שלום מאיה!חדש בפורום

שלום מאיה!חדש בפורום ../images/Emo13.gif

קודם כל נפלא שיש פורום כזה!סוף סוף אולי יהיה אפשר לקבל תשובה במבעלת מקצוע ולא משמועות על שיטות שונות... ובכן ,אני בטוח שזה נושא פופלארי כאן אבל הפורום הזה הוא הסיבה שהתכנסנו סביב נושא זה ,לא? ילדי היקר בן שנה וחודש אני דובר עברית שפת אם ואנגלית שוטפת האמא בת לאבא אמריקאי ואמא ישראלית והיא דו-לשונית אנחנו מגדלים אותו בשיטת אבא מדבר עברית ואמא אנגלית. הייתי שמח לקבל כמה תשובות בנושא של גידול ילד דו-לשוני 1. האם לומר לגננת שלו לדבר איתו אנגלית כמה שניתן, או שפשוט ילמד עברית בגן וזהו מאחר והגננת דוברת אנגלית עם מבטא ישראלי?. 2.העובדה שהאמא לפעמים "נשברת" ומדברת איתו לפעמים בעברית צריכה לשנות? האמא מדברת איתו 80% אנגלית בעקבות זאת 3. העובדה שבכל הנוגע להקראת סיפורים אני ואשתי מערבבים שפות (אשתי מספרת סיפורים בעברית לפעמים ואני מספר סיפורים באנגלית כשמתחשק לי) תפריע? 4.לחזור להקריא סיפורים בעברית בלבד והאמא צריכה להקריא סיפורים באנגלית בלבד? 5.מה היחס של הקראת ספרים בעברית לבין ספרים באנגלית צריך להיות?יותר עברית, יותר אנגלית, יחס זהה? 6.האם יש מקום לשיפור?ואם לא האם הוא יהיה דו-לשוני ע"פ מתכונת זו? 7.מתי יהיה "מותר" לי לדבר איתו באנגלית? יש לציין שהסבא שומר הרבה על בני היקר והוא מדבר איתו אך ורק אנגלית. המון תודה מראש! אני מאוד אשמח לקבל תשובות על שאלות אלו כי עד כה אף אחד לא ידע לענות לי בצורה ברורה. ואני ואשתי קצת מפחדים שאולי אנחנו מבלבלים אותו. שיהיה לך יום מקסים
 
שכחת פרט קטן

שלום לך וברוך הבא, לא ברור לי משאלתך אם אתם גרים בארץ או בחו"ל... כעיקרון ההמלצות לגבי דו לשוניות הוא: עקביות מאוד חשובה כדי לא לבלבל את הילד. כל אחד צריך לדבר בשפה שבה הוא שולט הכי טוב (אם האמא מדברת טוב יותר בעברית, ובאנגלית היא לא טובה כ"כ, זה בעייתי). אם החלטתם על הפרדה, אז שכל הורה יקריא ספרים בשפה "שלו". אין חוקים כתובים לגבי היחס בין הקראה בעברית להקראה באנגלית... תעשו מה שנוח לכם. למה אתה רוצה לדבר עם בנך באנגלית? השאלה לגבי הגן לא ברורה לי. אם הגן ישראלי, אז למה שהגננת תדבר באנגלית?
 
תודה שחזרת אלי ../images/Emo140.gif אנחנו גרים בארץ

האמא דו לשונית ודוברת שתי שפות פשוט בנוכחות אנשים דוברי עברית לפעמים היא עוברת לעברית ,ותהיתי אם זה יפריע למרות שרוב הזמן היא מדברת איתו אנגלית. היות והגננת היא דוברת עברית אך יודעת אנגלית טוב (לצערי בליווי מבטא ישראלי) האם זה טוב שהגננת תשלב מידי פעם הקראת ספר או שיר באנגלית כדי שהאנגלית תתפס יותר טוב? או עדיף פשוט לרשום אותן לגן דוברי אנגלית?אבל פה מתעוררת השאלה- האם זה לא יפגע לו ברכישת השפה העברית? אני דובר אנגלית שוטף ומרגיש נוח באנגלית כמעט כמו בעברית ,והיות ואני ואשתי ואבא שלה מדברים בבית הורי אשתי אנגלית ביננו הצוציק בא וכולם מדברים איתו אנגלית ,גם לי בא להשתתף בחגיגה...אז פשוט תהיתי מתי רכישת השפה האנגלית שלו תושלם שכאשר אדבר איתו אנגלית אני לא יצור בלבול ברכישת השפות שלו. המון תודה על זמנך יהונתן
 
יהונתן שלום,

זה נראה לי חסר טעם ומיותר שהגננת תאלץ את עצמה לדבר אנגלית. הוא צריך סביבה נורמלית- אם בגן מדברים עברית, אין צורך לבלבל אותו גם עם אנגלית שם. לגבי גן דוברי אנגלית- זו החלטה שלכם. גם אם האנגלית שלך טובה- עדיין השפה העברית אצלך יותר עשירה ושוטפת, מן הסתם. ולכן נדמה לי שכדאי לך להמשיך עם העברית בבית. (כל מה שכתבתי לך- אינו תורה מסיני, אתה צריך לפעול בדרך הנראית לך, פשוט זוהי דעתי המקצועית והאישית.)
 
