מתגרשים 1-רגשות אשם-הילדים ירגישו כי הם האשמים העיקריים לגירושי הוריהם (אולי כי הייתי ילד רע) אל תשאלי אותי למה....זה פשוט ככה אצל רובנו 2-רגשי נחיתות-הבית שלי וההורים שלי הם "פחות נורמלים" 3-כשהמסגרת הביתי מתמוטטת הכל מתמוטט המסגרת הלימודית והמסגרת היותר חשובה היא המסגרת הרגשית האמון באנשים. האהבה. רגשות שנאה ונקמה עולים כעס הדברים האלו אינם ברי תיקון שום פסיכילוג בעולם לא יוכל לשכח את הכאב "ולסתם חורים רגשיים" פתרון ביניים (ויסלחו לי בני המשפחה הקטנים שאולי קוראים את הדברים) תמצאי גבר-מאהב שיוכל למלא את חייך הרגשיים המיניים תרשי לעצמך יותר פנקי את עצמך ואם אפשר תשמרי על מסגרת אני מאחל לך המוווווווווןןןןןןןןןןןןןןןןן הצלחה ואני מאחל לי לכולנו לא לקבל את הילדים שלך למשפחה שלנו משפחת ילדי הורים גרושים. אביאל

 

[avielss]

את=זאת

 

[toooti]

ערב טוב בועת אוויר

מה שלומך? אני מקווה שהכל בסדר. תראי, את שואלת פה שאלה מאוד קשה, שלדעתי אף אחד מאיתנו לא יכול לענות עליה, אלא רק את, התושבה נמצאת אצלך, לא אצלנו. מה שאני יכולה לעשות זה לנסות לייעץ לך. אז ככה: תראי, הילדים שלך די קטנים. תחשבי על העובדה שאם את מתגרשת מבעלך, דמות האב שתתפתח אצלם תהיה לקויה. אני בטוחה שהאב לא יעלם מחיי הילדים, אך חשבי על כך שהוא לא היה לידם כל הזמן. גירושים הוא תהליך לא קל, לא לילדים ובטח שלא לך. תראי, אני לא מכירה אותך או את מצבך, אבל אל תמהרי להחליט בנושא זה. ההורים שלי היו -3- פעמים על סף גירושים, אבא שלי עזב את הבית בכל הפעמים הללו, ובסוף הוא חזר, אנילא יודעת את הסיבות המדויקות, אבל תאמיני לי ששני ההורים שלי היו בטוחים שהם חייבים להתגרש, שזה הפתרון האידיאלי בשבילם, אך עובדה שלא. אני לא אבקש ממך לוותר על אושרך הפרטי למען אושרם של ילדיך, אני בטוחה שאת ובעלך תמשיכו להיות הורים נהדרים גם אם תתגרשו. היום גירושים זה דבר מאוד שכיח וישנם המון "ילדים להורים גרושים", רק תחשבי האם באמת תהיי יותר מאושרת כאישה גרושה? תחשבי על למה בעצם את רוצה להתגרש מבעלך, ץנסי לתקן את זה, אתץ הסיבות, רק אל תחליטי מהר מדי, כי אי אפשר להחזיר את העבר...

בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה, למרות שזה לא קל תותי

 

[same same]

דיעה קצת שונה

הייתי ילדה להורים גרושים, היום אני כבר בת 24. אני לא חושבת שהשאלה היא רק ההקרבה של החיים של ההורים, אני גם חושבת שגירושין יכול להיות פתרון לא רע בכלל לילדים. גם אצלי בבית לא היו מריבות והחיים היו שקטים, אפילו שקטים מדי, לפני הגירושין. הייתי בת 11 כשההורים שלי נפרדו, וברור שלא שמחתי, אבל מהר מאד התחלתי להעדיף את המצב החדש. היו לי פתאום 2 הורים במשרה מלאה. פתאום הסתדרתי נורא טוב עם אבא שלי ולא הרגשתי אפילו לרגע שהגירושין באשמתי, או שההורים לא אוהבים אותי. אני מאמינה שאצלי המצב היה קצת יוצא דופן בגלל, ורק בגלל ההתנהגות המדהימה של ההורים שלי בנושא הזה. הם הבהירו לאחי ולי שאנחנו נשארים משפחה. עד היום בכל בעיה אמיתי של אחד מאיתנו (ושנינו כבר אנשים מבוגרים) המשפחה היא - אמא ואבא שמוכנים להפגש, ולהיות חברים אחד של השני כשזה בשביל הילדים. אם החיים ריקים זה לא שווה את זה כי הילדים יקבלו בכל מקרה מושג מעוות של משפחה ושל אהבה. אם בעלך הוא אבא טוב הוא יהיה כזה גם אחרי הגירושין.

 

[avielss]

ולי נשאר רק לקנא

כמה הורים כמו שלך את מכירה? לדעתי אין הרבה כאלו..... ובלי שום קשר לכלום ברוכה הבא אביאל

 

[בועת אוויר]

היה לי טוב לקרוא הודעה כמו שלך, sam

כי אני חושבת שמה שילדיי רואים כרגע בבית זה אמא מרירה ומתוסכלת ואבא לא פחות... אני מניחה שבאיזשהו מקום המצב פוגע גם בהם. אנחנו נוטים יותר לכעוס עליהם, אנחנו חסרי סבלנות. גם זו לא צורת חיים בריאה לילד.

