שלום לצה"ל , שלום לגועל..נשבר ה@ין!
שלום לצה"ל , שלום לגועל..נשבר ה@ין! כמו שהבטחתי- הנה הסיפור המלא. אמש , בדיוק לאחר 3 שנים בסדיר ביחידה לוחמת, ו3 ימי מילואים- זה נגמר. חברות וחברים- יש לי פרופיל 21. תתלהמו, תתצרחו, תקללו, תעליבו. אני את שלי עשיתי. המערכת מסריחה , המערכת אפלה, המערכת סתומה ומסוגרת. די! נמאס! הרבה הרבה - אוכלי חינם. מי שקרוב לצלחת מקומבן. נמאס מעבודת האלילים, מההתמרקות לקראת ביקורו של אלוף. מהשחיתות, מהגועל, מהזוהמה. די!!!!!!!!!!!!!! לא עוד מדים, לא עוד קצינים, לא עוד חרא בידים-ואנשים עם דרגות שחושבים שהם אלילים. לא עוד מערכת סתומה, לא עוד טיפשים שמחלקים את התקציב כראות עיניהם - ודופקים את הנדפקים כבר ככה- ע"ע חי"ר. צה"ל שלום, שלום ולא להתראות תודה, אבל לא תודה... טפסו על עץ אחר!!!! אני לא זונה שלכם... יש עוד כמה שכן- אבל כשהם יתעוררו... תישארו לבד. צבא מסריח סיבכת לי את החיים. 5 שנים הייתי מקושר אליכם - ורק ירקתי דם. שתיחנקו הלוואי. כולכם , כל אלה שהרעתם לי, כל אלה שגרמתם לי לילות רבים לבכות בתוך השק שינה. אתם שנתתם לי לקרצף שירותים ב2 בלילה. לעשות מסדר במטבח ב 4 לפנות בוקר. לרדת למאות שכיבות שמיכה אחרי מסע של 45 ק"מ. אתם שהצמדתם אותי-ל7 מחסניות,למאג, לשולחן, ולעץ של גולני. אתם שבשמה של טחינת הצעירות גרמתם לי לקילה- שעליה לא דיווחתי, שבגללכם רצתי בלילות אפלים במעלה הר- כשאני סוחב איתי2 ג'ריקנים 20 ק"ג... בגלל שמישהו צחק בשלשות. שנתתם לי לטאטא שבילים ברמת הגולן עד שהם נהיו ללא אבק ואדמה. רמסתם אותי, פגעתם בכבודי. היום אני עומד למעלה, פגוע אך עם הרגשת נצחון, הראשונה מזה שנים רבות. רציתם את זה בדרך שלכם- סבבה... עשיתי את זה כמו שאתם מבינים, בכללים שאתם מבינים. במונחים שאתם מבינים. אתם גועליים. עד היום יש לי סיוטים. עד היום אני מרגיש רעד בלב בגללכם. אני לא אתן עוד יום אחד. לעולם לא אשים עליי מדים. צה"ל הוא שלכם. לא שלי. אין לי אף רצון להיות משויך. אמש הסתימה הסאגה שלי איתכם. נבכי הדיקטטורה. שילטון העריצים. הגעתי ב 8 בבוקר לחר"פ. נרשמתי בתור. קראו לי- הבאתי מסמכים. יצאתי אחרי דקה. "21"- הוא אמר. "תודה" עניתי. "פקסס את הדף לקצינת הקישור,. "אין בעיה" השבתי. שנה וחצי התחבטתי עם חארות, עם קצינות קישור שונות, עם דמגוגיה , עם מאפיה, עם בירוקרטיה סתומה. הייתי צריך להתחנן לכל דבר. לא האמנתם לי. הייתי צריך להגיע לסף בכי על מנת שתבינו שאני רציני. אני גמרתי איתכם. מהיום החיים מתחילים כמו שצריך. כמו שהיו פעם. ללא העול הזה שמכביד לי על הצוואר. אני אזרח! באמת! חופשי ומשוחרר! לתמיד, לכל הימים שיבואו. לכל שבת שתגיע, פרח, פרפר, תפרחת, דובדבן, נשמה, טוהר. יש לי פרופיל 21 ביד. היום הזה הוא המאושר בחיי. ואת זה אני מבטיח. לאט לאט אני מעכל לאיזה שפל הורדתם אותי. עכשיו אני האדון. אני האחראי. אני המוביל! אשמח לדעת את דעתכם. אנא -התייחסו בכבוד לדברי- הם נכתבו מכל הלב, מכל הנשמה, עם הרגשה אמיתית! שבת שלום
