שלום לפורום,

[נ י ש נ ו ש י ת]

שלום לפורום,

אני לא בטוחה שאני במקום הנכון לבקש עזרה כי זה פורום להורים. אני בת 23 ואחי בן 22. לפני שנה וחצי אבי נפטר ממחלת סרטן. אני לא חושבת שלקחתי את זה באופן יותר מדי טראומטי כי הוא היה מאמלל אותי, עם הצעקות שלו והאלימות המילולית. אנחנו עדיין באותו בית(אני יצאתי וחזרתי כמה פעמים) ומה שקורה הוא שאמא שלי כאילו תפסה עכשיו את מקומו, ולא מפסיקה לצעוק עלי.(פעם זה היה נדיר אצלה). אני גם ככה רגישה מדי ולא מצליחה לעמוד בזה. אתמול לדוגמה היא חזרה בערב וראתה פירורים על השולחן. היא פשוט לא הפסיקה לצעוק בקולי קולות ולהאשים אותי שלא אכפת לי מהמשפחה. ניקיתיוהסברתי לה שיש דרכים אחרות להעיר אבל זה נפל על אוזניים ערלות. הלכתי לחברים ולא יכולתי לדבר. הם כבר רגילים שיש לי את השתיקות שלי. והיום אני לא יכולה להפסיק לבכות. בתור הורים, אולי תוכלו לעזור לי לתקן את היחסים עם אמא שלי?

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

../images/Emo12.gif אוי לא נעים

קצת קשה לענות לך כי אני אמא לילדים יותר קטנים אך לפעמים אני שוכחת את זה ומעירה להם באותה הצורה וללא כונה כמובן. כתבת בעצמך שהיא לא הייתה ככה, חשבת אולי שעדיין קשה לה עם המוות של אביך? אני בטוחה שיש קשר לזה שהיא פחות רגועה וכו. לפי דעתי הדרך הטובה היא לדבר יפה ובשקט ואין מה לעשות לפעמים ההורים גם לא צודקים אך אם תתני לה את ההרגשה שהיא צודקת ותבואי אחר כך לדבר על זה כשהיא רגועה יותר תאמיני לי שהכל יהיה שונה. אני בגילך התחתנתי ובגיל הזה התלוננתי בדיוק כמוך ולא הסתדרתי עם אמא שלי ( שתנוח על משכבה בשלום), אבל היום להיות בצד האחר מבינים דברים שאי אפשר להבין אפילו עד גיל 33 (רואה כמה זמן לקח לי, אל תחכי כל כך הרבה), לפעמים אנחנו הילדים מפסידים אותם בשל גילנו הצעיר שאומר : אני צודק והם לא , מה הם מבינים בכלל?! ותאמיני לי שהם מבינים יותר ממה שאנו חושבים רק הדרך שלהם לאמר אותה שונה משלנו וככה כל דור ודור, כולם חושבים שהם חכמים יותר ואז בהסתכלות אחורה אנו רואים שעשינו להורים שלנו בדיוק אותו הדבר וחבל. תהיי סבלנית ותנסי להיות לה לעזר פיסי ונפשי, אני בטוחה שאת יקרה לה מאוד כמו כל ילד לאימו, הקשיבי לה כמו שהיית רוצה שהיא תקשיב לך, לפעמים כדי להראות את הדרך צריך להשתמש בה ראשון, כלאמר אם ברצונך לראותה מדברת איתך יפה ובנועם התחילי את לענות לה בצורה זו גם אם היא תצעק ואז היא תבין אם הזמן שאת חכמה יותר ותלך בדרך שתראי לה , הדרך היפה יותר והנכונה יותר.

 

[ילדה של החלל החיצון]

נישנושית יקרה, ../images/Emo140.gif

אני יודעת בדיוק איך את מרגישה. אותו הסיפור אצלי. משהו דומה קרה לי היום.. כרגע לא אוכל לעזור לך, כי אני הולכת לישון, אבל מחר אספר לך מה שאני עושה.. לילה, ותרגישי טוב.

 

[חגית אמא של אלה]

נישנושיתוש!!! ../images/Emo140.gif

קודם כל קבלי

ים. אני מקוה שאת מרגישה יותר טוב... אני לא יודעת מה היו היחסים בין ההורים שלך אבל אם בשבילה האירוע הזה כן היה טראומטי ונורא, אז אולי פשוט היא לא יודעת איך להתמודד עם הכאב והאבל והיא מוציאה עלייך את הכעס שלה. לא בגלל ש"מגיע לך" או שהיא תפסה את מקומו במודע, אלא כי היא כואבת ואולי אפילו כועסת על האובדן שקרה לה. אם היחסים ביניכן פעם היו קרובים ופתוחים אז נסי לשבת איתה לשיחה כנה ותסבירי לה שאת לא מתכוונת להכעיס אותה אבל היחס שלה פוגע בך. אצלנו בבית זה גם היה ככה אבל להורים שלי לא יכולתי להעיר, אז פשוט ניסיתי להיות הכי בסדר שאפשר ולהמעיט בחיכוכים. ןלסלוח להם מכל הלב. מקווה שעזרתי אפילו בקצת...