שלום לפורום החמוד.. סליחה שרק עכשיו נכנסתי
אנחנו שכנים שלכם, גרים בישוב לידכם.. אבל מתים על מעלה אדומים!!!! רציתי לאחל לכולכם שנה טובה... ונתוש- תעלי ותפרחי עם הפורום.. מקווה לקפוץ מדי פעם לכאן ולומר שלום.. ולקראת יום הכיפורים מוגש לכם סיפור על הסליחה ומעשה שהיה בשתי הנשים שהגיעו אל הרב : האחת בקשה לספר את סיפורה כיון שחטאה חטא כבד ביותר ובזמן של חשבון נפש הגיעה למסקנה שלמרות שביקשה סליחה ממי שפגעה בו וגם בקשת הסליחה התקבלה, אין היא מרוצה ולבה אינו מוצא מנוח על שעשתה. הנהן הרב, לא הוסיף מילה אך סובב מעט את מבטו אל האישה האחרת ושאל ולמה זה באת את? אמרה לו אני רק מלווה? אהה, ומדוע זה את רק מלווה? הלא חטאת בחייך??? כן סביר להניח, אך חטאיי קטנים הם ולא משמעותיים כנראה, חזרה אפוא ואמרה: אני רק מלווה. ביקש הרב משתיהן לצאת לשדה הקרוב ולאסוף אבנים שישקפו את גודל ומספר חטאיהם. יצאה הראשונה מצאה סלע כבד מנשוא ובגלגול ובדחיפה, במאמץ רב הצליחה לקרבו אל בית הרב. חברתה לקטה חופן אבנים קטנות ועשתה את דרכה לביתו. אכן טוב עשיתן אבקש מכן בקשה אחרונה: החזירו כל אחת את שהביאה אלי (את האבנים) למקומן המדויק ואחר כך שובו אליי. יצאה הראשונה וגררה את הסלע הכבד למקומו, בקלות מצאה את המקום ממנו הביאה אותו אך חברתה עמדה נבוכה מול השדה ולא הצליחה למרות רצונה לאתר את המקומות מהן לוקטו – מוסר השכל: כשאנו עושים חטא והחטא גדול כלפי מישהו אני חשים בזאת החטא כבד לנו על הלב ולכן יודעים ממי לבקש סליחה, אך כשחטאינו קטנים, אנו חוטאים אותם בלי לשים לב, הם קלים ולכן לא בהכרח נרגיש שעשינו זאת. כשאנו לא מרגישים כי חטאנו אין בנו צורך לבוא ולבקש סליחה וגם אם נרצה לבקש סליחה אז לא נזכור במי פגענו וממי אנו צריכים לבקש את הסליחה והדבר חמור שבעתיים. אז לא יזיק מדי פעם חשבון נפש... שנה טובה!
אנחנו שכנים שלכם, גרים בישוב לידכם.. אבל מתים על מעלה אדומים!!!! רציתי לאחל לכולכם שנה טובה... ונתוש- תעלי ותפרחי עם הפורום.. מקווה לקפוץ מדי פעם לכאן ולומר שלום.. ולקראת יום הכיפורים מוגש לכם סיפור על הסליחה ומעשה שהיה בשתי הנשים שהגיעו אל הרב : האחת בקשה לספר את סיפורה כיון שחטאה חטא כבד ביותר ובזמן של חשבון נפש הגיעה למסקנה שלמרות שביקשה סליחה ממי שפגעה בו וגם בקשת הסליחה התקבלה, אין היא מרוצה ולבה אינו מוצא מנוח על שעשתה. הנהן הרב, לא הוסיף מילה אך סובב מעט את מבטו אל האישה האחרת ושאל ולמה זה באת את? אמרה לו אני רק מלווה? אהה, ומדוע זה את רק מלווה? הלא חטאת בחייך??? כן סביר להניח, אך חטאיי קטנים הם ולא משמעותיים כנראה, חזרה אפוא ואמרה: אני רק מלווה. ביקש הרב משתיהן לצאת לשדה הקרוב ולאסוף אבנים שישקפו את גודל ומספר חטאיהם. יצאה הראשונה מצאה סלע כבד מנשוא ובגלגול ובדחיפה, במאמץ רב הצליחה לקרבו אל בית הרב. חברתה לקטה חופן אבנים קטנות ועשתה את דרכה לביתו. אכן טוב עשיתן אבקש מכן בקשה אחרונה: החזירו כל אחת את שהביאה אלי (את האבנים) למקומן המדויק ואחר כך שובו אליי. יצאה הראשונה וגררה את הסלע הכבד למקומו, בקלות מצאה את המקום ממנו הביאה אותו אך חברתה עמדה נבוכה מול השדה ולא הצליחה למרות רצונה לאתר את המקומות מהן לוקטו – מוסר השכל: כשאנו עושים חטא והחטא גדול כלפי מישהו אני חשים בזאת החטא כבד לנו על הלב ולכן יודעים ממי לבקש סליחה, אך כשחטאינו קטנים, אנו חוטאים אותם בלי לשים לב, הם קלים ולכן לא בהכרח נרגיש שעשינו זאת. כשאנו לא מרגישים כי חטאנו אין בנו צורך לבוא ולבקש סליחה וגם אם נרצה לבקש סליחה אז לא נזכור במי פגענו וממי אנו צריכים לבקש את הסליחה והדבר חמור שבעתיים. אז לא יזיק מדי פעם חשבון נפש... שנה טובה!