שלום לצה"ל , שלום לגועל..נשבר ה@ין! כמו שהבטחתי- הנה הסיפור המלא. אמש , בדיוק לאחר 3 שנים בסדיר ביחידה לוחמת, ו3 ימי מילואים- זה נגמר. חברות וחברים- יש לי פרופיל 21. תתלהמו, תתצרחו, תקללו, תעליבו. אני את שלי עשיתי. המערכת מסריחה , המערכת אפלה, המערכת סתומה ומסוגרת. די! נמאס! הרבה הרבה - אוכלי חינם. מי שקרוב לצלחת מקומבן. נמאס מעבודת האלילים, מההתמרקות לקראת ביקורו של אלוף. מהשחיתות, מהגועל, מהזוהמה. די!!!!!!!!!!!!!! לא עוד מדים, לא עוד קצינים, לא עוד חרא בידים-ואנשים עם דרגות שחושבים שהם אלילים. לא עוד מערכת סתומה, לא עוד טיפשים שמחלקים את התקציב כראות עיניהם - ודופקים את הנדפקים כבר ככה- ע"ע חי"ר. צה"ל שלום, שלום ולא להתראות תודה, אבל לא תודה... טפסו על עץ אחר!!!! אני לא זונה שלכם... יש עוד כמה שכן- אבל כשהם יתעוררו... תישארו לבד. צבא מסריח סיבכת לי את החיים. 5 שנים הייתי מקושר אליכם - ורק ירקתי דם. שתיחנקו הלוואי. כולכם , כל אלה שהרעתם לי, כל אלה שגרמתם לי לילות רבים לבכות בתוך השק שינה. אתם שנתתם לי לקרצף שירותים ב2 בלילה. לעשות מסדר במטבח ב 4 לפנות בוקר. לרדת למאות שכיבות שמיכה אחרי מסע של 45 ק"מ. אתם שהצמדתם אותי-ל7 מחסניות,למאג, לשולחן, ולעץ של גולני. אתם שבשמה של טחינת הצעירות גרמתם לי לקילה- שעליה לא דיווחתי, שבגללכם רצתי בלילות אפלים במעלה הר- כשאני סוחב איתי2 ג'ריקנים 20 ק"ג... בגלל שמישהו צחק בשלשות. שנתתם לי לטאטא שבילים ברמת הגולן עד שהם נהיו ללא אבק ואדמה. רמסתם אותי, פגעתם בכבודי. היום אני עומד למעלה, פגוע אך עם הרגשת נצחון, הראשונה מזה שנים רבות. רציתם את זה בדרך שלכם- סבבה... עשיתי את זה כמו שאתם מבינים, בכללים שאתם מבינים. במונחים שאתם מבינים. אתם גועליים. עד היום יש לי סיוטים. עד היום אני מרגיש רעד בלב בגללכם. אני לא אתן עוד יום אחד. לעולם לא אשים עליי מדים. צה"ל הוא שלכם. לא שלי. אין לי אף רצון להיות משויך. אמש הסתימה הסאגה שלי איתכם. נבכי הדיקטטורה. שילטון העריצים. הגעתי ב 8 בבוקר לחר"פ. נרשמתי בתור. קראו לי- הבאתי מסמכים. יצאתי אחרי דקה. "21"- הוא אמר. "תודה" עניתי. "פקסס את הדף לקצינת הקישור,. "אין בעיה" השבתי. שנה וחצי התחבטתי עם חארות, עם קצינות קישור שונות, עם דמגוגיה , עם מאפיה, עם בירוקרטיה סתומה. הייתי צריך להתחנן לכל דבר. לא האמנתם לי. הייתי צריך להגיע לסף בכי על מנת שתבינו שאני רציני. אני גמרתי איתכם. מהיום החיים מתחילים כמו שצריך. כמו שהיו פעם. ללא העול הזה שמכביד לי על הצוואר. אני אזרח! באמת! חופשי ומשוחרר! לתמיד, לכל הימים שיבואו. לכל שבת שתגיע, פרח, פרפר, תפרחת, דובדבן, נשמה, טוהר. יש לי פרופיל 21 ביד. היום הזה הוא המאושר בחיי. ואת זה אני מבטיח. לאט לאט אני מעכל לאיזה שפל הורדתם אותי. עכשיו אני האדון. אני האחראי. אני המוביל! אשמח לדעת את דעתכם. אנא -התייחסו בכבוד לדברי- הם נכתבו מכל הלב, מכל הנשמה, עם הרגשה אמיתית! שבת שלום
