ברוך הבא לפורום - מקווה שימצאו מכרים
אם ברצונך לברר עוד, השאר הודעה גם בפורום שורשים. האם יש לך מידע גם על שמות הדורות הקודמים ומקומות מגוריהם? מידע זה יכול לעזור! אתה מוזמן להשאיר הודעה בתצוגה מתמדת בלוחות הפורום (חיפוש שורשים). הנה לדוגמא סיפור משפחתי: קאהן וקון (מקהילת בנוביסאד). אביה של סבתי טרזה הוא לופוט קאהן שנפל במלחמת העולם הראשונה בצבא האוסטרו הונגרי. אמא של סבתי היא ברטה ממשפחת שלזינגר גם היא במקור מנוביסאד והמשפחה כנראה מאוסטריה. משפחתי קאהן. אחיה של סבתי אאוגן/יורגן (שהיה שחקן כדורגל מפורסם במכבי נוביסאד ונקרא בפי כל יאנו) התחתן עם בת בוסניה טילדה ממשפחת קביליו. הם נרצחו בסימישטה עם שתי בנותיהם לידיה (לידי) ומירה (ליצי). ברטה נרצחה באושוויץ. סימישטה שהיה מחנה מעצר ליהודי (Zemun, Semlin) מגרש תערוכות בעיר זמלין .(Sajmiste) סרביה לפני רציחתם במשאיות גז באביב 1942 . בסתיו 1941 נרצחו רוב הגברים היהודים והצוענים בסרביה. הרצח נעשה בידי כיתות-ירי של הורמכט, כדרך הנוחה ביותר למילוי המיכסה של 100 הרוגים על כול חייל גרמני שיהרגו הפרטיזנים, שתהיה גם אמצעי ל'פתרון בעיית היהודים' ואולם, הורמכט לא הוציא להורג נשים וילדים, והם נכלאו אפוא בס' עד שאפשר יהיה לשלחם ל'מחנה קליטה במזרח'. הביתנים הגדולים נעדרי החימום בס' הוסבו לצריפי קסרקטין באמצעות התקנת פיגומי עץ רבי קומות, ודרכם נאלצו האסירים לזחול על ארבע. ב 8- בדצמבר 1941 החל מעצרם של כול היהודים והצוענים הנותרים בסרביה, מרביתם נשים וילדים ומיעוטם גברים. באביב 1942 שוחררו העצירים הצוענים, ואולם, היהודים לא 'נשלחו למזרח', כפי שתוכנן לפני-כן. השלטונות הגרמניים התלוננו בלי הרף על כך שברלין אינה מסייעת להם בהעברת יהודי סרביה. בראשית מרס הגיעה משאית גז מגרמניה כדי לאפשר לשלטונות בסרביה לרצוח את היהודים בכוחות עצמם במקום. בתשעת השבועות שבין ראשית מרס לראשית מאי הוטענו היהודים העצורים בס' לתוך המשאית, בתואנה של העברה למקום אחר, ונרצחו מדרום לעיר. כ 7,500- יהודים (Avala) בגז אגב נסיעה בחוצות בלגרד. הם נקברו באבאלה נספו בס' מהם 6,280 במשאית הגז והשאר ברעב ובתנאים הקשים. אחרי שנרצחו כול היהודים הובאו למחנה אסירים מדיניים. ב 1943- התלונן מיופה-הכוח של משרד החוץ הגרמני בבלקנים הרמן נויבכר על כך שקיומו המתמשך של המחנה 'מול עיניהם של תושבי בלגרד הוא בלתי נסבל מבחינה פוליטית מחמת רגשות הציבור'. ואולם, למרות המחאות נשאר המחנה על כנו והיה מקום מעצר לאסירים מדיניים כול תקופת הכיבוש . הגרמני. סך כול הנספים במחנה היה 47000 . קוס היא משפחת סבי יוזף (שמות משפחה נוספים שלנו הם פיילבוגן וקצנר) בני קהילת זרניינין בעבר נקרא המקום פטרו גראד, אבי סבי נקרא יוזף. אמו של סבי היא מגדלנה ממשפחת סאוטר. דודי אנדריי קוס נפטר זה מכבר לאחר מחלה קשה. הוא כתב לי זכרון דברים על ההתעללויות שעבר בכפר אלמר ע"י צעירי היטלר והיכן לבסוף החביאו אותו במרתף בכפר אצל אדוארד, אימו ברבלה קראוס הוחבאה אצל מורה בבלגרד. בימי מלחמת העולם השניה לאחר הכיבוש הנאצי סבתי ושני בניה היו במקום מחבוא בכפר קאץ. סבי בעל חזות משפחתית גרמנית פעל במחתרת כנגד הכיבוש הנאצי, מאוחר יותר הוא שילם על כך בחייו כשזוהה בטעות אחרי המלחמה כגרמני. אותי גידלו טרזה קוס (קאהן) ודזידר מרקוש שהיה יתום קצין בצבא הסרבי, מהנדס כבישים וגשרים. הוא איבד את אשתו ארנה (הלר) מרקוש (בת רודולף ולידיה שנולדו בהולק בצכוסלובקיה ונרצחו בסימישטה) ובנו יחידו איוון באושוויץ. אימו החורגת ארנקה מרקוש נרצחה באושוויץ. הצד השני של משפחתי מלבד סבי וסבתי כמעט כולו כולל שושלת הרופאים לבית סוקול כולם יחד עם עשירי פולטוסק כולם נרצחו בשואה וראשי הקהילה ממשפחתי הוצגו לראווה בזמן רציחתם ע"י בני העוולה הנאצים בכיכר פולטוסק! תודה למרתה פלאטו לדני זאמנק על העזרה במציאת המידע!