 

[same same]

בדיוק בשביל זה כתבתי אותה

אני בד"כ מהקוראים ולא מהכותבים, אבל הרגשתי שאת ממש צריכה לשמוע גם סיפור כזה. כמו שכבר כתבתי בהודעה הקודמת, אני חושבת שזה נדיר ואני מאמינה ויודעת שלהורים שלי היה הרבה יותר קל להגרר למריבות ולשנאה, אבל בגלל העובדה שהם הציבו אותנו בראש הם (לפחות כלפינו) תמיד היו חברים. גם היום, כשאנחנו כבר גדולים (אחי בן 30) ולשניהם יש משפחות חדשות (כולל עוד שני ילדים לאבא שלי). אני מאמינה שזה אפשרי בכל משפחה. זה רק תלוי עד כמה זוכרים שהילדים נשארים ילדים ושהם לא צריכים להפגע משום דבר. ואגב, הבעיה הכי קשה שלי כשזה קרה היתה שלא הבנתי את עצמי - איך אני לא מתנהגת כמו כל שאר הילדים שההורים שלהם התגרשו

אני שמחה שאני יכולה לעזור לך, ולו בקצת....

 

[שישליק]

../images/Emo122.gif תגידו אם בהתנהגות עסקינן

גם אתם מרגישים בהתנהגות שונה בהתנהגות של "ילדי גרושים" נדיבות יתר חשדנות?

 

[קוואלה]

לבועת אוויר

שלום. קראתי לא מזמן בספר של סטיבן ר. רובי " 7 ההרגליים להפיכת אנשים לאפקטיביים בחיים" תיאור ובו הוא מתאר מפגש שהיה לו עם אחד ממטופליו שאומר לו כי ברצונו להתגרש כי אינו אוהב את אשתו והתשובה היתה אז תלמד לאהוב אותה" זה נשמע פשטני וקל אך אני ממליצה לך לקרא את הספר והקטע הזה לפני שאת עושה צעד כה דרסטי כפי שתארת. האם נסית את כל הדברים האחרים לפני שאת נפרדת. את מספרת שאת אמא לילדים קטנים האם זה 4.5 או 4 ו- תינוק בן חצי שנה. בכל מקרה פגיעה תהיה ולא משנה באיזה גיל ההורים נפרדים את זה בגיל 4 או בגיל 12 ו-14 כפי שקרה לגוזלי או בצבא או בגיל 33 הפגיעה קיימת . השאלה מה עומד למבחן והתשובות נמצאות רק אצלך בהצלחה.

 

[בועת אוויר]

מה שעומד למבחן הוא האושר!!!

לא יותר ולא פחות. ואני מנסה, מנסה לרענן, לחדש, לעורר את מערכת היחסים המתה הזו, אבל לשווא. אני כבר לא מתרגשת משום מחווה- למרות שמתאמצת, זה יוצא מלאכותי. הקשר היחיד שמוציא מאיתנו רגשות משותפים חזקים הוא הילדים. האם זו לא הישענות על כרעי תרנגולת?? ילדים צריכים לשאת על עצמם מעמסה כל כך גדולה של חיבור שני אנשים יחד בכל מחיר??

 

[בועת אוויר]

../images/Emo8.gif אבל מבטיחה לחפש את הספר...../images/Emo51.gif

 

[קוואלה]

ומהו אושר עבורך....?

האם תהיי מאושרת כשתהיי מחוץ לקשר הזה? האם תוכלי להיות מחוץ לקשר עם שני ילדים כך כך קטנים.? זה סתם חומר למחשבה. אין לי תשובות עבורך ואני כעת מנסה למצוא עבורי הצדקה לדרך בה נקטתי ואת הזכות והכח להיות מאושרת מחדש. תודה.

 

[אמא שאכפת לה]

שלום לך

שלום לך בועת אויר היות ואני אם ל2 ילדים מקסימים שהתגרשה לפני שנה אני אשתף אותך בדעתי. כשהייתי בשלב השיקולים ישבתי והכנתי לי רשימה של בעד ונגד לפרדה אבל לדעתי זיכרי שהילדים לא חלק מהשיקולים. אם תהיי מאושרת הם ירגישו באושרך ואם תמשיכי להיות אומללה הם יספגו גם את ההרגשה הזו. אם תחליטי להתגרש הגרושים הם מבעלך, לא את ולא בעלך מתגרשים מהילדים. הדרך הנכונה היא לכשתבוא השעה לשתף אותם בהחלטה בלי למסור דיווח מלא ולעומק הרי אין רצון פה לפגוע בהם ולתת להם לנקוט בעמדה או בצד מסוים. רק זיכרי....כל עוד שאת תחייכי בבוקר ותרגישי אושר בחייך כך ילדייך יהיו גם. שיהיה לך בהצלחה בכל אשר תחליטי אמא.

 

[בועת אוויר]

../images/Emo51.gif

 

[just4fun]

דעתי

אם את חושבת על פרידה מבעלך תעשי את זה עכשיו!!! ולא בשלב מאוחר יותר!!! הילדים עוד קטנים וזה לא ישפיע עליהם בחיים,כמו שזה השפיע עליי לדוגמא או על אחי הקטן,שהיה בערך בן 8 כשנפרדו,יש לו המון בעיות עכשיו. אני בגיל התיכון,ועליי זה אפילו עוד יותר השפיע,אני אזכור את התקופה הזו תמיד כתקופה חשוכה,עצובה,מלאת סערת רגשות,תקופה ששנאתי,ירדתי בציונים,התנתקתי מהעולם,וירדתי בכל דבר ודבר,לא משנה מה. זו הייתה השנה הכי נוראית בחיים שלי,ואני מחכה שהיא תגמר! כיום אני התגברתי כבר,גם התבגרתי,אני עדיין לומדת איך להתמודד עם זה. קחי את זה מאוד לתשומת ליבך,בבקשה ! עכשיו,ולא-יהיה מאוחר מדי אל תפגעי בילדייך אחת שכואב לה ומקווה שתראי את זה