רמות שונות של "תקניות סלנג"?
הייתי מבדיל בין "רמות שונות של תקניות סלנג". 1. ביטויי סלנג שאינם עומדים בסתירה לכללי הדקדוק, כמו "חבל על הזמן". אם נתעלם בינתיים מהתוכן (ישנם ביטויים תקניים לחלוטין מבחינת הדקדוק, אך צורמים מבחינת התוכן). 2. צורות דקדוקיות "לא לגמרי תקניות" כמו: שימוש בזמן עתיד במקום ציווי, אי הרפיית דגש קל ("לְבֵּית-הַסֵּפֶר"). 3. מילים וצירופי מילים הנמצאים בסתירה משוועת לכללי הדקדוק: "יש\אין לי את..." המבלבל נושא עם מושא ישיר; והכי מעצבן - הרפיית דגש חזק ב...ניסיון "לדבר יפה": בַּפֹעַל (פ' רפה), מִכֵיוָן (כ' רפה). 4. שימוש במשמעות שגוייה של מילים מסויימות (בדר"כ כאשר נדמה שהן "יפות יותר"): 'קהיליה' כאשר הכוונה ל'קהילה', 'גילאים' כאשר הכוונה ל'גילים', 'נראָה לי' כאשר הכוונה ל'נראֶה לי'. אפילו בשמות גאוגרפיים\פוליטיים: 'חבר העמים' כאשר הכוונה ל'חבר המדינות'. כנ"ל 'כַּנסו' במקום 'היכנסו', כאשר לא מבקשים מהאנשים לְכַנֵּס מישהו אחר.