שלום לרופאה

liza26

New member
שלום לרופאה../images/Emo39.gif

בתי בת שנתיים וחודשיים יש לה פשוט אובססיה לדברים דביקים וכמה שיותר על השפתיים כל מדבקה קודם כל מדביקה על השפתיים נהנית מכל אוכל דביק או כל חומר דביק שיכול להדבק לפה האם זו סתם סקרנות והנאה מהמגע הדביק הזה או שזה קשור לויסות חושי כל שהוא? שאלה נוספת- אנחנו בשלבי גמילה בבית (הילדה גמולה שנה שלמה בגן) בזמן האחרון הילדה מסרבת לעשות צואה בשום דרך (למרות שעשתה בעבר) נוצר מצב של עצירות וכאבים וקשיים הומלץ לי לתת לה כפית שמן דגים.האם ניתן לתת זאת בגילה והאם אפשר לשלב את זה עם תמ"ל? או מה ניתן לעשותבכלל? סליחה על האורך ותודה מראש על התשובות
 
תשובות

אתחיל עם השאילה השניה. אני מציעה קודם כל לרדת מעינין הגמילה לפחות למספר חודשים ולא להפעיל עליה כל לחץ, אפילו לא ברמזים. שמן דגים הוא לא פתרון טוב לעצירות. הדגש כמובן על מזון עשיר בסיבים, פירות וירקות, ואם אין ברירה אז סירופ מבוסס על לקטולוז כמו אבילק. לא לנסות לעזור לה ע"י נרות, מדי חום וכולי. לגבי השאילה הראשונה קשה לי לההתרשם אם התנהגות הזאת או "האובססיה " שלה לדברים דביקים היא התנהגות נורמלית. אני חושבת שמה שקובע זאת הכמות. אם היא בחיפוש מתמיד אחרי דברים דביקים ולא מתענינת בדברים אחרים אז אולי יש מקום להתייעץ עם פסיכולוג ילדים. אם לעומת זאת, היא מתנהגת רגיל רק שאוהבת להדביק לפה דברים דביקים, לא רואה בזאת סיבה לדאגה. יש להמשיך לעקוב ולא לעשות מזה עינין ולא למנוע זאת בכל דרך, כי זה יגרום לדעתי לתגובה הפוכה. דר' מילה ברק
 
למעלה