היי יהונתן,

אני לא אשת מקצוע, ואפילו אין לי ילדים (!!!) אבל אני גרה באוסטרליה ונושא הדו-לשוניות מעסיק גם אותי, אם כי בעיקר מכיוונים קצת אחרים (עובדת בבית ספר לילדים חרשים). אז אני אהרהר בקול רם: קודם כל, ונראה לי הכי חשוב: למה בעצם אתם מגדלים אותו דו-לשוני? כי זה נוח יותר לאמו לתקשר אתו כך? כדי שהוא יוכל לתקשר אתה? או "בשביל העתיד" וכי ידע באנגלית הוא מועיל וחשוב וכו'? הסיבה חשובה. אפשר לשאול עוד שאלה: איזו שפה לדעתכם חשובה לו יותר? העברית או האנגלית? "שתיהן" זו לא תשובה
. מה סדר העדיפויות שלכם? גם זה חשוב. ממה שהבנתי, כדי ששפה "תיתפס" ותתפתח היטב, חשוב שהילד יהיה בסביבה שדוברת את השפה, ושתהיה לו הזדמנות להיות נוכח ולהקשיב גם לשיחות של מבוגרים וילדים שלא מופנות אליו. מפני שרכישת שפת אם (=השפה שמדוברת בסביבה, השפה שהאדם נחשף אליה בינקות ובילדות המוקדמת) היא תהליך מאוד לא מובנה ומאוד ספונטני. אנחנו לומדים את ההקשרים השונים של המילים ואת המשמעויות העדינות שלהם רק מתוך הניסיון והחשיפה וההתנסות והגילוי וה"ציטוט" לשיחות של אחרים, בצירוף עם המסרים הלא מילוליים (שחשובים מאוד להבנת הניאנסים!) כמו הבעות פנים, מחוות ושפת גוף. כך שאם במשפחת אשתך מדברים אנגלית, לא רק אתו אלא גם בינכם לבין עצמכם, מרכלים באנגלית ומתעצבנים באנגלית ומריצים בדיחות באנגלית, זוהי חשיפה יותר חשובה ויותר "נכונה" לרכישת שפה מאשר גננת שתקריא לו באופן מלאכותי ספרי ילדים בשפה שהיא לא שפתה. למעשה, ולדעתי האישית ביותר, עדיף שהיא לא תעשה את זה. גם המבטא מאוד חשוב. אם הגננת מדברת אנגלית (אפילו טובה, דקדוקית) במבטא ישראלי, זה פשוט לא "אנגלית" כמו האנגלית שאנגלי מדבר. משהו שם לא מסתדר, לא הרמוני, התמונה חסרה. "אנגלית במבטא עברי" זה אשכרה ערבוב של שתי שפות במשפט אחד. לנו, כמבוגרים, קל לעשות את ההפרדה, אבל אני חושבת שפעוט זה משהו אחר. כעיקרון, עדיפה הפרדה כמה שיותר גדולה בין השפות. אבל בפועל באמת נורא קשה לשמור על ההפרדה הזאת, בייחוד אם הורה "אנגלי" נמצא בסביבה "עברית" (או להיפך) וצריך לדלג כל הזמן בין השפות. זה מתיש... אז שומרים כמה שאפשר, ובכל מקרה דואגים שלילד יהיו מבוגרים משמעותיים נוספים שידברו אתו בשפה אחת בלבד. ואם תשלח אותו לגן דובר אנגלית - ובכן, איך הוא ירכוש את העברית? ממך, בסדר, אבל איפה עוד? באילו סיטואציות דוברות עברית הוא יימצא החיי היומיום? זה גם משהו שאתה צריך לקחת בחשבון ולהחליט. אני רוצה לכתוב עכשיו משהו שאולי יישמע קצת חריף, מקווה שתבין: עד כמה שאני מבינה, לגדול בין שתי שפות תמיד מהווה "סיכון" מסוים. סיכון שאחת מהן, או שתיהן, לא יירכשו כהלכה (זה קרה לחברה שלי, אבל היא היתה בסיטואציה שונה: הוריה נדדו אתה כל שנה, כמעט, בין ארצות הברית וישראל. שנה פה ושנה שם). אז זה לא אומר שצריך להיבהל ולסגת מכל הפרוייקט. אבל כמו שכתבת "אנחנו חוששים שאולי אנחנו מבלבלים אותו" - בטח שאתם מבלבלים אותו! אבל בלבול הוא לא בהכרח רע. יש כל מיני בלבולים ומורכבויות בעולם... אז ייקח לו קצת זמן לעשות סדר בבלגן. להבין מי שייך לאיפה. אולי הוא ישתלט על כל העניין ולא תהיה בעיה, רק ייקח לו זמן. ואולי הוא יזדקק לקצת עזרה, וזה לא אמור להפתיע. מהניסיון של החברה שלי, אני משערת שחשוב שלאורך זמן הוא יקבל סיטואציות שפתיות יציבות משני הכיוונים, סיטואציות שבהן השפה *חיה* ונעשה בה שימוש ספונטני (תמיד נפגשים עם המשפחה המורחבת האנגלית, תמיד הולכים לגן עברי). למה אתה רוצה לגדל אותו דו-לשוני?
 
למעלה